לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

איכות בראי ההיסטוריה.

איכות איננה, כפי שהדיוטות נוטים לחשוב, שאיפה למצוינות, אלא היא בהגדרה "התאמה לשימוש המיועד ולציפיות המפורשות והמשתמעות של הלקוח הפוטנציאלי". מוצר איכותי, אם כן, הוא מוצר שעונה על הציפיות ומעבר להם. מוצר שאפשר להשתמש בו והוא טוב לשימוש. הוא לא חייב להיות הטוב ביותר. הכוונה באיכות היא שאם תקנה סנדלים למשל, הסנדלים יהיו מאיכות טובה ולא יתקלקלו כעבור יומיים. הם יעשו מה שמצופה מהם כסנדלים. בעבר לא הייתה בעיה כזאת, בימי הביניים האיכות של סנדלים שייצר סנדלר הייתה לרוב מעולה. כל סנדלר התגאה בעבודה שלו, השקיע בה, והמשיך דרכה מסורת משפחתית ושל גילדה. הסנדלר היה מפקח האיכות של עצמו, ואם היו יוצאים תחת ידיו סנדלים לא מספיק איכותיות הוא היה מתבייש למכור אותם. עם התפתחות המהפכה התעשייתית, העברת הייצור לפסי ייצור והגדרת המשכורת לפי תפוקה, חלה ירידה תלולה בייצור האיכות והמפעלים נאלצו להעסיק אנשים מיוחדים שיפקחו שהאיכות של המוצרים לא תדרדר יותר מדי, אלו היו מפקחי האיכות הראשונים. לצורך ביצוע הפיקוח של האיכות פותחו, בעיקר לאחר מלחמת העולם השנייה, שיטות סטטיסטיות שונות וכך גם תקנים.

במהלך הניסיונות להגיע לבקרת איכות הובהר שבכדי להגיע לאיכות צריך לעקוב אחרי כל תהליך הייצור ולשפר אותו באופן תמידי, ולכן משתמשים היום במושג: מעגל האיכות: מעגל ייצור שבו יש כמה שלבים: תכנון, עשייה וביצוע, בחינה ולמידה, פעולה. משמעות מעגל איכות זה היא שמכניסים לתהליך הביצוע מדדים של בחינה ולמידה המחייבים פעולה ומשנים את התכנון להבא. השאלה היא איך להגיע לבחינה אמיתית של הדברים בזמן אמת ובכך נמדדת הצלחתה של בקרת האיכות. משמעות בקרת האיכות היא גם שהתכנון משתנה כל הזמן וכך גם המוצר, או במילים אחרות האיכות מביאה לשיפור מתמיד באיכות המוצרים דרך תהליך חוזר של תכנון, עשייה וביצוע, בחינה ולמידה, ופעולה. 

ישנם כמה שיטות של איכות. אחת מהם היא שיטתו של פרופסור דמינג שעזרה בשיקום התעשייה ביפן אחרי המלחמה ואחר כך יושמה גם במפעלים באמריקה ובכל העולם. שיטה זו נקראת "ניהול איכות כולל" והיא מתמצתת בארבע עשרה עקרונות. ישנם שיטות נוספות של בקרת איכות והבטחת איכות, כמעט כולם משתמשות בשיטות בקרה סטטיסטיות ובתקנים, אלא שהתקן לבדו לא יכול לעשות את העבודה אלא מימושו על ידי העובדים, ולשם כך צריך להתייחס לאספקטים של ניהול, הנעת עובדים, תיאום בין ארגוני, בדיקת צרכי הלקוחות, ועוד...

השימוש במושג איכות מקובל היום לא רק בתעשייה, אלא גם בתחומים אחרים כמו בנקאות, חינוך, תוכנה, מדע, רפואה, ועוד... לאיכות צריך להתייחס כבר בתהליך התכנון, איכות מחייבת תיאום בין כל חלקי הארגון או המפעל, איכות גורמת לסטנדרטיזציה במוצרים ומשמעה שאיפה לאפס טעויות

נוהגים להצביע על שמונה מדדים באיכות של מוצר תעשייתי, ואלו הם: ביצועים, מאפיינים, אסתטיקה, התאמה, אמינות, עמידות, שימושיות, הבחנה באיכות אצל הלקוח.

 

ניהול איכות באימפריה הרומית
האימפריה הרומאית שלטה על העולם במשך מאות שנים, כשרק התפוררות פנימית גרמה לשקיעתה. סוד כוחה של האימפריה היה ארגון, סדר וסטנדרטים לא מתפשרים של איכות.

איכות:
העיקרון של איכות אומר סיפוק צורכי הלקוח הנאמרים וגם המשתמעים, ובזה הרומאים היו מומחים. ראו מה יפים מעשיה של אומה זו אומר רבי אחד: שבנו שווקים, וסללו כבישים ובנו מרחצאות. וכנגדו אומר רבי יוחנן בן זכאי: בנו שווקים כדי לקחת מכס, מרחצאות להושיב זונות, כבישים לתנועת הצבא. ובכל זאת, הרומאים הביאו לתקופת שגשוג בארץ ולסיפוק צרכי התושבים. הם יצרו סטנדרטיזציה בייצור שהביאה אמינות, והצליחו להבטיח אספקת מזון, מים וביטחון. הרומאים התמקדו בתהליכים מתוך שאיפה לשיפור מתמיד שלהם, התהליכים יכלו להיות תהליכי בנייה, או תהליכי ייצור אחרים, בין אם של שמן או יין.

אחד מעקרונות האיכות של דמינג מדבר על מנהיגות של איכות ושיתוף כל העובדים במאמצים לשיפור. זה היה העיקרון המנחה של הקיסרים הנאורים, לראות באימפריה פרויקט משותף של כל האזרחים. ייעוד האימפריה ומטרת קיומה היה הנחלת תרבות לעולם, הפיכת העולם למקום טוב יותר לחיות בו.

התוצאה הייתה שמהנדסים רומאיים, למשל, ראו בעבודתם שליחות. הם למדו בבית ספר מיוחד ברומא והיו מחויבים לעקרונות איכות שנכתבו בספרים. מבחינה אדמיניסטרטיבית הם היו כפופים ישירות לבית הספר בהנדסה ברומא שהיה בקשר ישיר עם השלטון – הקיסר, ולא לשליטים המקומיים. הם היו לא היו בנאים אלא גם מפקחים, והייתה להם הסמכות להכריח מפעלי בנייה מקומיים לעמוד בסטנדרט הרומי המקובל. הם ראו עצמם כאזרחי רומא ונושאי לפיד הקדמה והתרבות בעולם. מקצוע האדריכלות נחשב ברומא למקצוע המבוקש ביותר ובכדי ללמוד אותו היה צריך ללמוד גם על גוף האדם ועל העולם, פילוסופיה ומדעים, כך שהאדריכל ראה את עצמו  כחלק ממשהו גדול יותר. הבנייה הרומית בנויה לפי תווי איכות מעשיים ביותר, אך נושאת גם אופי אסטטי היכן שרואים, היכן שלא רואים אז מה שחשוב זה המעשיות.
הסטנדרטיזאציה הרומאית באה לידי ביטוי בכך שבכל עיר היה כמה מוסדות יסוד: בית מרחץ, בזיליקה, תיאטרון, שוק, בית, ספר, אמפיתיאטרון והיפודרום. כל עיר נבנתה לפי מבנה היפודומי של רחובות מצטלבים. בכל עיר היו רחובות שהובילו לערים אחרות.

הבעיה באיכות היא השתנות, שכל הזמן מובילה לחוסר שביעות רצון של הלקוח. ולכן דמינג מציע מעגל: תכנן, עשה, בחן, למד או פעל. מעגל של משוב שמחזיר אותנו למקור שלנו. הרומאים ידעו ללמוד מהטעויות שלהם; הרבה מהמלחמות הם החלו בתבוסות, אך ידעו תמיד להפוך אותם לנצחונות. שיטת השלטון השתנתה מרפובליקה לקיסרות, ומקיסרות לקיסרות נאורה. בזמנו של מרקוס אוראליוס (מאה שנייה לספירה) כל אחד רצה להיות חלק מהקיסרות הרומית.

 

מאמרים בנושאי ניהול בראי היסטורי - לחצו לקישור

אבירי עבודה

ערכים ארגוניים

משמעת ארגונית

פיתוח מנהלים

פיתוח צוות

מנהיגות

מהפכת הניהול

איכות

עקרונות דמינג

משאבי אנוש

הנעת עובדים

הכשרת עובדים

התאמה לעבודה

מצוינות

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics