לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

שעור בדרך הסופית - האמון

האמון הוא הרגש הדתי החשוב ביותר אצל הסופים. אלוהים נתן בנו אמון ואנחנו צריכים להצדיק אותו, היכול להיות רגש דתי יותר חזק מזה?!! האמון הוא משהו שהופקד בידיהם של בני האדם והם בתורם יכולים לתת אותו לדברים, אנשים, וחיות אחרים. היכול להיות משהוא יותר מרגיז ופוגע מאשר הפרת אמון?

האמון הוא הרגש הדתי החזק ביותר אצל הסופים, הסופי חי בהרגשה שסומכים עליו ושאסור לו לאכזב. הרגשה זו נותנת לו כוח לעשות דברים. כשאדם מרגיש שיש מי שמאמין בו הוא מסוגל ליותר מאשר בדרך כלל. במיוחד אם מי שמאמין בו הוא האלוהים.

האמון הוא מעבר לאמון, זו מעין אמנה בין האדם לבין בוראו, מעין פיקדון שהופקד בידיו של האדם. האגדה מספרת שכשמוחמד עולה לרקיע השמיני ופוגש את אלוהים, אלוהים מראה לו את כל מה שברא, את יפי הארץ, את העמקים והציפורים, ושואל את מוחמד אם הוא מוכן לקחת אחריות על זה. לאחר שמוחמד, נפעם כולו מהמראות שראה, עונה בחיוב, מראה לו אלוהים את כל העוון, העוול, והחטאים שקורים בעולם. מוחמד נזעק כולו פונה אל אלוהים וזועק לפניו: "מה זה עשיתי? מדוע לא הראית לי את כל זה לפני כן? איך אוכל לקחת אחריות על כל הרוע הזה?"

"אל תדאג", אומר לו אלוהים, "אני אעזור לך".

זה הוא האמון, הפיקדון, האחריות על הארץ לטוב ולרע. אחריות שנובעת מיכולת הבחירה של האדם, אחריות שהיא אחריות גם כלפי כל האנושות.

להלן מספר ציטוטים בתרגום חופשי מרומי המתייחסים לרוח ה"אמון" שנתן אלוהים לבני האדם:
"ישנו דבר אחד בעולם שאסור לשכוח אותו. אם תשכח כל דבר אחר אבל לא תשכח את הדבר הזה, אז אין סיבה לדאגה. בעוד שאם תזכור ותעשה את כל שאר הדברים אבל תשכח את הדבר הזה, כל שתעשה לא יהיה שווה דבר...אדם בא לעולם למען משימה מסוימת, וזו היא מטרתו. אם הוא לא מבצע אותה, אזי הוא לא עשה דבר."

"הצענו את האמון לשמים והארץ וההרים, אך הם סירוב לקחתה ופחדו מכך, והאדם לקח זאת, בוודאי שהוא חוטא ומאד מטופש". (בקוראן)
"כיבדנו את בניו של אדם". (בקוראן)

"אלוהים לא אמר " ואנחנו כיבדנו את השמים ואת הארץ", המשימה שלא מבוצעת על ידי השמים והארץ וההרים מבוצעת על ידי האדם. כאשר הוא מבצע את המשימה הזאת "חטא" ו"טיפשות" עוזבים אותו.
אם אתה אומר "גם אם אני לא מבצע את המשימה הזו משימות כה רבות מבוצעות על ידי"... לא נוצרת בשביל אותם משימות אחרות. זה כמו שהיית מייצר חרב מברזל הודי שערכו לא יסולא בפז (טבעו הפנימי של האדם)... והיית משתמש בו בתור סכין קצבים לחתוך בשר קשה, באומרך "לא אתן לחרב הזו לשכב סתם כך, אני משתמש בה למטרות מועילות"..."

 

מאמרים על הסופים באתר "תרבויות עולמי חוץ לארץ" - לחצו לקישור

הדרווישים המחוללים

הדרווישים הבקטשים

סופים במרכז אסיה

סופים בעולם

מאמרים על הסופים ב"תרבויות עולמי ישראל" - לחצו לקישור

שיעורי סופיזם

רשימת כל המאמרים

 



 

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics