לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

שיעור בדרך הסופית - העולמות הלא נראים

השאלה היא קודם כל האם יש עולמות בלתי נראים? ואם יש האם אנחנו מסוגלים לקלוט אותם?

לפעמים דברים קורים באופן מוזר ויש תחושה שיש מאחורי הדברים יד מכוונת. לפעמים מופעלים בנו יכולות כמו טלפתיה, אינטואיציה, קלרוויינטיות (ראיית העתיד). כמעט כולם יסכימו שיש דבר כזה הנקרא חוש שישי, וההוכחות לכך הם רבות.

הסופים מציעים דרך להגביר את היכולות העל חושיות שלנו, ולהיהפך יותר רגיש לעולמות הלא נראים. סופים מרפאים יכולים להרגיש את גוף החולים שלהם, סופים אחרים יכולים לקרוא מחשבות. היכולות הללו משמשות לצורך התקשרות עם מורים, שייח'ים, בעבר ובהווה.

יש איבר בתוכנו שדרכו אנחנו יכולים לקלוט את העולמות הלא נראים. האיבר הזה הוא הלב, וכלי העבודה שלו הם ההרגשה והאינסטינקט. זה הוא האיבר היחיד שלא נתקלקל בנו בעקבות הנפילה מגן עדן.

השמש היא האינטלקט, המוח, כשהשמש זורחת אי אפשר לראות את הכוכבים, אי אפשר לראות את הירח. מה זה הירח? הירח הוא הלא מודע, אותו איבר רוחני בתוכנו שהסופים קוראים לו הלב.

השמש, ההגיון, לא מאפשרת לנו לראות ראיה אמיתית, ולכן בקלף מספר 9 בטארות ההלך הוא עיוור בשמש, ומה שמנחה אותו זה פנס כחול המסמל את האור הפנימי, שזה אור אחר.

דוגמא לפעילותו של אותו איבר חישה זה כשמסתכלים מהר על פרצוף, מסירים את המבט, ומנסים לזכור אחר כך את התו והקו הדומיננטי בפרצוף. המוח לא מספיק להתערב על ידי הניתוח ההגיוני שלו ואז מה שנשאר זה רק ההתרשמות הלא מודעת, הבלתי אמצעית. התרשמות בעזרת איבר החישה, הירח.

דוגמא נוספת היא כשמחפשים מפתח ולא מוצאים, ואז עוזבים את החיפוש והולכים לאן שהאינסטינקט מוביל אותנו, ואז פתאום מוצאים את המפתח בלי להתכוון.

בעזרת החישה אנחנו יכולים לגשת לעולם האחר, ובכדי לפתח אותה צריך קודם כל לתת לה מקום, ושנית להיות נקי, כי אנחנו קולטים דרך האאורה שלנו.

הגישה לחיים צריכה להיות גישה שמתמקדת בגישה עצמה, גישה שמתמקדת ברשמים: מה אנחנו זוכרים משיחה מסויימת, דמות בולטת בקהל, תו בולט באדם. מה הוא מזכיר לנו? דרך זה ניתן להגיע למהות, לאמת הפנימית, זה הוא עולם של סמלים שדרכו, ניתן להגיע לעולמות הלא נראים.

שירה הולכת בדרך הזו.

מה הרושם שנשאר אצלנו?

מעבר לשמש הפיזית ישנה שמש אחרת, רוחנית, והראיה שלה היא אמיתית, היא הגשר והקשר לעולמות הגבוהים יותר של הכוכבים ואלוהים. השמש הפיזית היא האור הפיזי, השמש הרוחנית היא האור הרוחני. היא המקור של כל העולם.
אור זה מוחזר לעולם על ידי הירח הרוחני - הלב. שמאיר באור קסום את הדמויות בלילה של הקיום הפיזי. ניתן להבין לאור אנלוגיה זו בצורה אחרת את השירה של רומי ואת יחסו לשמס טבריז.

ביחד עם השמש הרוחנית יש לנו את 7 הספירות, 7 הכוכבים שדרכם עולים אל האלוהים. זה התחום השמימי. לעומת זאת גן הלב וגן הנפש הם התחום הארצי המעורב עם האנרגטי, עם הנפש. דרך הנפש ניתן לקלוט את הרוח. זאת מהות העניין. אלא שהרוח זה כבר עניין אחר, חוקיות אחרת. הרוח מחברת אותנו לאלוהים, מכיוון שהרוח קשורה למטרה, ייעוד, ולבריאה יש מטרה וייעוד.

ישנו עולם רוחי, עולם של אור, עולם של ארכיטיפים – שמות, ועולם זה מסומל על ידי השמש – האור, בעולם זה חיים המלאכים שהם פקולטות רוחניות גבוהות. לעומתו ישנו עולם פיזי שהוא עולם של חושך. אנחנו חיים בעולם הפיזי, בעולם של החושך, ורואים בעיניים פיזיות שהם עיניים של חושך. איננו מסוגלים להסתכל על השמש ישירות כי נסתנוור ממנה, איננו מסוגלים לקלוט את האור ישירות, ולכן ישנו עולם נוסף בינינו לבן העולם של האור והוא עולם הדמיון, ובו נמצא הירח שמשקף לנו את אורה של השמש, הירח מסמל את האיבר הרוחני באדם של הלב, שמשקף את האור האלוהי. איננו מסוגלים לקלוט את האור האלוהי ישירות אלא רק דרך האיבר הזה, ולכן אומר המולה נסאר א דין באחד הסיפורים: "הירח יותר חשוב מהשמש מכיוון שהוא מאיר בחשיכה, היכן שצריכים יותר את האור."

 

מאמרים על הסופים באתר "תרבויות עולמי חוץ לארץ" - לחצו לקישור

הדרווישים המחוללים

הדרווישים הבקטשים

סופים במרכז אסיה

סופים בעולם

מאמרים על הסופים ב"תרבויות עולמי ישראל" - לחצו לקישור

שיעורי סופיזם

רשימת כל המאמרים

 



 

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics