לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

בור יוסף ליד קיבוץ עמיעד

המסורת המוסלמית מקשרת את סיפור יוסף ויעקב לאזור צפת וראש פינה. בתקופה הצלבנית זוהתה צפת עם בית אל, ומכאן שכך יעקב גר בה. אם הוא שהה בה, הרי שהאחים רעו את עדריהם בסביבה, ויום אחד הם השאירו את יוסף בבור מים אל אם הדרך בין דמשק למצרים, ליד עמיעד, שם ניתן לראות את הבור עד היום, וחאן ממלוכי גדול שנבנה לידו. חונים בכניסה לקיבוץ עמיעד והולכים בין מטעי האבוקדו עד למאחורי הגבעה שמדרום לקיבוץ. החאן הממלוכי נראה למרחוק. מצפון מזרח לו נראית כיפה קטנה במעלה הגבעה, הכיפה מכסה על הכניסה לבור.

 

מערת שם ועבר בצפת

האתר המקודש ביותר בצפת הוא מערת שם ועבר, המערה נמצאת ליד גשר המכוניות שמעל רחוב ירושלים וכיום יש לידה בית כנסת והיא אתר קדוש יהודי. בעבר היא הייתה אתר קדוש למיסטיקנים מוסלמים, דרווישים. לפי המיסטיקה הצופית זאת מערה שבה יעקב קיבל את הבשורה המרה שבנו נטרף, שבה הביאו לו את הכותנת מוכתמת בדם, ולכן המערה נקראה מערת היגון. מסורות יהודיות מאוחרות יותר טענו שבדרך לחרן יעקוב עצר במערה 14 שנים ולמד שם את התורה הנסתרת. בכל מקרה לסיפור שלנו יש סוף טוב. כשהאחים חוזרים ממצרים, עוד לפני שהם מגיעים לצפת, יעקוב מתחיל להשתגע, ואומר לבני ביתו שהוא מריח את הכותנת של יוסף מרחוק, אותה כותנת שכביכול הייתה טבולה בדמו. בני הבית לא מאמינים לו ומפצירים בו לחדול מעיסוקו האובססיבי ביוסף, אלא שיעקב מתרגש יותר ויותר, עד שמתברר שמה שהוא הרגיש זה נכון, האחים אכן מביאים אתם את הבשורה שיוסף חי.

 

יוסף והסופים.

יוסף היה פותר חלומות, הוא יכל לפתור את החלומות רק לאחר שהושלך לבור עמוק, ואחר כך לכלא. לפני כן הוא חולם חלום, שהשמש הירח ו11 כוכבים משתחווים לו, אך לא יודע את משמעות החלום, הוא הולך ומספר על כך ליעקב, שמזהיר אותו לשמור את הדבר בסוד פן יבולע לו על ידי אחיו שלא יבינו את חלומו, אך למעשה זה הוא שלא מבין את חלומו. יעקב נבהל, מכיוון שהוא רואה שיוסף נוגע בדברים אך אין לא את היכולות להתמודד אתם, ולכן אין ברירה אלא לסמוך על הגורל שיביא מה שיביא בחיקו.

הנקודה בקשר לחלומות היא שהמציאות שאנו חיים בה היא גם, במידה מסויימת, חלום, מכיוון שהמציאות האמיתית היא זו של האלוהים, והעולם הזה הוא עולם אשלייתי, אנחנו נתעורר מהחלום שלנו בסוף החיים, כשנמות, ובינתיים כל מה שנותר לעשות הוא לנסות ולפרש את החלום הזה!

אפלטון מדבר על משל המערה בתפישה שלנו את המציאות: אנחנו במערה שאור השמש לא מצליח לחדור אליה, אבל האור שבחוץ גורם למשחק צללים על קירות המערה, ונדמה לנו שזו המציאות האמיתית, אך אם נצא החוצה ונסתכל על השמש, אז נראה את המקור של הדברים, שנראה אחרת לגמרי...

אותו דבר אומר גם איבן עראבי בפירוש שלו על משמעותו של יוסף. החיים האלה הם חלום, צל שנופל כתוצאה מהאור האמיתי. משל למה הדבר דומה: הרים מרחוק נראים כגוש כהה, כצל, בעוד שמקרוב ניתן להבחין בפרטים על גביהם. המרחק גורם לדברים להראות בצורה אחרת, בצורת הצל שלהם, ואנחנו הרי רחוקים מאלוהים... ולכן הדברים נראים לנו כאן בצורת הצל שלהם. דוגמאות נוספות הם שמים שמקרוב לא נראים ומרחוק נראים כחולים, אותו דבר מים של ים. אותו דבר השמש, למרות שהיא גדולה מאד מכדור הארץ, בגלל המרחק שלה היא נראית כמו כדור קטן בשמיים. יותר מכך זה הכוכבים שהם למעשה שמשות, אך בגלל המרחק נראים כמו נקודה בתוך חושך. העניין של המרחק והשינוי שקורה עקב כך יכול להסביר את השוק הראשון בשיעור של קרן הבריאה, השוק שקיים בין רמת הגלקסיות לבין רמת הכוכבים, השוק שנוצר עקב המרחק. השוק השני קדוש לאדם ולחיים האורגניים, שמעבירים אנרגיה מהשמש לכדור הארץ. יש אנשים שמצליחים להעביר אנרגיה גם מעבר לשוק השני, מאלוהים, ובגלל התפקיד החשוב הזה שלהם הם הצדיקים שעליהם עומד העולם, אלו הם דמויות האור, השייכים, המחוברים ישירות למקור, אנחנו רואים את דמות הצל שלהם, את הדמות של האדם, דמות המרחק, אך יש להם גם תכונה אחרת, תכונה של אור אלוהי, שאם נראה אותו בלתי מוכנים, נישרף.

הדרך, לכן, להתגבר על המרחק, על השינוי שקורה בעקבותיו, היא דרך עולם הדימיון, הסמלים. ואת זה ניתן לעשות דרך פירוש של חלומות, והראשון שידע לעשות את זה היה יוסף, לכן יש לו תפקיד כל כך חשוב אצל הסופים, הוא האב טיפוס של הסופים, שמחפשים את הדרך אל העולם שמעבר.

יוסף היה בעל חלומות, אך לא ידע לפתור אותם, כיוון שהוא חטא בחטא של ההיבריס, הגאווה. בכדי לתקן את זה הוא היה צריך להיזרק בבור, להינטש, ולהיות עבד ואף להישלח לכלא. רק אז הוא יכל לגלות בתוכו את התכונה החבויה של פתירת חלומות, רק אז הוא יכל לעשות שימוש לטוב במתנתו.

בנוסף לכך יוסף מתואר כיפה עד כדי כאב, עד כדי כך שהוא גורם לאנשים, ובמיוחד לנשים, שסביבו להשתגע כתוצאה מיופיו. בין 99 השמות של האלוהים יש 2 קבוצות: שמות של עוצמה ושמות של יופי. יוסף הוא אב הטיפוס של השמות של היופי. הדרך לאלוהים לא חייבת להיות דווקא דרך עוצמה, כמו משה, מילוי אחר החוקים, מאבק, גבורה, מאמץ, אלא יכולה להיות גם דרך ההתלהבות, השיכרון, ודרך זו מייצג יוסף. היופי של יוסף מסמל כמובן את היופי האלוהי, אלא שהנשים לא מסוגלות לראות מעבר לכך.

 

קראו על האתרים הבאים בגליל העליון -לחצו לקישור

צפת בירת הגליל העליון

גוש חלב

הר מיירון וקבר רבי שמעון בר יוחאי

פקיעין

חורפייש

חצור וקדש

בור יוסף ליד עמיעד

מונפורט, מעיליא ויחיעם מצודות אבירים

 



 

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics