לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

ציטוטים מתוך ספרה של פטימה יאשרוטי, ביתו של עלי נור א דין יאשרוטי, המספרת על החיים בזוויא בעכו. בזמן שעלי נור א דין יאשרוטי היה חי: שנות ה90 של המאה ה19.

 

"הזוויא היא מקום הטקסים הדתיים, מקום של תפילה, צום, לילות שימורים, התבוננות, תחינה, הגות וריכוז באל. בזוויא אומרים את הברכות, עושים את מעגלי הזיקר, ושם הפקיר מנתק עצמו מכל דבר פרט לאל המהולל. בזוויא מחפשים ידע והארה, הזוויא עדה ומממשת את האחדות עם האל, המהולל והעצום, שם התלמיד נכחד באהבתו לאל ולשליחו".

 

"הטקיה היא האולם הגדול עם הכיפה הגבוהה, שבו 5 תפילות ביום ותרגולים של זיקר נעשים. בנוסף לטקיה יש הרבה חדרים בזוויא לארח את האורחים בשהותם ולתלמידים שנמצאים בבידוד מהעולם. כמו כן יש בתים קטנים שבהם המשפחות של אלו שבבידוד חיות, ישנם חלקים מיוחדים לזקנים ולחולים, לחסידים העניים של הדרך, וחלק נפרד לנשים. הבית של השייך היה בקרבת הזוויא שם הוא גר עם אשתו וילדיו. גדולתה של הזוויא נבעה לא מיופייה ועוצמתה של הופעתה החיצונית, אלא מקדושתו של השייך ותחנתו השמימית, מפני שהוא התמלא על ידי האל בסודות ואורות מיסטיים, ידע והבנה".

 

"כך הייתה הזוויא בימיו של אבי. החיים הרוחניים שם הומתקו בסגידה, היזכרות, מסתורין והארות אלוהיות. רוחות של חסד וקדושה נשבו בתחומי הלימוד הדתי, גם פנימי וגם חיצוני, במהלך פגישות הזיקר, בשיעורים של ספרות ואומנות, בזמן המדיטציות ובשירה של שירה דתית. הרוח הקדושה הזו הורגשה באוויר...."

 

"כל ערב מעגלי לימוד שבהם נלמד החוק המוסלמי נערכו בזוויא, חדית, פרשנות קוראן וכתבים סופים נלמדו גם הם כחלק מהמדעים של החוק החיצוני והאמת הפנימית. באותם ימים הזוויא הזכירה מוסד לימוד ששימש לא רק את אלו שהולכים בדרך הרוחנית אלא גם קבוצות שונות שרצו להרחיב את השכלתם הדתית ואחרת. בטקסי הזיכר נכחו הן ההולכים בדרך האזוטרית והן ההולכים בדרך הדת החיצונית. הגיעו אליהם אנשי שלטון, עשירים ועניים, ולעיתים אי אפשר היה למצוא מקום לשבת באולם הגדול מפני גודש האנשים שבאו לשמוע את השייך..."

 

החיים בזוויא:

"לכל תלמיד בזוויא היה חובות משלו שהוא נדרש לבצעם בצורה הטובה ביותר, לפי השכלתו ומוכנותו, חובות אלו לא היו נטל אלא חלק מהחיים ונעשו באהבה ובידיות כלפי האחר. כל התלמידים היו שווים לפני האל, החכמים והמלומדים לימדו את הבורים והאנשים הפשוטים, משתדלים להפוך את החניכה בדרך מוחמד נגישה לכל. החזקים התנהגו בעדינות עם החלשים והמרוממים הדריכו את הענווים".

 

"החיים בזוויא לא היו כמו החיים של דרווישים, אלא הם היו חיים של התקדמות רוחניתם המשלבת תפילות, לימוד, סגידה והארה. דרך מילוי חובות חברתיות והתקדמות חרוצה דרך הרמות של דרך השלמות הרוחנית – התחנות הרוחניות. בזוויא אדם יכול להגיע לרמה של קרבה לאל".

 

"הזוויא שלנו הציעה אוכל לתלמידים מבקרים ותכופות היו לנו לא פחות מארבע מאות או חמש מאות מבקרים כל יום, בחגים זה יכלו להיות כמה אלפים כל יום. הם שהו בזוויא והוגש להם אוכל על מפות שולחן שנערכו על ידי התלמידים שחיו בזוויא. חלק הגישו את האוכל וחלק עברו עם כדי מים שרים שירים רוחניים".

 

"בזוויא גרו תלמידים שהקדישו עצמם רק לעבודת האל, הם נקראו מתבודדים, והם גרו שם לעיתים עם משפחותיהם – אישה וילדים. רוב המתבודדים היו ממשפחות אצילות ומיוחסות, אבי דרש מהם לתת ללימודיהם את כל ליבם ולהכחיד את עצמם באהבת האל ושליחו, הוא התייחס להם כאב לילידיו ולעולם לא הבדיל בינם לבין אחי מוהידין שהיה חלק מהם. למעשה הוא אמר: "אם מוהידין לא היה תלמיד בדרך לא יכולתי לאהוב אותו. לאחר מות מוהידין הגיע אחי איברהים מתוניס עם אשתו וילדיו. ולמרות שלאבי לא היה בן זכר אחר הוא ציווה עליו לעבור את דרך החניכה כמו כל האחרים במשך כמה שנים לפני שהוא יעבור לגור בביתו. איברהים ישן עם התלמידים האחרים ועזר להם לבנות את הבניינים. מספר סידי עבדאללה: "היינו בזוויא ושמענו על בואו של סידי איברהים, הייתי עם קבוצה של תלמידים בזוויא, השייך היה קרוב אלינו ושראה אותנו אמר: "אל תתנהגו איתו כמו התלמידים של שייך זה וזה, כפי שהם מתנהגים עם בניו, הם מלבישים אותם במשי ומכרכרים סביבם, כתוצאה מכך הילדים מתחילים ללכת ולהסתכל על עצמם במקום על אלוהים"...."

 

"התלמידים נכחדו באהבתם לשייך והעדיפו חיים של התבודדות בזוויא על פני עבודה בחוץ, כך שהם יוכלו להיות לידו כל הזמן. השייך, לעומת זאת, לא עודד אותם לעזוב את עבודתם, עסקיהם, עמדתם. האדם השלם הוא זה שנע בין אנשים בעודו ממלא את חובותיו. אין אף עבודה חוקית שלא עוזרת לממלא אותה להתקרב לנוכחות האל. היא רק מפריעה לאלו שאין להם כוונות טהורות בעבודתם – בין אם זה יהיה בתחום הלימוד, עבודה, קריירה מקצועית. פעם בא תלמיד לשייך ושאל אותו רשות לעזוב את עבודתו ולהקדיש עצמו כולו לסגידה. השייך אמר: "השאר בחנותך ועבוד והתפלל לאלוהיך, זה יותר טוב מאשר לקבץ נדבות מאנשים"."

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics