לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

טיולי "תרבויות עולמי"
אתוס חדש בטיולים בארץ. אתוס אנושי אוניברסאלי!

התפתחות הטיולים בארץ ישראל הייתה קשורה מתחילה לאתוס הציוני. עם העלייה לארץ התפתח הדגש של הקשר בין אדם לאדמתו, הציונות נתפשה כקשורה לפיסת אדמה ספציפית, הלא היא ארץ ישראל. הטיולים בארץ מטרתם, בחלקם הגדול, היה לחזק את קשר זה, ומכאן השם "ידיעת הארץ". הדגש בהדרכת הטיולים היה היסטוריה עתיקה של ישראל היהודית והמקומות הקשורים אליה. זכורים לטובה מסעות תנועות הנוער למצדה ולמקומות אחרים.

בהמשך המפעל הציוני ועם הקמת המדינה נוסף מרכיב חשוב והוא מעקב אחרי ההתרחשויות הקשורות למפעל זה, מלחמות ישראל, התיישבות והעלייה לארץ. בשנות הזוהר של המחקר הארכיאולוגי בארץ ישראל, תוכניות רדיו פופולאריות כגון "צפנת פענח" לכדו את דמיון ההמונים, וחופרים כגון יגאל ידין ויוחנן אהרוני ראו בעבודתם, מעבר לערכה המדעי, שליחות ציבורית של חידוש קשר ישראל לארצו. לכותב מאמר זה זכור, בתור ילד, הכנס של החברה לארץ ישראל ועתיקותיה בשומרון לאחר מלחמת ששת הימים ותחושה התרוממות הרוח של חזרה לארץ אבות.

עם קום המדינה נכנסו הטיולים בארץ באופן רשמי למערכת החינוך ומטרתם הייתה ועודנה לעודד אהבת הארץ ואת האתוס הציוני, גם בצבא יש לטיולים תפקיד דומה.
מאמר זה נכתב בשלהי יום העצמאות ה62 של מדינת ישראל. ולמרות שגילו של הכותב הוא "רק" 48, הרי שהוא זוכר היטב את התחושה שהייתה בארץ בשנות ה60 ואף בחלק משנות ה70 של תמימות מסוימת, ערבות הדדית ושותפות, במיוחד בזמן מלחמות ישראל. בירושלים של שנות ה60 שבה גדלתי לא נעלו את הבתים בלילות, יכולנו לצאת לשדות ליד הבית, והשכנים ביקרו ודיברו אחד עם השני.

בינתיים זרמו הרבה מים בירדן (למרות שהכמויות פוחתות משנה לשנה) ומדינת ישראל של היום, לטוב ולרע, איננה מה שהייתה פעם. גדלנו והפכנו להיות חלק מהחברה המערבית, וגם העולם השתנה: יש אינטרנט, טלפונים סלולאריים, כבלים, העולם הרבה יותר תקשורתי מפעם עם הרבה יותר מידע זמין מבעבר, הגם שלא תמיד ברמת העומק. האתוס הציוני נחלש (באופן כללי) בציבור הישראלי החילוני לקבוצותיו.

אלא שבעולם הטיולים העניינים מתנהלים כמעט כמו פעם:

הרבה מחברות הטיולים בארץ והמוסדות המקדמים טיולים רואים חשיבות בהדגשת המפעל הציוני והקשר ההיסטורי בין היהודים לארצם. הרבה מהקהל שמטייל (שבחלקו הגדול הוא קהל מבוגר), עדיין מחזיק בערכים לאומיים וציוניים ורואה בטיולים חיזוק של ערכים אלו ומקום מפלט מהדיס אוריינטציה של החברה המערבית, מתרבות האינטרנט, האייפוד והקולה.
(צריך לציין שמי ששומר עדיין ברובו על מסורת הטיולים בארץ כחלק מפיתוח האתוס הציוני זה הקהל והנוער הציוני דתי, שמטייל ביוזמתו ובהמוניו וגם באופן עצמאי.)

מקצועות ידיעת הארץ נלמדים כיום במכללות, אוניברסיטאות, מוסדות פרטיים, ועוד. הלימוד ייצר ומייצר שלל נושאים ותתי נושאים של מחקר: החל משופטים בתקופה הממלוכית וכלה בנטיות שמאל פוליטי בעלייה שנייה. המחקר המקיף והמרובה מייצר נושאים רבים לטיולים וכן מדריכים רבים (שהם החוקרים). זה כעין מכונה המזינה את עצמה. הטיולים המוצעים היום לקהל הרחב נוגעים בנושאים ותתי נושאים שונים ומשונים, הקשורים כולם למחקר הנעשה בנושאים הקשורים לידיעת הארץ: וזה מייצר סיורים החל מנושא כמו "מפעל הסוכר הצלבני" וכלה ב"ציורי קיר בירושלים" ועוד...

התפשטות והתרחבות המחקר הם מגמה מבורכת ואין ספק שהוא מעורר סקרנות אינטלקטואלית. אלא שלטעמו של כותב מאמר זה (וזו דעה אישית בלבד) חסר כיום מוטיב מקשר מניע ומלהיב. מוטיב זה היה בעבר האתוס הציוני, וכיום בגלל החלשות אתוס זה בשכבות רחבות של הציבור, עובר מרכז הכובד להתעניינות אינטלקטואלית וחיפוש ריגושים וחוויות, שזה טוב כשלעצמו, אך לא מהווה תחליף לאווירה המיוחדת של פעם.

במילים אחרות: טיולים בעבר היו קשורים בטבורם לאתוס הציוני, כתוצאה מהחלשות אתוס זה הקשר שבין טיולים לבין משמעות עמוקה יותר הועם והם איבדו מעט מכוח הכריזמה שלהם והפכו לעוד עיסוק או עניין אחד מני רבים המוצע לקהל הרחב, ולא אמצעי ביטוי וחיבור לאמונה פנימית עמוקה. מצב זה מחייב היערכות מחדש, הבנה של המגמות, וחיבור לאתוס ערכי אחר וחדש. אתוס אנושי אוניברסאלי.

לא צריך לבטל את הקשר שבין הטיולים לציוניות, בין האדם לארצו, אלא להוסיף על זה אתוס ערכי חדש, משמעות חדשה. לפי דעתו של כותב מאמר זה האתוס החדש צריך להיות התפתחות תרבויות האדם באופן כללי, התפתחות ההומניזם של התרבות המערבית, והחיפוש האנושי אחר משמעות במהלך הדורות, וזו מהסיבה הפשוטה שארץ ישראל היא ארץ 3 הדתות והמקום שבו החלו רבות מהמסורות התרבותיות והרוחניות של העולם המערבי.

במילים אחרות אנחנו צריכים לעבור מהתרכזות צרה באתוס הציוני לפתיחה רחבה יותר של האתוס האנושי האוניברסאלי, ובכלל זה ההקשר הציוני בתוך זה. כך גם ראו את הדברים חלק מראשי הציונות, החל מהרצל, המשך בא.ד. גורדון, וכלה במרטין בובר. והרשימה עוד ארוכה.

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics