לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

מסתרי האדמה – המכתש הגדול.

הטיול לקח אותנו אל המכתשים (הקטן והגדול). התחלנו את היום בבאר ירוחם, שם שמענו כרגיל סיפורי קרבות, עלילות הבדואים ואת תוואי הדרכים לנגב (בפעם האלף). כמובן שהיה גם את סיפור העיר ירוחם, שכפי שמתברר היא סיפור הצלחה, לפחות בתחום החינוך. לאחר מכן נסענו לתצפית על המכתש הגדול. הכביש מתעגל בין וואדי מדברי ממנו יוצאת דרך עפר המובילה לאורך וואדי קטן יותר ורחב יותר (פסגת הר) אל פסגה שממנה נפרש פתאום נוף המכתש. הרשויות סידרו אפילו מרפסת תצפית מאולתרת אל הנוף. ממול לנו מזדקרים השכבות הנטויות של דרום המכתש. מימין לנו, מדרום, חצי פרסה עם הרים גבוהים יחסית בפינותיה. משמאל לנו חצי פרסה יותר עגולה שבה רואים בברור את הצוקים ואת השכוב שלהם. ומתחתנו את מחשופי אבן החול, המחצבה המכערת את הנוף, הגבעות העגולות של מרבדי הצור והבזלת, ושבילים וערוצי נחלים ביניהם. המכתש הגדול לא מצליח להתחבר אצלי לכדי תמונה ברורה, אלא הוא נתפש כקיטועים קיטועים, וזאת בשונה מהמכתש הקטן שאותו נבקר אחר כך. אבל... מהמכתש הגדול אנחנו מקבלים לראשונה מושג על מרחבי הנגב... רכס חתירה משתרע מימיננו ומשמאלנו, רכס עבדת משתרע באופק, בין שניהם מרומזת הבקעה הענקית וההרוסה היום בחלקה של נחל צין. הרי אדום נראים באופק הרחוק ומתחתיהם הערבה. המדבר נשקף סביב סביב... גלים של הרים ושל אופק מהביל...

תצפית מהמכתש הגדול משמעה פתיחה של המרחב, תחושה של רחבות. אין עוד תצפית נוף שנותנת את התפישה של הרכסים והגליות שלהם יותר מאשר במכתש הזה, ההשפעה המורגשת היא השפעה של סילבר - כסף, בעוד שבמכתש הקטן, מכיוון שהוא מוכל, ההשפעה המורגשת היא השפעה של גולד - זהב. אלו הם 2 המפתחות למלכות הארץ, לרגש ולקשר עם האדמה.

הנוף במכתש הגדול מזכיר במידה מסוימת משור משונן, נוף ירחי, את הנוף של קפדוקיה, ולכן גם ההרגשה שהוא נראה כמקוטע. אני בטוח גם שייתכן שיש בו מכרות של כסף או של מינרלים אחרים. ניתן לעלות על הצלעות המשוננות שלו מדרום. יש בתוכו גבעות של אבן חול בכל מיני צבעים שהילדים אוהבים לשחק בהם ולעשות מהם בקבוקים צבעוניים. ובנקודת הניקוז שלו מתחתר נחל, הלא הוא נחל חתירה, ויוצא בעמק מרשים, שנראה כמו עמק צר בהרי אפגניסטן, הנחל יוצא אל מישור שנקרא מישר ימין, שממנו מתחיל מסלול טיולים יפה של קניון נחל חתירה ובתחילתו נמצא מצד ירקעם ומעיין עין ירקעם.

המכתשים הם תופעה של אבן גיר, אך בתוכם מתגלים מרבצים של אבני חול, וזאת ההזדמנות לנסות ולעמוד על ההבדלים בין 2 סוגי האבנים הללו:

לכל אבן יש איכות אנרגטית משלה. אין דומה הרגשה בבית עשוי מאבני בזלת, למשל, לבית העשוי מאבני גיר. הקדמונים ידעו זאת והשתמשו, לכן, בסוגי אבנים שונות בבניין חלקים שונים של מקדשים, או סוגים שונים של מקדשים. במצרים, למשל, אבן גרניט סמלה את יסוד האש ולכן תמיד נמצא אותה בקודש הקודשים, או באובליסקים, זה לא רק בגלל החוזק שלה אלא זה בגלל התכונות הסמליות, או אם תרצו האנרגטיות, שלה. עד היום, בכנסיות, למשל, יש לנו שימוש באבן שיש לצרכיי המזבח, ודוגמא טובה לכך זה אבן שיש שהובאה במיוחד מהאי של מן ליד אירלנד בכדי לשמש כאבן המזבח של הכנסייה הסקוטית בירושלים.

ובכן, מה ההבדל אם כן בין אבן חול לאבן גיר?

אבן גיר שהתה זמן רב מתחת לים ולכן תכונתה היא תכונה של מים, תכונה של רגש. אבן חול היא אבן שנוצרה ברובה על היבשה, ולכן תכונתה היא תכונתה של היבשה, יש בה חום של החול, חום של האדמה, גם באבן גרניט יש חום, אך זהו חום של אש, חום של פלדה. אבן חול היא רכה הרבה יותר, קולטת את האדם לתוכה, מכיוון שמעפר – חול באת ואל עפר – חול תשוב.

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics