לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

לטיול לגמלא - לחץ כאן

 

גמלא.

ממערב לשדה הדולמנים ישנו את הקניון של גמלא ואת המצוק של גמלא. גמלא היא אתר חשוב מתקופת המרד של היהודים ברומאים, אך בחפירות שלה התגלו גם שרידים מתקופת הברונזה הקדומה, זאת אומרת מ3000 לפני הספירה. לפי דעתי יש קשר בין העיר או הכפר העתיקים שהיו בגמלא לבין שדה הדולמנים ורוגום הירי שממזרח. הגבעה של גמלא היא גבעה מיוחדת בינות לצוקי קניון נחל גמלא וקניון נחל דליות. יש מגמלא תצפית יפה אל הכינרת, ולפי דעתי צריך לבדוק את הכיוונים מגמלא לכינרת למקומות בולטים אחרים בנוף, ומגמלא לרוגום הירי ולשדה הדולמנים. יש משהו מיוחד במקום הזה, משהו שקשור לאנרגיות של האדמה במקום, ואת זה כנראה מרגישים גם הנשרים שבחרו להם לקונן בצוקים שמסביב.

הסיפור של המרד הגדול בגמלא הוא סיפור על מאבק שתחילתו בין הקנאים היהודים שהתבצרו במקום ובין חילותיו של המלך בוה מטעם הרומאים אגריפס השני, שמלך על הגולן ועל חלקים שבאזור החרמון. גייסותיו של המלך לא מצליחים לכבוש את העיר, ומי שעושה זאת בסופו של דבר זה אספסיאנוס ובנו טיטוס. לטיטוס יש רומן, כל הזמן הזה, עם ברניקי, אחותו הנסיכה של אגריפס השני, והיא הולכת אחריו עד לרומא. היהודים המורדים במקום מקווים לקבל עזרה מאחיהם היהודים שבאימפריה הפרתית, שחלקם אף חיילים בצבא, אלא שעזרה זו מתבוששת לבוא, מסיבה זו גם חשוב לאספסיאנוס לכבוש את המקום שהוא שער למזרח. לאחר נפילתה של גמלא נופל כל הגליל היהודי.

סיפורה של גמלא הוא סיפור המגדל העגול שבראש החומה המזרחית, משזה מתמוטט עקב חבלה של 3 חיילים רומאים, מצליחים חיילי הקומנדו של טיטוס לפרוץ אל העיר ולהביס את המתגוננים. הפריצה הראשונה, כמה ימים לפני כן, בראשותו של אספסיאנוס, נכשלת מכיוון שמפולת של בתים נופלת על הרומאים המתקדמים, הרוח והטבע עוזרים למגינים. הפריצה השנייה מצליחה מכיוון שהפעם הרוח היא נגד המגינים ולא מאפשרת להם להמטיר את חציהם על הרומאים, אלוהים גוזר שהעיר תיפול, כך לפחות לפי יוסף בן מתתיהו. 9000 איש מאבדים את חייהם בגמלא, 4000 בחרב ו5000 בנפילה מהמצוקים שמסביב.

הגולן בימי בית ראשון ובית שני:

הישראלים פורצים לגליל החל מהמאה ה14 לפני הספירה ומיישבים אותו יישובים חקלאיים, כשאחת הדוגמאות היפות לכך זה היישוב שליד יעד. טיפוס הבית מאותה תקופה זה הטיפוס של הבית הישראלי. עם הקמת המלוכה נכבשים הערים הגדולות בעמקים, כדוגמת חצור, מיושבים שם יהודים ומוקמים מפעלים ממלכתיים, הממלכה הישראלית היא ממלכה מסודרת עם צבא פרשים גדול, ממלכה שבנוייה על אדמיניסטרציה שעקפה את המבנה השבטי, גדולי מלכיה הם יהוא, אחאב ואחרים, והם מצליחים להחזיק מעמד אל מול האימפריות של העולם העתיק עד המאה ה8, לאורך התקופה יש מאבקים מתמשכים בין הממלכה הישראלית לבין הממלכה השכנה הארמית, שבמידה רבה הייתה תרבות דומה, המאבקים מתמקדים בצפון הארץ, בגולן, בדן, ובמקומות אחרים.

בסופו של דבר, בשנת 732 לפני הספירה כובשים האשורים את הארץ ומגלים את התושבים, תוצאותיה של פלישה זו נראים בחצור, בדן, ובמקומות אחרים. כתוצאה מכך חלק גדול מהיישוב הישראלי בגליל שמם, ואז יש לנו תקופה עלומה של 400 שנה שאיננו יודעים הרבה על אודותיה.

בשנת 332 לפני הספירה כובש אלכסנדר מוקדון את ישראל ועידן חדש מתחיל.

העידן ההלני, שממשיך במידה רבה את העידן הפרסי, הוא עידן של רווחה, המלחמות ההרסניות של האימפריות הקדומות, בבל, אשור, משנות צורתם ונהפכות למלחמות שחרור שעל העמים השונים, העולם עובר לכלכלת שוק ושימוש בכסף, דרכי התחבורה משתפרות, ובעקבות הרוח היוונית שעודדה את המחשבה, המחקר והמדע, מומצאות כל מיני המצאות שעוזרות בחיי היום יום, כמו בית הבד החדש עם הים והממל. העולם הופך להיות מעולם מאגי, שנשלט על ידי תרבויות כמו מצרים, בבל, לעולם רציונלי, שבו המקום שמתאפשר לדת הוא מקום מיסטי. ואת המקום הזה ממלאת, במידה רבה, היהדות, שנתפשת כדת עתיקה, אך כשונה מהמאגיה המצרית. היהדות גם עוברת שינוי שבו כתגובה לשכלתנות היוונית היא מפתחת סכולסטיקה משלה, שמתבטאת יותר מאוחר במשנה ובתלמוד, ובשלב מוקדם בכל מיני ספרים חיצוניים העוסקים במיסטיקה, תורת המלאכים, ועוד... ומסבירים בצורה דיאלקטית את משמעות המצוות (בענף זה עוסקים הפרושים). וכך היהדות נתפשת כלגיטימית ותופשת מקום חשוב בעולם חדש זה.

זה מביא לפריחה של היהדות ולהתגיירות מוגברת, במיוחד לאור הניצחונות הפוליטיים והצבאיים של החשמונאים. התקופה היא תקופה שבה מלכים כגון אלכסנדר ינאי מגיירים את תושבי הארץ הלא יהודים, בין אם בכוח או שלא, ובמיוחד קבוצות כמו האדומים, יטורים, ואחרים. כתוצאה מכך מוקמת ממלכה יהודית גדולה וחזקה, ויישובים יהודיים רבים מוקמים ברחבי הארץ, שמתבססים על החקלאות המתחדשת לאור גידול כלכלת השוק והמצאות היוונים. הגולן, בשלב זה, מתחלק ל3 חלקים גאוגרפים: דרום הגולן, אזור הרמות הפוריות, הוא אזור התיישבות פאגאני הקשור לערי הדקופוליס ובמיוחד לסוסיתא. מרכז הגולן הוא אזור התיישבות יהודי הנחשב לחלק מהגליל. צפון הגולן היה אזור של יטורים.

בשנת 64 לפני הספירה כובשים הרומאים את ישראל ומתחיל עידן חדש, הקשור, במיוחד בגולן, בחלק גדול מהזמן בשושלתו של הורדוס. העולם הפלורליסטי ההלני מפנה את מקומו לאימפריה שמאמצת חלק מערכי ההלניזם, אך יש לה גם פן ייחודי משלה של שליטה ואחידות, שאליו, באיזה שהוא שלב, היהודים לא מתאימים. היהודים נהנים מהשלום הרומאי מצד אחד, ומצד שני כורעים תחת נטל המיסים ואי הצדק.

התקופה הרומאית המוקדמת בישראל מתחלקת לכמה שלבים: בשלב הראשון עדיין קיימת הרפובליקה וישראל נתונה לשלטון של נציבים. בתקופה זו אנטיפטר האדומי, שהוא יועצם של מלכי הבובה החשמונאים של הארץ, מקבל מעמד חשוב. לאחר מכן מתחילה מלחמת אזרחים ברומא ובמקביל מלחמת אזרחים בישראל, שמי שעולה לשלטון בסופו של דבר זה הורדוס, לא לאחר שהפרתים כובשים את הארץ לכמה שנים ומעלים לשלטון את אחד החשמונאים. במסגרת רפורמות השלטון הרומאיות נקרע חלק מהגולן מהממלכה היהודית וביחד עם אזור השליטה היטורית מוקם חבל נפרד שעליו שליט בובה רומאי. זאת ארץ הניסיונות של הרומאים עם השליטים של בית חשמונאי ואחר כך בית הורדוס. בסופו של דבר משתלט הורדוס על העניינים. לאחר שהוא מוכיח את יכולתו כשליט הוא מקבל מהרומאים את השליטה גם על החורן והבשן בכדי לעשות שם סדר. הורדוס מושיב שם חיילים יהודיים פרתים לשעבר (מביא כ3000), במושבות צבאיות. לאחר מותו מחולקת ממלכתו בין בניו ומי שמקבל את הממלכה הצפונית זה פיליפוס שמקים את קיסריה פיליפוס ליד הבניאס. ואחר מכן, בזמן המרד הגדול, שולט על אזור זה אגריפס השלישי, נכדו, שהוא אח לנסיכה ברניקי, אהובתו של טיטוס.

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics