לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

טיול לתל מראשה ובית גוברין

נתחיל את הסיור במגרש החניה שליד מערת הצידונים. משם נלך ברגל לקומפלקס המערות שמצפון, מדובר במבוך של מערות, חלקם חוברו באופן מלאכותי, המעביר אותך ממערה למערה מתחת לפני האדמה, וגומר בבית בד שהיה גם הוא מתחת לפני האדמה.

את המערות בנו תושבי מרשה העתיקה, עיר שיושבה על ידי האדומים החל מראשית תקופת בית שני, הם אלו שכנראה בנו את מכלול המערות הזה. מראשה הייתה למעשה בירת ארץ אדומיאה שהשתרעה משפלת יהודה דרך דרום הר חברון, הבירה השנייה של אותה ממלכה הייתה אדוריים

 

אדומים

האדומים היו עם ממוצא שמי, שדיבר שפה קרובה לעברית שלנו, ולפי הידוע התיישב באזור אדום שבעבר הירדן כנראה בסביבות המאה ה14. בכל מקרה ידוע, לפי התנ"ך, שבזמן שבני ישראל יצאו ממצרים האדומים כבר היו באזור ולא נתנו לבני ישראל לעבור בשטחם. במשך תקופת ממלכת ישראל ויהודה הראשונות ישנם מלחמות מספר בין האדומים לישראלים, הידועה שביניהם היא במאה השמינית, שבה אמציה כובש את סלע, בירת אדום, ומביא את האדומים תחת מרות יהודה לאחר תקופה של עצמאות קצרה בת 80 שנים. לאחר הכיבוש קורה דבר מוזר, אמציה מתחיל לעבוד את אלוהי אדום – קוס. בכל מקרה בירת אדום הייתה סלע, שמזוהה כנראה עם גבעה סלעית לא רחוק מנחל זרד. בירתם השנייה הייתה אולי פטרה, אך אין בפטרה הרבה שרידים מתקופתם.

ישנם כמה סברות בקשר למוצאם של האדומים, יש כאלו האומרים שהם היו קשורים להיקסוס ששלטו במצרים, יש כאלו האומרים שהם קשורים לעבירו המופיעים בתעודות מסופוטמיות ומצריות משנת 2000 עד 1200 לפני הספירה, יש כאלו האומרים שהם קשורים לפלישות שהגיעו לישראל מכיוון הסהרה בסביבות 2000 לפני הספירה. כך או כך המחקר הארכיאולוגי, עד לא מזמן, לא מצא עדויות לאדומים באדום מלפני המאה ה8 ספירה, אלא שבשנים האחרונות כמה תגליות חדשות מערערות על הנחה זו ומעלות את האפשרות שבאדום הייתה חברה מפותחת כבר במאה ה11 לפני הספירה.

 

לא הרבה גם ידוע לנו על הדת האדומית, חוץ מזה שקוס – האל הראשי שלהם, היה קשור להרים והזכיר את האל הנבטי דושרא. התנ"ך מקדיש פרק שלם לאדום, הלא הוא עשיו, אחי יעקוב. פרק לו. האריכות בתיאור צאצאי עשיו, הביאה חוקרים לכדי השערות שעשיו שלט על ממלכות גדולות, יש אפילו כאלו הטוענים שלמעשה החיקסוסים ששלטו על מצרים היו בני עשיו, האדומים המקוריים, ורק אחרי מפלתם עברו לארץ אדום. השם אדום, אם כן, נקשר עם ממלכות גדולות יותר מאשר ממלכת אדום המקורית, לעיתים היה זה מצרים, ובשלב מאוחר יותר הייתה זו רומא.

עם חורבן בית ראשון עוברים האדומים להתיישב בדרום הר חברון ושפלת יהודה, ואילו ארצם המקורית מיושבת על ידי הנבטים.

 

הקשר בין אדומים, נבטים ומערות:

השם נבטים פירושו: חופרי הבורות. הנבטים היו ידועים בתור חוצבים מומחים, שידעו לחפור בורות במדבר שישמשו אותם בתור בורות מים. בצורה זו הם היו יותר חופשיים לנוע ממקום למקום, ובעזרת יכולת תנועה זו הם הפכו לסוחרי העולם העתיק, אלו שמובילים שיירות דרך המדבריות. ידוע הוא שהאדומים התפרנסו ממסחר המדבר לפניהם. האם גם האדומים ידעו לחפור בורות?

דרך החציבה של הנבטים הייתה לחפור בור עם פתח קטן בראשו שהולך ומתרחב כלפי מטה בצורת פעמון. צורת החציבה שלהם הייתה אלכסונית, ואת הבור הם היו מטייחים במידה ורצו לשמור בו מים. בצורה זו הבורות לא היו נראים כלפי חוץ ואפשר היה להסתיר אותם. גם המערות שחצבו האדומים במראשה נחצבו באותו אופן, פתח קטן בראש המערה, ומתחתיו פעמון ההולך ומתרחב. החציבה בבורות שנחצבו במראשה היא חציבה אלכסונית. הקרדום שהם השתמשו בו היה כנראה קרדום אבן ולא ברזל. טכניקות החציבה, אם כן, יכולות היו להיות טכניקות עתיקות.

 

הנבטים התפרסמו על ידי בירתם פטרה, בה יש יצירות אדריכלות מדהימות חצובות בסלע, כמו החזנה בכניסה לסיק, החציבה נתאפשרה הודות לסלע המקומי שהוא אבן חול, סלע שהוא רך וקל לחציבה. הנבטים נחשבו לחוצבים ובנאים מומחים, ואפילו הורדוס הגדול, שהוא ממוצא אדומי, ואולי אפילו ממראשה, נעזר בהם בכדי לבנות את בית מקדשו. הייתכן והיה קשר בין הנבטים לאדומים במשך ימי בית שני, אולי כמה מן האדומים המשיכו לחיות בארץ הנבטים? אולי הנבטים אימצו את התרבות האדומית? היו קשורים אליהם באיזו שהיא צורה? וודאי הוא שהם היו שכנים זה לזה, מדרום לאדומיאה היה את הנגב הנבטי. מקום שלקראת סוף התקופה החשמונאית מתחיל להיות גם מיושב בישוב של קבע. המלך עבדת כובש את הנגב מידי החשמונאים ומקים שם עיר על שמו. הנבטים שולטים על כל המרחב עד עזה. העיר שאליה קשורים האדומים, ובמיוחד תושבי מראשה, גם בקשר של קהילות, היא אשקלון, השכנה לעזה. הייתכן שיש קשר בין מומחיות החציבה של הנבטים לבין מערות הפעמון הגדולות של מראשה?

 

הנבטים, כמו גם האדומים, מאמצים את התרבות ההלנית שנפוצה במזרח מאז כיבושיו של אלכסנדר מוקדון. אלא שהנבטים הם עם ערבי, ואילו האדומים הם עם עברי דובר סוג של עברית. עם שמי קרוב נוסף החי באזור הוא העם הפיניקי, גם בפיניקיה דיברו סוג של עברית. הפיניקים שולטים מעריהם צור וצידון על חלק גדול מערי הים התיכון. הפרסים נותנים לצידונים את השליטה באשקלון, ושליטה זו נשארת בידיהם גם בתקופה ההלנית. קהילה צידונית, אולי של סוחרים הקשורים לאשקלון, מתיישבת במראשה שהיא באותה תקופה מעין גרורה יבשתית של אשקלון. בנוסף לכך מתיישבים במראשה גם אנשים הלנים אחרים, אם זה יוונים שבאו מיוון במלחמות אלכסנדר הגדול, אם זה כנענים שעברו תהליך הלניזציה, אם זה יהודים או שומרונים שהצטרפו גם הם לעולם ההלני.  מראשה נהיית מרכז התרבות ההלנית בשפלת יהודה ומשמשת אף כמרכז ללחימה ההלנית ביהודה המכבי.

 

יוחנן הורקונוס כובש את אדומיאה ב112 לפני הספירה, מחריב את מראשה, ומגייר בכוח את האדומים. כשפומפיוס כובש את הארץ ב63 הוא מחזיר את אדומיאה לאדומים, אלא שאלו כבר נשארים יהודים. מראשה נחרבת בכיבושו של יוחנן הורקונוס, ממשיכה מאז בצורה מינורית עד לכיבוש הפרתי של ישראל בשנת 40, שאז נחרבת היא סופית. הפרתים תומכים בבית חשמונאי כנגד בית הורדוס האדומי.

ברור, אם כן, שהיה קשר בין הנבטים לאדומים, וגם בין שניהם ליהודים, הורדוס, למשל, הוא בן לאימא נבטית ונעזר בנבטים במלחמותיו, הייתכן כי המסורת של חפירת בורות מים בצורת פעמון עברה מן האדומים לנבטים ומשם חזרה לאדומים, או שמא רק מהנבטים לאדומים? הבורות שבראשה הם לא בורות מים, אך הם בנויים באותה צורה של הבורות הנבטיים, הייתכן שהעניין הזה של חפירת בורות היה בו גם משהוא מהותי, פולחני, התחברות לאדמה? האדומים עבדו לאלוהי ההרים, הבירה שלהם הייתה בסלע, הנבטים הלכו בעקבותיהם. האבן באדום היא אבן רכה, אבן חול, גם במראשה, מתחת לשכבת הנארי הדקה יש אבן רכה, אבן גיר. כמו שקל לחצוב באבן החול, כך קל לחצוב באבן הגיר, אולי פשוט האדומים כמו הנבטים אהבו לחצוב? זה היה הבילוי לשעות הפנאי.

 

כך או כך, מתחת לכל בית במראשה היה בור פעמון ענק, ולפעמים שניים, והבורות הללו התחברו ביניהם מתחת לאדמה. בכל בור יש גרם מדרגות היורד עד תחתיתו, ישנם בורות צרים יותר וישנם רחבים, התחושה היא שכל בור הוא כמו תמונת ראי של המגרש שמעליו. ייתכן שבכל בית היה פתח חצר או במחסן שממנו היו נכנסים ל"בור" של הבית. למה שימשו הבורות הללו? לפי התיאוריה המקובלת היום (תיאוריה אותה הציע אבי – יהושע בן אריה) הבורות היו מחצבות לאבן סיד, אבן זו שימשה הן להכנת טיח, הן למכירה ליישובי האזור ובראשם אשקלון. התחושה מהבורות היא שבור כזה שהיה מתחת לבית שימש להוצאת חומר במשך עשרות ואולי מאות שנים, כל שנה היו מוציאים קצת, כל פעם הוא הלך והעמיק. זה היה כמו לול תרנגולות במושב, הכנסה נוספת לבית, חלק מכלכלת הבית, ואולי היו יורדים לבור גם לנפוש לפעמים מחום הקיץ הלוהט, להתחבר מחדש לאנרגיות של האדמה? לעשות טקסים פולחניים מסויימים? אולי הם פשוט אהבו שיש להם מן בור שכזה מתחת לבית?

 

מערות.

הרבה מהחוויה הדתית האנושית נקשרה למערות. יש בנו כמיהה לחזור למערה הראשונית, הלא היא הרחם כשם שאנחנו נולדים פיזית מתוככי חלל סגור, מתגבשים בתוך חלל מוגן, כך גם הלידה הרוחנית נקשרת לשהייה בתוככי חלל מוגבל שנקשר, פעמים רבות, למערה. טקסי החניכה הקסומים ביותר בעולם העתיק, אלו של מצרים, כללו שהייה, לפי המסופר, בתוככי פירמידה, בחללים הפנימיים שלה, לעיתים בתוככי ארון מתים. ומוות סמלי וטקסי שמוביל ללידה מחדש.

המיסטריות של היוונים באילואיסיה ובמקומות אחרים כללו ירידה למערה ומוות סמלי בתוכה בכדי להיוולד מחדש. המערה נתפשה כארון המתים, כגולם של הפרפר, שמתוכו יוצא הפרפר שלאחר שעבר את תהליך השינוי.

משה זוכה לראות את אלוהים מתוך הנקיק בסלע במרומי הר סיני, כך גם אליהו. שמעון בר יוחאי מסתתר במערה במשך 13 שנים, ושם נגלים לו סודות הקבלה.

ישו נכנס לקבר, למערת הקבר, למשך 3 ימים כשהוא מת פיזית ויוצא משם כקם לתחייה, הן פיזית והן רוחנית. במשך 3 ימים אלו הוא לא מתעצל אלא יורד לעולם המתים ושובר את שערי השאול, משחרר משם את נשמות המתים. הרבה מהנזירים הקדומים מתבודדים במערות, שם הם זוכים להתגלות. הפולחן הנוצרי הקדום בכללותו התקיים במערות.

מוחמד זוכה להתגלות הראשונה של הקוראן, להופעתו של המלאך גבריאל, לאחר שהוא שוהה במערה בהר ערפאת כל הלילה. לפי מסורות מיסטיות מוסלמיות, של מהסדר הסופי הנקשבנדי, מוחמד מסתתר במערה במנוסה שלו ממכה למדינה, שם הוא מעביר לאבו בכר את סודות הדת האמיתית.

סוגי מדיטציות שונים משתמשים בדימוי של מערה או מנהרה בכדי להעביר אותנו ממימד אחד למימד אחר. יש סוג מדיטציה שבו המערה נמצאת בחזה שלנו באזור מקלעת השמש, ולשם אנחנו נכנסים בכדי לפגוש את האני הפנימי שלנו.

 

 האמפיתיאטרון. עמוס קלונר

לפי הערכות במאה 3-4 היו באלוותרופוליס – עיר בני החורין – בית גוברין. כ15.000-20.000 איש. היא הייתה מרכז לאזור רחב ידיים. האמפי הכיל בערך 6000 מושבים, גודל הזירה כאן דומה לגודל הזירה במבנים דומים שהיו נפוצים בעולם הרומי בערים שאוכלוסייתן הייתה אף גדולה מזו של אלוותרופוליס. ספטימוס סוורוס שמקים את העיר כעיר חופשית עודד יצירת ערים חופשיות בארץ ישראל, אומרים שחצי מהערים הם תקופתו, הרעיון היה לעודד שלטון מקומי ואף לאפשר כלכלה מקומית וטביעת מטבעות.

רעיון זה הוכח כאסון, מכיוון שהשליטים המקומיים נהגו לזייף את המטבעות וזה הביא למשבר כלכלי של המאה ה3.האמפי שימש בעיקר למשחקי גלאדיאטורים ופחות למשחקי חיות שזה הצריך יותר ארגון ומשאבים. סביר להניח שזה גם היה מקום של כינוסים, הצגות ושעשועים קלים. חלק מהאוכלוסייה בבית גוברין הייתה יהודית ואנו יודעים על מעורבתה בקרבות הגלדיאטורים, הידוע ביותר הינו ריש לקיד שחי במאה ה3 לספירה והיה בן הדרום, הוא מכר עצמו בצעירות לפרנסתו למשחקי הגלאדיאטורים, נראה שמכר עצמו בשבועה המיוחדת וכנראה שפעל באלוותרופוליס.  

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics