לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

מקאם בוסטמי.

נמצא ברובע המוסלמי, ניתן לראות רק מבחוץ, אפשר למצוא לפי שם הרחוב, ליד רחוב מוולנה על שם הדרווישים המחוללים, יש רחוב בוסטמי.

 

בוסטמי

במקביל לגונאיד וחבריו, שהתחילו למעשה את הזרם המרכזי של הסופיות , הלא הוא הבית ספר הבגדאדי, חי בירושלים בן אדם בשם בוסטמי שנחשב למתחיל של זרם אחר, זרם ההתלהבות, הזרם האקסטטי של הסופיות, אל ווהלאה.

בוסטמי הגיע מוקדם לדרגת הכיליון, בא לישראל והתגורר במסגד אל אקצא, ולפי המסורת קבור בעיר העתיקה ברובע המוסלמי.

 

מספרים על בוסטמי:

אמר אדם לבוסטמי: "שמעתי שאתה עף באוויר".
ענה לו בוסטמי: "מדוע אתה מתפלא, הנשר אוכל פגרים והוא עף באוויר, והמאמין טוב יותר מהנשר, מדוע שלא יעוף"?

 

אומרים עליו שפעם היה במצריים סופי גדול בשם דול נון אל מצרי, שהיה לו חסיד שרצה ללכת לבית המקדש בירושלים להתפלל , אמר לו: "בסדר, תעבור אצל בוסטמי ותגיד לו שאל מצרי מוסר לו שלום".

נסע לירושלים ושאל: "איפה אבו יזיד"?
אמרו לו: "הנה הוא שם יושב לו לבדו". הלך אליו.
אמר לו: "שלום אבו יזיד".
אמר לו: "שלום".
אמר לו: "הייתי אצל אל מצרי והוא מוסר לך שלום".
שאל אותו: "מי זה"?
אמר לו: "זה החבר שלך, יה אבו יזיד".
אמר לו: "מי זה אבו יזיד"?
אמר לו: "אתה".
אמר לו: "מי אני"?
אמר לעצמו: "הוי , עם מי אני מתעסק"?!

חזר למצרים וסיפר לאל מצרי מה שקרה. צחק אל מצרי ואמר: "אלוהים ירחם על אבו יזיד, הוא הלך עם ההולכים, (הגיע למצב הכיליון)".

 

בוסטמי הופיע לאחד מתלמידיו בחלום. שאל אותו התלמיד: מה קרה לך בשמים. ענה בוסטמי: שאלו אותי עם מה באתי, ועניתי: כשאדם עני בא לפתחו של המלך הוא לא נשאל: עם מה באת? אלא, מה רצונך?

 

כששאלו את בוסטמי היכן ארץ הבית שלו, הוא ענה: מתחת לכיסאו של האלוהים, זאת אומרת מעבר לכוחות של התפישה ומעבר לגבול הראיה שלי, וזה המקום שבו נפשי מוצאת מנוחה, והמקום הסודי שבו עבודתי מושלמת, כשם שאלוהים העליון אמר למשה: אתה זר כאן, מפני שאני ארץ הבית שלך.

 

מתפלל לאלוהים: "הו אללה, יצרת את הברואים בלי הידע שלך, ונתת בהם את ה"אמון" בלי שירצו בכך. אם לא תעזור להם מי יעזור להם?"

 

הוא אמר: "אם אללה אוהב את משרתו הוא ייתן לו 3 תכונות שהם ההוכחה של אהבתו: נדיבות כמו הנדיבות של האוקיינוס, חסד כמו החסד של השמש בנתונה אור, וצניעות כמו הצניעות של האדמה. האוהב האמיתי לעולם לא מחשיב פגעים להיות גדולים מדי ולעולם לא מפחית את הערצתו מפני אמונתו הטהורה."

"אינני רוצה דבר שהוא לא רוצה".

 

ביסטמי מספר על דרכו: "התגרשתי שלוש פעמים מהעולם הנמוך בכדי שלא אוכל לחזור אליו, ופניתי אל אלוהי לבדו, מבלי אף אחד, וקראתי לו לבדו לעזרה באומרי "הו אללה, הו אללה, לא נשאר לי אף אחד מלבדך". באותו הרגע נתגלתה לי הכנות של בקשתי בלבי והמציאות של חוסר האונים של האגו שלי. מייד הקבלה של התחינה שלי התקבלה בלבי, זה פתח לפני חזיון שבו כבר לא הייתי קיים ונעלמתי לגמרי מעצמי לתוך עצמיותו. והוא העלה את כל מה שדחיתי מלפני מקודם, והלביש אותי באור ובתכונותיו."

 

הוא אמר: "התהילה לי, מה נעלה אנוכי".

"הפלגתי אל האוקיינוס בעוד שהנביאים הקודמים נשארו על החוף"

"הו אדוני, הכניעות שלך אלי יותר גדולה המכניעות שלי אלייך".

 

הוא אמר: "עשיתי ארבע טעויות בצעדים הראשונים שלי בדרך: חשבתי שאני זוכר אותו ואני יודע אותו ואני אוהב אותו ואני מחפש אותו, אבל כשהגעתי אליו ראיתי שהזכירה שלו אותי קדמה לזכירה שלי אותו, שהידע שלו עלי קדם לידע שלי עליו, שאהבתו אלי קדמה לאהבתי אליו, ושהוא חיפש אותי בכדי שאני אתחיל לחפש אותו."

 

הוא אמר: "הוא אללה, מה היא האש שלך? זה שום דבר, תן ואהיה האדם האחד שהולך לתוך האש שלך וכל השאר ינצלו. ומה זה גן העדן שלך? זה משחק לילדים. ומי הם אותם לא מאמינים שתה רוצה לענות? הם משרתיך. סלח להם."

 

הוא אמר: "אללה הצודק קרא לי יום אחד לנוכחותו ואמר לי: הו בייזיד כיצד הגעת לנוכחותי? עניתי: "דרך זוהוד, על ידי וויתור על העולם." הוא אמר "הערך של העולם הנמוך הוא כמו כנף של יתוש. איזה סוג של ויתור באת אתו?". אמרתי "הוא אללה, סלח לי" ואז אמרתי: "הו אללה, באתי אליך דרך "תווקל" (אמון באל), על ידי תלות בך". אז הוא אמר: "האם אי פעם בגדתי באמון שהבטחתי לך?" אמרתי, "הו אללה סלח לי". ואז אמרתי, "הוא אללה, באתי אליך דרכך". באותו הזמן אללה אמר, "עכשיו אנחנו מקבלים אותך".

 

הוא אמר: עמדתי עם הצדיקים ולא מצאתי כל התקדמות אתם, עמדתי עם הלוחמים למען המטרה ולא מצאתי ולו צעד אחד של התקדמות אתם, עמדתי עם אלו שמתפללים באופן מרובה ואלו שצמים באופן מרובה ולא התקדמתי צעד אחד. אז אמרתי "הוא אללה, מה היא הדרך אליך?" ואללה אמר "עזוב את עצמך ובוא".

 

סיפור על ביסטמי: אחד מהחסידים של אל מיסרי הלך בעקבות בייזיד. בייזיד שאל אותו: "מה אתה רוצה?" הוא ענה "אני מחפש את בייזיד". הוא אמר "הוא בני, בייזיד מחפש את בייזיד כבר 40 שנה ועדיין לא מוצא אותו."

אדם צעיר רצה חתיכה ממעילו של בייזיד לברכה. בייזיד אמר לו: "גם אם תיקח אל כל עורו של בייזיד ותלבש אותו כשלך, זה לא יעזור לך אלא אם כן תלך בעקבות דוגמתו."

 

שאלו אותו: מתי גבר נהיה גבר? והוא ענה: "כשהוא יודע את השגיאות של עצמו ומעסיק עצמו בתיקונם".

 

יום אחד בוסטמי חלם שהוא מגיע אל כסא הכבוד ואומר לו: כסא כבוד, אומרים אצלנו שאלוהים שוכן בך. והכיסא עונה: בייזיד, אומרים אצלנו שאלוהים שוכן בלב של הצנועים.

 

הוא אמר שזה שאהוב על ידי אלוהים נודע בשלושה דברים: החופש שלו הוא כמו הים, הנדיבות שלו כמו שמש, הצניעות שלו כמו האדמה.

 

הוא מספר: כשברחתי מתוך עוינות לעולם, ברחתי אל האלוהים, אהבתו כה מלאה אותי שנהייתי עוין לעצמי.

יום אחד חיפשתי את לבי ולא מצאתי אותו, מכיוון שהוא נאבד באהבת אלוהים. וכשהגיע השחר שמעתי קול אומר: הו אבו ייזיד, מדוע תחפש דבר חוץ ממני? מה אכפת לך הלב שלך?

 

הוא אמר: הישלתי את האגו שלי כשם שנחש משיל עורו, ואז הסתכלתי על מהותי, והייתי עצמי, הוא.

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics