לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

האלה הלבנה. הגביע והלהב - השינוי הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית.

לא רבים יודעים זאת, אך בעבר שלטו בעולם חברות מטריארכאליות, מבוססות חקלאות זעירה, שבהם לאישה היה תפקיד חשוב יותר מהגבר, בחברות אלו אלוהים נתפש בתור אישה - אלה אם. דבר זה בא לידי ביטוי בפסלונים ובחפצי הפולחן שאנו מוצאים במקומות כמו קתל הויוק בתורכיה או מגידו בישראל. מדובר על תקופת הברונזה הקדומה, והתקופה הכלקוליתית המאוחרת, שהתקיימה עד 2000 בערך לפני הספירה, זאת אומרת עד לפני 4000 שנה. אלא שאז קרה משהוא ששינה את הכול. זה היה השינוי הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית, שהביאנו אל עברי פי פחת, מצב בו אנו מצויים כיום.

 

מה קרה?

 

החברה המטריארכאלית הייתה חברה של שלום. כפי שמתואר בספרה רב המכר של ריאן אייסלר The Chalice and The Blade ("הגביע והחרב"), שיצא בארצות הברית ב-1987. אייסלר מתבססת בספרה על עבודתן של חוקרות רבות באנתרופולוגיה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה ותיאולוגיה - ובעיקר על מחקרה של הארכיאולוגית מריה גימבוטס שחפרה באירופה ובתורכיה (בעיקר באתר קתל הויוק) ומצאה כי חברות פרהיסטוריות (לפני למעלה מ-5,000 שנה) העלו על נס דמויות נשיות ושמרו על שוויון בין המינים.

 

לדברי אייסלר, לא היו אלה חברות מטריארכליות מובהקות, הנשים מעולם לא שלטו בגברים, אבל האלוהות הייתה נשית, ערכים אימהיים היו נורמה, הרכוש והשם עברו מאישה לבתה (זו הייתה חברה "מטרילינית"), גברים ונשים שיתפו פעולה זה עם זה במאמץ ההישרדות, לא היה ריבוד מעמדי (מעידים על כך קברים, של גברים ונשים, שנמצאו באתרים הארכיאולוגיים, ואשר היו שווים בגודלם ובסגנונם), הטכנולוגיה הייתה מוקדשת כולה לייצור כלים לחקלאות, לא היה פיתוח של כלי נשק ולא הייתה האדרה של דחפים תוקפניים ואלימים.

 

נשים שסוגדות היום לאלה (Goddess) משוכנעות אפוא שפעם, לפני ההיסטוריה הפטריארכלית (או לפני 4,000 שנות "אינדוקטרינציה" – שלטון הגבר, כהגדרת אייסלר), האתוס הנשי שלט בעולם והכול היה טוב."

 

אז איך הפכנו להיות חברה פטריארכלית?

 

מה שקרה הוא ששבטים זרים פלשו לעולם העתיק משטחי השממה שמסביבו. לאירופה פלשו השבטים ההינדי אירופאים מערבות אסיה, הם גם פלשו לתורכיה, פרס והודו. למזרח התיכון פלשו השבטים השמיים ממדבריות ערב. שבטים אלו היו שבטי מלחמה, שבייתו סוסים לצורכי מלחמותיהם, אלוהיהם וערכיהם היו אלוהי גבר, פטריארכליים. האלוהים מופיע בדמות גיבור לוחם ולא עוד בדמות האם הגדולה. שבטים אלו זרעו הרס סביב והחליפו את תרבות העולם הישנה, המטריארכאלית.

בין הפולשים ההודו אירופאים בולטים היוונים, שהיו אנשי מלחמה והאמינו בערכים גבריים, הם דיכאו את נשותיהם והפלו אותם לרעה. השמיים פלשו למזרח התיכון והקימו, בין השאר, את ממלכת בבל, שנקשרה אל השבטים האמורים. למעשה התרבות של ימינו היא שילוב של יהדות שהיא ממוצא שמי, והלניזם שהוא ממוצא הודו אירופאי, שני מקורות השואבים מהמסורת הפטריארכלית.

 

התרבות הקדומה הייתה מבוססת על של ליקוט וחקלאות זעירה, הנשים ניהלו את משק הבית ולכן תפקידם היה חשוב יותר מזה של הגברים, הגברים היו ציידים, ושימשו למעשה כעוד אחד מכלי הבית. התרבות הקדומה הייתה תרבות של שלום ושל הרמוניה, מושגי מלחמה לא תפשו מקום חשוב כמו היום, בלי הביות של הסוס שאפשר לנדוד למרחקים. אדם יכול היה לקחת אתו רק מה שיכל לסחוב, ולכן עניין של כיבושים לא היה רלוונטי.

בנוסף לחקלאות הזעירה התפתחו גם מרכזים עירוניים שבהם נשמרו ערכי השלום והשוויון. במקומות כמו שומר או מצרים העתיקה היה לנשים תפקיד שווה לגברים ואיש לא חשב על הקמת אימפריה, הארגון החברתי נועד לטפל בבעיות של קיום כגון הצפה של נהרות או פולחן משותף.

אלא שכפי שנאמר תרבות זו נהרסה והוחלפה על ידי שבטים כובשים הודו אירופאים ושמים שהם למעשה יוצרי תרבויות עולמנו.

 

היו כמה תכונות מאפיינות להודו אירופאים: ראשית דבר ההיסטוריה שלהם נתפשה כמעגלית, בניגוד לשמים שאצלם ההיסטוריה נתפשה כקו ישר מתמשך, ליניארית. תפישה זו באה לידי ביטוי בדתות הודו. בנוסף לכך הם האמינו במאבק קדום בין טוב לרע. הם האמינו שהעולם הזה הוא אשליה ושיש עולם אחר מעבר לחומר שהוא העולם האמיתי, העולם הזה הוא רק מסך. השמים לעומתם לא האמינו בעולם הבא. הם האמינו בהיסטוריה, הם האמינו שהאלוהים נמצא בפנים, בתוך האדם, במה שהוא עושה.

התרבות ההודו אירופאית הייתה במידה מסוימת תרבות של מאגיה, אבל שונה מהמאגיה המצרית, יותר קרובה לטבע.

התרבות השמית הייתה תרבות של מיסטיקה, של שירות, ביטול העצמי אל מול היש, מציאת האלוהים בפנים.

שתי התרבויות החליפו תרבות קדומה של אלוהות נקבית שהשרידים המפוארים ביותר שלה נמצאים בכרתים - התרבות המינואית  

 

התרבות המינואית:

במאה ה15 לפני הספירה באה לידי סיום תרבות חשובה בתולדות העולם, הלא היא התרבות המינואית. באי כרתים התפתחה, החל מהמאה ה19 לפנה"ס תרבות מפותחת של שוויון ושלום, ובה רמה חומרית שהגיעה עד כדי מערכות ביוב ומים בבתים. התרבות המינואית נחשבה לשיא תרבויות האלה אם, והיא נחרבה בפתאומיות כנראה בגלל התפרצות הר געש, אלא שמסורתה המשיכה להתקיים דרך ערים יווניות שהושפעו ממנה, בעיקר מיקני, תחת השם התרבות המיקנית, עד שנת 1200 לפני הספירה. התרבות המיקנית הייתה תרבות של אצולה צבאית, אך הם נטו לכיוון פולחן האלה והדגישו את התפקיד החשוב של האלות ושל הנשים במלחמת טרויה.

 

בסוף המאה ה13 לפני הספירה פולשים שבטים הודו אירופים ליוון, הלא הם הדורים והיונים. הם מחריבים את התרבויות העתיקות ומתחילה תקופת חושך בת 500-600 שנה שלא הרבה ידוע עליה. גלי פולשים אלו מחריבים את תרבויות האם הקדומות ומחליפים אותם בתרבויות אב, תרבויות מלחמה המקדשות את הברזל ושמות דגש על האלוהות הגברית. מזמן זה והלאה האולימפוס נשלט על ידי זאוס הזועם.

 

הפלישה של הדורים והיונים ליוון גורמת לגלי הדף באזור כולו, הפולשים, או השבטים שנדחקו מחמת פלישתם, נעים לאורך החופים לכל מקומות הישוב. הם מגיעים לקפריסין, ישראל, אוגרית, ואפילו מצרים. מאיימים על הממלכות הקיימות ומחריבים חלק מהם. הם מחריבים את התרבות היוונית הקדומה, את הממלכה החיתית, העיר אוגרית, ואף מאיימים על מצרים. צאצאיהם של אותם פולשים הם הפלישתים. 

מעניין לציין שהמקורות החיתיים מדברים על כך שבשנת 1200 לפני הספירה מאיימים על הממלכה שני דברים: האחד זה האויב המסתורי, שהוא כנראה גויי הים, מכתבים נואשים נשלחים מאוגרית לאנשי קפריסין בבקשות לדווח להם על התקדמות האויב הנ"ל. הדבר השני המאיים על הממלכה הוא רעב נוראי. מכתבים נואשים נשלחים ממחוזות החיתים למושלים להחיש משלוחים של מזון ממצרים "אחרת נגווע כולנו ברעב...". ייתכן מאד שהרעב הזה נגרם בשל איזשהו אסון אקולוגי, והוא זה גם שגרם לגלי הנוודים.

 העולם העתיק נעלם, נשארו רק אגדות.

 

קראו את המאמרים הבאים - לחצו לקישור

 - עמי מסופוטמיה

פגאניות כנענית

נישואים מקודשים

האלה הלבנה

אלוהות נשית

בעל ואשרה

עשתורת וענת

מקדש האלה במגידו

מעגל האבנים ברוגום הירי

ארכיאולוגיה רוחנית

אסטרולוגיה רומית

 

 

לקריאת מאמר על המעבר מתרבות אם לאב בישראל - לחצו כאן

לקריאת מאמר על האלוהות הנשית - לחצו כאן

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics