הצהרת נגישות

נגישות אתרים
אנו עושים ככל שבידנו על מנת להנגיש את אתר האינטרנט שלנו, ומתן שירות שיוויוני לכלל גולשינו נמצא בראש סדר העדיפות שלנו.
בין פלחי האוכלוסיה שנהנים מהנגשת האתר ניתן למנות:
• אנשים עם מוגבלויות ראייה, מבעלי עיוורון מוחלט, דרך לקויות ראייה ועיוורון צבעים וגוונים ועד למרכיבי משקפיים.
• אנשים עם מוגבלות פיזית, בעלי קשיים מוטוריים בידיים המקשים על תפעול העכבר.
• אנשים עם לקות שמיעה אשר נזקקים לכתוביות לשם צפייה בוידאו.
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
ניתן להבחין בכך שהקהל הרחב בוחר לעשות שימוש ברשת האינטרנט ובהמוניו ואתרים נגישים יסייעו בהנגשת המידע הקיים היום ברשת האינטרנט והפיכתו לנחלת הכלל.
באתר זה אנו עושים שימוש ברכיב עזר להנגשת אתרים, כזה שמסייע להנגיש על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כפי שמוגדרת ב:
W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים חיוניים בעת הנגשת אתר האינטרנט:
כאשר עמלנו על הליך הנגשת האתר שמנו לב למספר סעיפים בסיסיים אשר יבטיחו את הצלחת הגדרתו כנגיש לקהל הרחב ביותר.
בעת הנגשת אתר זה הושם דגש על יישומם של הסעיפים הבאים לכל הפחות:
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

סייגים לנגישות
אתר האינטרנט שלנו דינמי וכולל מערכות הזנת תוכן שונות הפועלות בשיטת WYSIWYG. עלול להיווצר מצב לפיו חלקים מסוימים בדפי תוכן דינמיים אלה כוללים רכיבים שיישומון ההנגשה לא הצליח להנגיש בצורה כוללת כך שאפשר והתערבות בקוד האתר תדרש מצדנו.
במידה ונתגלה למולכם מקרה מעין זה, נודה אם תצרו עימנו קשר וזאת בכדי שנוכל לטפל בסוגיה זו בהקדם האפשרי. נוסף על כן, ייתכן ואתרנו מציג תוכן שמקורו באתרים אחרים, כאלה שטרם הונגשו, כאשר אין ביכולתנו להיות אחראיים
על תוכן של צד ג’, אך למרות זאת נשמח לקבל הערות בנושא, לפנות אל הגורם הנוסף ולהסב תשומת ליבו לנושא.

פנייה בנושא נגישות
כל פניה בנושא נגישות, שאלות, הבהרות או הצעות אשר קשורות לאתר שלנו, ניתן לשלוח בדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

קיסריה - היסטוריה.

קיסריה הוקמה על ידי הורדוס כעיר הנמל העיקרית של ישראל. הורדוס היה זקוק לעיר נמל שתהיה ישראלית ותתמוך בו. ערי הנמל העיקריות באותה תקופה היו צור, עכו ואשקלון, שלא היו בשלטון ישראלי, ויפו שהייתה עוינת להורדוס. הורדוס לקח עיר קטנה פיניקית בשם מגדל סטרטון, בנה בה נמל מלאכותי אדיר, והפך אותה לעיר הגדולה ביותר והחשובה ביותר בישראל. חשיבות זו גדלה עם המרידות של היהודים ברומאים. הורדוס הקדיש את עירו לקיסר אוגוסטוס וקרא שמה בשם קיסריה, ואכן קיסריה נהייתה מקום מושבם של הנציבים הרומאים, מקום שלטונו של הקיסר שברומא, מקום ריכוז הצבאות הרומאיים. קיסריה נהייתה היריבה המיתולוגית של ירושלים.

אל חופי קיסריה נחתו הלגיונות שבאו לדכא את המרד הגדול ומרד בר כוכבא, אל קיסריה הובאו השבויים היהודים, ומשם הושטו לרומא להימכר בשוקי העבדים. במשך כל התקופה הרומית שומרת קיסריה על מעמד הבכורה שלה, וגם בתקופה הביזנטית. עד וועידת חלדקון בשנת 471 מעמדו של הבישוף בקיסריה גבוה יותר מזה של הבישוף בירושלים. קיסריה היא כרך בן קרוב ל100.000 איש. לאחר הכיבוש הערבי חל פיחות במעמדה ובגודלה של קיסריה. היא זוכה לתקופת עדנה קצרה עם מסעי הצלב, אך ננטשת סופית לאחר כישלונם והופכת להיות כפר עלוב.

הורדוס המלך היה חברו של הקיסר אוגוסטוס, מייצב השלטון באימפריה הרומית ומביא השלום הרומאי. הורדוס תמך באוגוסטוס בתחילת דרכו במאבקו עם אנטוניוס, ואוגוסטוס זכר לו חסד זה. הוא זה שמינה אותו למלך על יהודה, ונתן לו תמיכה צבאית בכדי לכבוש את שלטונו. לאחר שביסס הורדוס את שלטונו הוא החל במפעלי בניה אדירים, חלק גדול מהם הוא הקדיש לאוגוסטוס ולחבריו האחרים ברומא. הורדוס הקים 3 מקדשים לאוגוסטוס ברחבי הארץ: האחד ליד הבניאס, השני בסבסטיה, אותה בנה מחדש, והשלישי בקיסריה, עיר שהוא בנה מחדש וקרא אותה על שמו של אוגוסטוס. מפעל הבניה בקיסריה כלל בניית מזח מלאכותי ענק מבטון (מיובא מאיטליה) ובניינים אדירים, כולל תיאטרון, היפודרום, ארמונות, מקדשים, ועוד... יש להניח שהורדוס נעזר במלאכתו במומחים שהובאו מאיטליה, ונתמך על ידי הקיסר הן במשלוח חומרי גלם, וכנראה גם בכסף. לאחר מותו של הורדוס עלה לשלטון הורדוס ארכילאוס – בנו, שמלך כ10 שנים עד שהוחלף על ידי שלטון רומאי ישיר שנעשה בעזרת נציבים שישבו בקיסריה. המפורסם שביניהם הלא הוא פונטוס פילטוס שדן את ישו למוות, ואכן נמצאה אבן בקיסריה הנושאת את שמו של פונטוס פילטוס המקדיש מבנה לטיבריוס – הקיסר באותה תקופה.

 

האובליסק

בקיסריה יש את האובליסק היחיד בארץ, שהובא מאסואן בתקופה הרומית, מדובר על אבן גרניט עצומה שהיא יחידה אחת ושוקמה לאחרונה בלב ההיפודרום העתיק של קיסריה, ראו בתמונה

 

 

התיאטרון בקיסריה.

תיאטרון הוא דבר חיוני מאוד בעת העתיקה ביוון. מוזיקה הייתה אחד מיסודות התיאטרון, שהתפתח מתוך חגיגות קדומות לאל דיוניסוס-אל היין. מחזות התאטרון הועלו תחילה בכיכר השוק. בשלב מאוחר יותר נבנה תחת כיפת השמים מבנה מיוחד - במה שסביבה נבנו שורות מושבים לקהל. בתיאטרון הועלו טרגדיות- מחזות שעוסקים בנושא רציני ויש להם סוף עצוב וקומדיות- מחזות מבדחים העוסקים בחיים. בהתחלה הופיעה רק המקהלה שנקראה "קורוס" ומאוחר יותר הופיעו גם שחקנים יחידים שדקלמו את התפקידים שכתב בשבילם המחזאי. הגברים מלאו את כל התפקידים בתאטרון היווני, גם את תפקידי הנשים. לנשים מותר היה לצפות בהצגה אך לא לעלות לבמה. התאטרון היווני היה בדרך כלל גדול יותר מהתאטרון שאנו מכירים כיום. כדי שהיושבים בשורות האחרונות יוכלו לשמוע ולהבין מה נאמר על הבמה,  נאלצו השחקנים לדבר בקול רם ולנופף בזרועותיהם. כיוון שפניהם לא נראו ממרחק רב, הם היו צריכים לחבוש מסכות גדולות, שסימלו את מצב הרוח של הדמות או את אופייה. במסגרת החגיגות לכבוד האל דיוניסוס נערכו תחרויות של מחזות. העיר שילמה את המשכורות לשחקנים ואף נתנה כסף לעניים כדי לקנות כרטיסים. הצגת המחזות החלה עם עלות השחר ונמשכה עד שקיעת השמש. בדרך כלל הוצגו בתיאטרון שלוש מחזות ביום.

דיוניסוס הוא דמות סובלת, טראגית, ואכן התיאטרון היווני הצטיין בטרגדיות, שרק דרכם יכלו לראות את הגדולה האנושית, דיוניסוס נותן למין האנושי את תקוות האלמוות, אותו אלמוות של הטרגדיות היווניות. חלק מהטרגדיה הוא שבזמן שדיוניסוס שיכור הוא עושה דברים שאחר כך הוא מצטער עליהם, מוטיב זה מופיע בכל הטרגדיות היווניות, עשיית דברים בלא מודע, אך בלא מודע זה טמון גם השינוי, ההשלמה עם הגורל, השחרור.

בתקופה הרומית הפסיקו כמעט להציג בתיאטרונות את הטרגדיות היווניות, במקום זה הקהל הרומאי אהב כל מיני מופעי קומדיה, פירוטכניקה, ופנטומימה, מופעים קלים ומגרים. את הרחבה לפני הבמה, למשל, היו מציפים במים ובעזרת סירות קטנות היו מדמים קרבות ימיים!

ליד התיאטרון ישנו גן ארכיאולוגי יפה ובו דוגמאות של אדריכלות רומית – כרכובים, אפריזים, ארכיטבים, עמודים יונים, קורינתיים, דוריים, ועוד... לאדריכלות הרומית הייתה משמעות סמלית ודתית, ועל כך אפשר לקרוא בספרו של וויטרוביוס, האדריכל הרומאי החשוב ביותר של תקופתו 

למאמרים על רומא והתרבות הרומאית - לחצו כאן

 

 

לחצו לקריאה על אתרים באזור המרכז

קיסריה

סידני עלי

לטרון

מראשה ובית גוברין

תל גזר

רמלה

לוד

תל לכיש

חיפה הרוחנית

אליהו במוחרקה

אום אל פחם

מגידו


 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics