לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

ההר שממנו יבוא המשיח

הדבר הבולט בהר הזיתים של היום הוא הקברים הרבים שעליו. בית קברות ענקי בו קבורים רבים מגדולי האומה היהודית. בית קברות הנמצא לנוכח רחבת הר הבית, מקום המקדש בעבר, ומקום התחייה לעתיד לבוא. מחירה של חלקת קבר בהר הזיתים גבוה, וקשה כבר למצוא מקום, אך גם מי שאין לו את הכסף והיכולת להשיג חלקת קבר כזו לא צריך לדאוג. לפי האמונה היהודית מרגע שאנחנו נקברים, ונטמנים באדמה, בכל מקום בעולם, בבוא התחייה, השרידים שלנו יעשו גלגול מחילות ויגיעו דרך מחילות באדמה אל הר הזיתים. מדרש מהמאה ה11, פסיקתא רבתי: "ואלו שבלעו ברבלתה הקבה עושה להם מחילים מחילים מלמטן. והם מחלדים בהם עד שהם מגיעים תחת הר הזיתים שבירושלים, והקדוש ברוך הוא עומד עליו והוא נבקע להם והם עולים מתוכו. כמו שזכריה אומר ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים אשר על פני ירושלים מקדם". רעיון גלגול המחילות להר הזיתים מופיע ביהדות במאה ה10. בספר מעשה דניאל מהמאה ה10 נזכר הר הזיתים כמקום שבו יתקע אליהו בשופר ויחיה מתים.

 

 

זכריה יד, ד-ה ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים אשר על פני ירושלים מקדם ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה גיא גדולה מאוד ומש חצי ההר צפונה וחציו נגבה, ונסתם גיא הרי כי יגיע גיא הרים אל אצל ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עוזיה ובא ה אלהי כל קדושים עימך."


יהודים – 4 שיטות קבור: בית ראשון – מערות קבורה משפחתיות עם דרגשים. שמים את הגופה על הדרגש, כשאין מקום מגרפים את העצמות אל בור בתחתית המערה שנקרא מאספה, מכאן הביטוי נאסף אל אבותיו.

בימי בית ראשון האידיאה של תחיית המתים הייתה תחיית מתים קולקטיבית, מודעות קולקטיבית.

בית שני – שימת דגש על האני הפרטי, תחיית מתים אישית, שכר ועונש, לכן צריך שכל אחד יקבר בנפרד. משתמשים באותם מערות קבורה, אלא שבמקום דרגשים חופרים כוכים לכל גופה כוך, מכניסים לשם את הגופה, אחרי שנה חוזרים חזרה, מלקטים העצמות (ליקוט) ושמים אותם בתוך הגלוקסמה.

כור מצרף הוא שנה, ולכן לפני שנה ניתן להביא אותו למקום קבורה אחרון, אסור לשבור עצמות, הדבר הביא לכל התפתחות מנהגי האבלות שלוקחים שנה ביהדות.


שיטת הקבורה השניה התפתחה מתקופת החשמונאים והלאה, בעיקר ביהודה וירושלים, לפניהם ניצנים של השיטה הזו וגם השיטה של בית ראשון.


שיטה שלישית – עם מרד בר כוכבא קרתה תקלה היסטורית בעניין ליקוט העצמות ולכן התפתחה שיטת קבורה סופית ואחרונה, שמים בארון, סרקופג (מילה יוונית – סרקופגוס – אוכל בשר).


שיטה רביעית – מאה שלישית לספירה חלק גדול מהעם ישראל עובר לבבל, שם אין אבנים, מעבר לכך כל רעיון תחיית המתים יקרה בארץ ישראל ולכן אם קוברים בעיראק בסרקופג אי אפשר לצאת ממנו. התפתחה תפישה של קבירה באדמה מתוך האמונה בגלגול המחילות, התפתחה שיטת קבירה של תכריכים באדמה.

הרעיון של מעפר באת ואל עפר תשוב הוא רעיון נוצרי. הקבירה באדמה היא מעניין גלגול המחילות.


לסיכום: הר הזיתים הוא הר גבוה ובעל אבן רכה ממזרח לירושלים, ולכן שימש כמקום בית הקברות של העיר. מכאן התפתחה האמונה בגלגול מחילות, גם לפי הכתוב בספר יחזקאל (יא,כג) וזכריה (יא, א-ה) על כך שההר ייבקע לשניים באחרית הימים.

צוואת נפתלי, טקסט של ימי בית שני: "ובשנת הארבעים ליי ראיתי חזון על הר הזיתים מקדם לירושלים כי השמש והירח נדמו".


הר הזיתים מקום השכינה והקשר למספר שבע

הר הזיתים נחשב במקום השכינה, ונקרא: "הדום רגלי אלהינו" או "מקום שכינת עוזו והדום רגליו". היהודים היו עולים להר בהושענא רבה, ומקיפים את הפסגה שבע פעמים, המקום היה כנראה באזור מלון 7 הקשתות. השם 7 הקשתות מתקשר דווקא למסורת המוסלמית, על גשר המוביל מהר הזיתים להר הבית, גשר דק כשערה, שעליו עוברות הנשמות הצדיקות לפתח גן העדן, הנמצא בהר הבית, או נופלות לגיהנום, הנמצא בנחל קדרון שמתחת להר הבית, בוואדי שבין הר הזיתים להר הבית. גשר זה נתמך על ידי 7 קשתות, ומכאן מקור השם 7 הקשתות

 

 

מסורות יהודיות עתיקות הקשורות להר הזיתים

שם היה נערך טקס שרפת הפרה האדומה המטהר בני אדם מטומאת המת. את הפרה, לפי התורה, יש להוציא מחוץ למחנה, לשחוט ולהזות את דמה נוכח פני אוהל מועד, שורפים את הפרה, משליכים לתוך הבעירה עץ אזר ואזוב ושני תולעת. לאחר השריפה אוסף איש טהור את האפר ומניח אותו מחוץ למחנה במקום טהור, ובעזרת אפר זה מטהרים מטומאת המת. יש מזהים את המקום בחצר כנסיית האדון בכה.

 

הגיוגרפיה יהודית

קודם כל יש את הנביאים: חגי, מלאכי וזכריה קבורים בהר הזיתים, למרות שקבר זכריה הוא לא של זכריה הנביא מגולת בבל, אלא של זכריה בן יהודע, בן הכוהן הגדול יהוידע שיזם את הכתרת יהואש למלך יהודה. לאחר מות יהוידע הנהיג המלך פולחנות אליליים ובעקבות כך לבשה רוח אלוהים את זכריה והוא הוכיח את העם על שעבר מצוות ה'. לשמע הנבואה שכח יהואש את החסד שעשה עמו אביו של זכריה וצווה לרגום אותו באבנים בחצר בית ה'. רצח זכריה בן יהוידע היה מעשה נבלה גדול במיוחד. חכמי התלמוד טוענים שבמעשה הרצח חטאו הרוצחים, שהיו כנראה כוהנים בעצמם, לא פחות מ7 חטאים: הרגו כוהן ונביא ודיין, שפכו דם נקי וטימאו את העזרה ושבת ויום הכיפורים היה (ירושלמי תענית ד). האגדה מספרת כי כאשר החריב נבוזראדן הבבלי את המקדש החל דמו של זכריה לרתוח ולבעבע בחצר המקדש. קבר זכריה נעשה למקום מספד על החורבן ועל הטבח ועל העוול.

חגי ומלאכי קבורים בהר הזיתים. חגי נביא בראשית תקופת שיבת ציון ורוב נבואותיו מזרזות את שבי ציון לבנות את המקדש "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון אמר ה' צבאות". ואכן, היו זרמים ביהדות שטענו שהשכינה שבבית שני עלתה על זו של בית ראשון. מלאכי הוא הנביא האחרון ובתלמוד נאמר "משמתו חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקודש מישראל" (סוטה מח). ספרי נביאים מסתיימים בפסוק המפורסם ממלאכי: "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא, והשיב לב אבות על בנים ולב בנים אל אבותם, פן אבוא והכיתי את הארץ חרם".

בהר הזיתים יש גם את קברה של חולדה הנביאה שהיה לה תפקיד חשוב המהפכה של יאשיהו. על יאשיהו נאמר "כמוהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל ה' בכלל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו.. ואחריו לא קם כמוהו" (מלכים ב כג 259). מסופר בספר מלכים כי יאשיהו שלח משלחת אל חולדה כדי לשמוע את דברה. חולדה ניבאה את חורבן ירושלים, אבל למלך ניבאה כי בגלל חזרתו בתשובה ייאסף בשלום אל אבותיו ולא יראה בכל הרעה שיביא ה' על העיר. יאשיהו נחשב למלך הצדיק במסורת היהודית, הוא נפל בקרב ליד מגידו, ומכאן אולי הזיהוי שלמגידו כמקום הקרב האחרון. ארמגדון.


מסורת מוסלמית בקשר להר הזיתים

הגשר יתחיל בעמק שבין כנסיית וירי גלילי וכנסיית העלייה, פה יאספו הקמים לתחייה ביום הדין, משם יעברו על גשר שחודו כחוד המספרים. הרשעים יפלו ממנו לגיהינום והצדיקים יעברו אותו בשלום. על ההר יעמדו מאזני הצדק לשקילת המעשים הטובים והרעים של בני האדם. לגשר יהיו 7 קשתות.

אדם אחר הקבור אף הוא לפי המסורת בהר הזיתים בירושלים הוא סלמן הפרסי.

מהרחוב הראשי של הר הזיתים – רחוב רבעא אל אדוויה, יוצא רחוב מזרחה הנקרא רחוב סלמן הפרסי, כ200 מטר מהפניה, שהיא לא רחוק ממסגד העליה, ישנו את המסגד והאתר של סלמן הפרסי. מאחורי הבניין תצפית יפה אל כנסיית העלייה הרוסית.

 

 

מסורת נוצרית על הר הזיתים

בהר הזיתים הייתה בית עניה, שם לן ישו לפני מאסרו. בבשורה על פי לוקס זה גם המקום שממנו עלה לשמים לאחר שקם לתחייה ובילה בקרב תלמידיו 40 יום. המסורות של השיבה הם מאוחרות יותר. בבית עניה הקים ישו את לזארוס לתחייה (יוחנן יא)

בהר הזיתים יש גם את בית פגי, משם החלה תהלוכת הניצחון של ישו לירושלים. (מתי פרק כא).

בהר הזיתים עמד ביתו של שמעון המצורע.

הר הזיתים הוא המקום בו בכה ישו על ירושלים.

גת שמנים לרגלי הר הזיתים היא המקום בו בילה ישו את שעותיו האחרונות כאדם חופשי. שם בגד בו יהודה איש קריות ושם נעצר.

 

מאמרים על ירושלים - לחצו לקישור

מקומות בירושלים

סודות ירושלים

היסטוריה ירושלים

כנסיות ירושלים

ירושלים היהודית

ירושלים המוסלמית

ירושלים הנוצרית

הר הזיתים

הר ציון

הרובע הארמני

ספר באבן

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics