לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

קיסריה

היסטוריה.

קיסריה הוקמה על ידי הורדוס כעיר הנמל העיקרית של ישראל. הורדוס היה זקוק לעיר נמל שתהיה ישראלית ותתמוך בו. ערי הנמל העיקריות באותה תקופה היו צור, עכו ואשקלון, שלא היו בשלטון ישראלי, ויפו שהייתה עוינת להורדוס. הורדוס לקח עיר קטנה פיניקית בשם מגדל סטרטון, בנה בה נמל מלאכותי אדיר, והפך אותה לעיר הגדולה ביותר והחשובה ביותר בישראל. חשיבות זו גדלה עם המרידות של היהודים ברומאים. הורדוס הקדיש את עירו לקיסר אוגוסטוס וקרא שמה בשם קיסריה, ואכן קיסריה נהייתה מקום מושבם של הנציבים הרומאים, מקום שלטונו של הקיסר שברומא, מקום ריכוז הצבאות הרומאיים. קיסריה נהייתה היריבה המיתולוגית של ירושלים.

אל חופי קיסריה נחתו הלגיונות שבאו לדכא את המרד הגדול ומרד בר כוכבא, אל קיסריה הובאו השבויים היהודים, ומשם הושטו לרומא להימכר בשוקי העבדים. במשך כל התקופה הרומית שומרת קיסריה על מעמד הבכורה שלה, וגם בתקופה הביזנטית. עד וועידת חלדקון בשנת 471 מעמדו של הבישוף בקיסריה גבוה יותר מזה של הבישוף בירושלים. קיסריה היא כרך בן קרוב ל100.000 איש. לאחר הכיבוש הערבי חל פיחות במעמדה ובגודלה של קיסריה. היא זוכה לתקופת עדנה קצרה עם מסעי הצלב, אך ננטשת סופית לאחר כישלונם והופכת להיות כפר עלוב.

הורדוס המלך היה חברו של הקיסר אוגוסטוס, מייצב השלטון באימפריה הרומית ומביא השלום הרומאי. הורדוס תמך באוגוסטוס בתחילת דרכו במאבקו עם אנטוניוס, ואוגוסטוס זכר לו חסד זה. הוא זה שמינה אותו למלך על יהודה, ונתן לו תמיכה צבאית בכדי לכבוש את שלטונו. לאחר שביסס הורדוס את שלטונו הוא החל במפעלי בניה אדירים, חלק גדול מהם הוא הקדיש לאוגוסטוס ולחבריו האחרים ברומא. הורדוס הקים 3 מקדשים לאוגוסטוס ברחבי הארץ: האחד ליד הבניאס, השני בסבסטיה, אותה בנה מחדש, והשלישי בקיסריה, עיר שהוא בנה מחדש וקרא אותה על שמו של אוגוסטוס. מפעל הבניה בקיסריה כלל בניית מזח מלאכותי ענק מבטון (מיובא מאיטליה) ובניינים אדירים, כולל תיאטרון, היפודרום, ארמונות, מקדשים, ועוד... יש להניח שהורדוס נעזר במלאכתו במומחים שהובאו מאיטליה, ונתמך על ידי הקיסר הן במשלוח חומרי גלם, וכנראה גם בכסף. לאחר מותו של הורדוס עלה לשלטון הורדוס ארכילאוס – בנו, שמלך כ10 שנים עד שהוחלף על ידי שלטון רומאי ישיר שנעשה בעזרת נציבים שישבו בקיסריה. המפורסם שביניהם הלא הוא פונטוס פילטוס שדן את ישו למוות, ואכן נמצאה אבן בקיסריה הנושאת את שמו של פונטוס פילטוס המקדיש מבנה לטיבריוס – הקיסר באותה תקופה.

 

התיאטרון בקיסריה.

תיאטרון הוא דבר חיוני מאוד בעת העתיקה ביוון. מוזיקה הייתה אחד מיסודות התיאטרון, שהתפתח מתוך חגיגות קדומות לאל דיוניסוס-אל היין. מחזות התאטרון הועלו תחילה בכיכר השוק. בשלב מאוחר יותר נבנה תחת כיפת השמים מבנה מיוחד - במה שסביבה נבנו שורות מושבים לקהל. בתיאטרון הועלו טרגדיות- מחזות שעוסקים בנושא רציני ויש להם סוף עצוב וקומדיות- מחזות מבדחים העוסקים בחיים. בהתחלה הופיעה רק המקהלה שנקראה "קורוס" ומאוחר יותר הופיעו גם שחקנים יחידים שדקלמו את התפקידים שכתב בשבילם המחזאי. הגברים מלאו את כל התפקידים בתאטרון היווני, גם את תפקידי הנשים. לנשים מותר היה לצפות בהצגה אך לא לעלות לבמה. התאטרון היווני היה בדרך כלל גדול יותר מהתאטרון שאנו מכירים כיום. כדי שהיושבים בשורות האחרונות יוכלו לשמוע ולהבין מה נאמר על הבמה,  נאלצו השחקנים לדבר בקול רם ולנופף בזרועותיהם. כיוון שפניהם לא נראו ממרחק רב, הם היו צריכים לחבוש מסכות גדולות, שסימלו את מצב הרוח של הדמות או את אופייה. במסגרת החגיגות לכבוד האל דיוניסוס נערכו תחרויות של מחזות. העיר שילמה את המשכורות לשחקנים ואף נתנה כסף לעניים כדי לקנות כרטיסים. הצגת המחזות החלה עם עלות השחר ונמשכה עד שקיעת השמש. בדרך כלל הוצגו בתיאטרון שלוש מחזות ביום.

דיוניסוס הוא דמות סובלת, טראגית, ואכן התיאטרון היווני הצטיין בטרגדיות, שרק דרכם יכלו לראות את הגדולה האנושית, דיוניסוס נותן למין האנושי את תקוות האלמוות, אותו אלמוות של הטרגדיות היווניות. חלק מהטרגדיה הוא שבזמן שדיוניסוס שיכור הוא עושה דברים שאחר כך הוא מצטער עליהם, מוטיב זה מופיע בכל הטרגדיות היווניות, עשיית דברים בלא מודע, אך בלא מודע זה טמון גם השינוי, ההשלמה עם הגורל, השחרור.

בתקופה הרומית הפסיקו כמעט להציג בתיאטרונות את הטרגדיות היווניות, במקום זה הקהל הרומאי אהב כל מיני מופעי קומדיה, פירוטכניקה, ופנטומימה, מופעים קלים ומגרים. את הרחבה לפני הבמה, למשל, היו מציפים במים ובעזרת סירות קטנות היו מדמים קרבות ימיים!

ליד התיאטרון ישנו גן ארכיאולוגי יפה ובו דוגמאות של אדריכלות רומית – כרכובים, אפריזים, ארכיטבים, עמודים יונים, קורינתיים, דוריים, ועוד... לאדריכלות הרומית הייתה משמעות סמלית ודתית, ועל כך אפשר לקרוא בספרו של וויטרוביוס, האדריכל הרומאי החשוב ביותר של תקופתו

 

למאמרים על רומא והתרבות הרומאית - לחצו כאן

 

לחצו לקריאה על אתרים באזור המרכז

קיסריה

סידני עלי

לטרון

מראשה ובית גוברין

תל גזר

רמלה

לוד

תל לכיש

חיפה הרוחנית

אליהו במוחרקה

אום אל פחם

מגידו


 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics