לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

בקעת ארבל וסביבותיה

בבקעת ארבל ישנם כמה אתרים מעניינים:
ראשית יש את נבי שועיב, האתר הקדוש ביותר בארץ לדרוזים, מדובר בנקיק שמתחתר קלות מתחת לקרני חיטין ובו מעיין מים. למעיין מים זה שם פניו יתרו הנביא בזמן שיטוטיו בארץ.
השם יתרו נובע מהשורש "יתר", זאת אומרת קבוצה קטנה שנשארה. זה מרמז על כך שמאחורי הנביא הייתה קבוצה קטנה של אנשים. הוא היה נינו של אברהם אבינו מאשתו קטורה, לפי המסורת היהודית הוא ראשון הנכרים שהסתפחו לעם ישראל. הנביא שועייב נזכר 10 פעמים בקוראן ומתואר כנביא אמת, בעל תכונות נעלות, שקרא לבני מדיין ולאנשי העיר אלאיכה להאמין באל אחד. לפי הקוראן הנביא שועיב נלעג ואוים על ידי אנשי העיר אלאיכה, כתוצאה מכך אלוהים מורה לשועיב לעזוב את העיר והורס אותה, בעת האירוע מפנה שועיב את ראשו לאחור ולכן מתעוור. הוא מוצא מקלט במערה סמוכה לחיטים ושם חי עד יום מותו. הנביא שועייב היה, כאמור, הנביא אל המדיינים, אלא שמקומות מסוימים בישראל מזוהים עם מדיין, במקרא מוזכרת עיר כנענית בשם מדון, יש כאלו המזהים אותה עם קרני חיטין. הערבים מזהים את מדיין עם קדש. הדרוזים מאמינים שהשכל הכולל, אחד מחמשת יסודות הבריאה, התגלם בימי משה בדמות הנביא שועיב.
שועיב יוצא לחפש את משה, מכיוון שלא ידע כי מת, הוא מגיע לקרני חיטין ועומד לנוח בצל אלון ליד המעיין. בשנתו בא נחש ומכיש אותו, יתרו מרוצץ את הנחש בכף רגלו, העקבות של כף הרגל נראות עד היום בסלע. יתרו מרגיש שהוא עומד למות, הוא נשען על מקלו מתחת לעץ האלון ומת עליו, זקוף בעמידה. במשך 15 שנה ניצב כך מת על מקלו ולחו לא נס. עד שהתמוטט המקל ויתרו נפל ארצה ונקבר לרגלי האלון. מסורת דומה יש גם לגבי מותו של המלך שלה שנשאר עומד על מקלו כדי שלא ייוודע הדבר לשדים.
מעבר לאולם הקבר, בו יש גם את הסלע עם עקבות כף הרגל, ישנם באתר אולמות רבים ששופצו לאחרונה בעבודת אבן מרהיבה. על כל זוג קשתות שמעל לחלון האולם הראשי מגולפים 164 כדורי אבן קטנים כמניין הנביאים הדרוזים. האולם משמש כמקום אירוח לראשי המדינה בחג הנביא שועיב ב25 באפריל.

קבר הנביא שועיב נמצא, כאמור, לרגלי קרני חיטין, זה הוא שריד לוע הר געש קדום בו התרחש הקרב האחרון של האבירים הצלבנים אל מול צבאו של צלאח א דין. סיפור הקרב הוא סיפורו של התעקשותו של ראש המסדר הטמפלרי לצאת לקרב, אל מול חולשתו הפוליטית של המלך גיי די ליזניאן, שלא ידע לעמוד על עמדתו שאין להתקדם לעבר טבריה ולעזוב את החניון של הצלבנים בו היה מעיין מים.
ראש המסדר הטמפלרי הטה את הכף בטענות על אומץ, והמחנה כולו יצא לדרך ונתקע  במישור קרני חיטין ללא מים. הצלבנים התבצרו בהר, אך זה לא עזר להם. המלך נפל בשבי, והקרב הוכרע, ממלכת הצלבנים נפלה. צלאח א דין שיחרר את גיי די ליזניאן בהבטחה מפורשת שהלה לא ילחם יותר נגדו, אלא שהמלך לא עמד בהבטחתו, הוא עבר לקפריסין עם שאר אבירי הממלכה, ארגן מחדש את צבאו, נחת בצור ויצא לצור על עכו, פעולה שנראתה בזמנו כמו פעולת ייאוש, אלא שעד מהרה הצטרפו אליו גם ריצרד לב הארי מלך אנגליה ואף מלך צרפת והצלבנים כבשו מחדש את עכו, ניצחו בכמה קרבות את צלאח א דין, וממלכת ירושלים השנייה הוקמה.

בדרך אל הפסגה של קרני חיטין ישנו כעין מגרש מסדרים ובו לוח הקדשה, מגרש זה הנו אתר של קבוצה נוצרית המאמינה שקרני חיטין הנו המקום של דרשת ההר. הלוע עצמו, של קרני חיטין, מרשים, ונשקף ממנו נוף יפה של כל הסביבה, הייתה שם כאמור עיר בתקופה הכנענית הקדומה וגם בתקופה הישראלית, עיר שננטשה בסופו של דבר, לאחר נצחונו של צלאח א דין, הוקם שם במקום מצד ולו בור מים.

את קרני חיטין ניתן לראות ממקומות רבים בגליל ובגולן, גם את צוקי ארבל שנמצאים בצדה השני של בקעת ארבל ניתן לראות ממקומות רבים והם נקודת ציון בולטת בנוף. הצוקים נישאים אל פסגה משולשת מעל ואדי חמאם. אלו הם צוקים מסיביים שגובהם עשרות מטרים וחצובים וחרוצים בהם עשרות מערות, מערות אלו שמשו במהלך ההיסטוריה במקום התבצרות של שודדים ולוחמים, ובמיוחד ידועים המערות במקום של מאבק בין הורדוס לקנאי הגליל, כפי שמופיע ביוסף בן מתיתיהו. בתוך המערות ישנם שני קומפלקסים שהם מבצרים, האחד מהתקופה ההלנית, שייתכן ששימש גם את הקנאים, והשני מתקופתו של פחאר א דין, המושל הדרוזי של הגליל במאה ה17. לפי דעתי העובדה שישנה מצודה שנבנתה על ידי שליט דרוזי בקצה בקעה שבקצה השני שלה יש את האתר הקדוש ביותר לדרוזים בארץ אומרת דרשני.

ארבל הייתה יישוב יהודי חשוב בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד. ואכן מוצאים במקום שרידי כפר וכן שרידי בית כנסת מרשים. מדרשי הגאולה שלאחר החורבן נותנים תפקיד חשוב לבקעת ארבל, לפי המסורת המשיח המצןפה יגיע תחילה לבקעת ארבל. מסורת זו קשורה כנראה למסורות קדומות יותר הקשורות לאיך נראית זריחת השמש בבקעה, והכיוונים של הבקעה כלפי זריחת השמש. המשיח המצופה צריך להגיע ממזרח.

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics