לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

ההר עצמו:

 

לפי פרופסור ענתי הר כרכום שבנגב הוא הר סיני, במקום אלפי אתרים מקודשים, ציורי סלע, מזבחות קדומים, בין אם הסיפור המקראי נכון ובין אם לאו, הרי שהר כרכום הוא מקום יפה לבקר בו. זהו הר שהתחושה עליו שונה מהתחושה למרגלותיו, כמו אדם העולה לעולם אחר, שאי אפשר לצפות לו, כשנמצאים למרגלות ההר, ואי אפשר לחשוב שיש אחר ממנו, כשנמצאים עליו.

 

ההבדל בין המישור שלמרגלות ההר, שבין הרמות שעליו, הוא הבדל מרשים ומפתיע, וכמו מסמל את המעבר בין שני מישורי קיום, מודעות. המישור האחד הוא המישור הפיזי, הארצי, והמישור השני הוא המישור הרוחני. העלייה להר מסמלת מעבר ממישור אחד – פיזי, למישור שני – רוחני. כל עלייה לכל הר מסמלת את זה, אך בהר כרכום, בגלל תוואי השטח, הסמליות הזו בולטת במיוחד.

 

לרגלי ההר יש שתים עשר מצבות אבנים שניסינו להרגיש את האנרגיה השונה שבכל אחת מהן. עניין זה של אנרגיה באבנים הוא עתיק יומין ביהדות, מופיע בחושן של הכהן הגדול, נמצא אצל האיסיים (שידעו את סודות העצים והאבנים לפי יוספוס), ומופיע בימינו בצורת ריפוי בקריסטלים.

 

בטיול להר אנחנו פוגשים שני סוגי אבנים: אבני צור – אבן מסתורית שאיש אינו יודע את תהליך היווצרותה המדויק, ואבני גיר מקומיות. גם לאלו שאינם מאמינים בכך שאבנים מכילות אנרגיה, אין ספק שהתחושה מאבן הצור היא שונה מאבן הגיר.

בהר כרכום יש משטחים של אבן צור שהם האיכותיים ביותר בארץ. לאבן צור היה תפקיד חשוב בימי קדם, היא שימשה לבניית כלים ולהבערת אש. ייתכן שבגלל שבהר מרבצים של אבן צור באיכות מעולה, הוא הפך להיות מקודש. האבן נתפשה כמתנת האלים, מתנה שעליה צריך להודות.

 

מפסגת הר כרכום נשקף נוף מדהים על כל הנגב , ממדבר סיני ועד להרי אדום. הנוף הוא מפתיע כשמגיעים לפסגה, ההר נראה כבולט וממוקם מרכזית, דבר שלא שמים לב אליו מהמישורים שמסביב. הפסגה עצמה היא גבעה בולטת ובה מצבור סלעים שבו יש נקיק קטן, לפי פרופסור ענתי נקיק זה הוא נקרת הצור שבה ראה משה את האלוהים.

 

ה"הוכחות" לגבי היותו של הר כרכום הר סיני:

 

מבחינה טופוגרפית וגיאוגרפית מתאים תיאורו של הר כרכום לתיאור הר סיני: לפי סיפורי המקרא הר סיני נמצא בין מדבריות צין ופראן, בין ארץ העמלקי למדיין ובין אילים ודרך הר האמורי. מקום הר כרכום מתאים לתיאורים הללו.

המקרא מתאר מדבריות ואזורים סביב הר סיני,

אחד הטיעונים המרכזיים הוא שהר סיני נמצא בשטח מדיין או בשטח עמלק, או על הגבול ביניהם. המקרא מציין שהעמלקים ישבו ברמות של מרכז הנגב ובאזור קדש ברנע והמדיינים ישבו בקרבת הערבה. לפי התיאור המקראי חייב הר סיני להימצא בין שני אזורים אלה, כלומר בסביבות הר כרכום.

 

במקרא כתוב "אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע (דב, א, ב.)". הזיהוי של קדש ברנע הוא די וודאי, ואכן, יש שביל בין קדש ברנע לבין הר כרכום שעובר דרך גבל א נאקה, שענתי מזהה אותו עם הר שעיר. לאורך שביל זה ישנם עשר קבוצות של בארות במרחק 7-15 קילומטר זה מזה.

 

העדויות הארכיאולוגיות המזהות את הר כרכום עם הר סיני הם הציורים שבחלקם יש התייחסות לעשר הדברות, מזבח שתים עשר האבנים, הנקיק שנמצא בראש אחת משתי הפסגות של ההר, וכן המקדשים ושרידי מחנות החניה במקום. בציורי הסלע יש מוטיב של כפות רגליים, ועוד..

 

הר כרכום - הר סיני?

 

סיפור המעשה: בני ישראל נודדים במדבר. יתרו – כהן מדיין וחתנו של משה מייעץ לו לפנות לאלוהים ולקבל ממנו חוקים לשלוט על העם, העצה ניתנת בעקבות כך שמשה עסוק מעל ראשו בלשפוט את העם.

 

בחודש השלישי לצאת ישראל ממצרים הם נוסעים מרפידים, באים למדבר סיני וחונים כנגד ההר. משה עולה אל האלוהים. אלוהים פונה אל העם דרך משה ומציע להם לחדש את הברית. העם מקבל את ההצעה ואלוהים נותן להם הוראות להכנת ההתגלות שלו.

 

ביום השלישי יורד אלוהים אל ההר. הר סיני עשן ונחרד. משה עולה להר ביחד עם אהרון והכוהנים, ומקבל את עשרת הדיברות. "וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר ואת ההר העשן". אלוהים נותן למשה את המשפטים, כשהראשון שביניהם הוא לא אלוהי כסף וזהב.

 

משה מספר לעם את כל הדברים והמשפטים, והעם עונה "כל הדברים אשר דבר יהוה נעשה". משה בונה מזבח תחת ההר עם 12 מצבות ל12 שבטי ישראל. הוא כורת ברית בין העם לבין יהוה. ועולה הוא ואהרון , נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל.

 

הם רואים את אלוהים ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטוהר.

 

משה משאיר את הזקנים לרגלי ההר ועולה לבדו עם יהושע אל ההר לקבל את לוחות האבן והתורה והמצווה. משה נמצא בהר עם אלוהים ארבעים יום. אלוהים נותן לו הוראות לבניית המשכן, כשהמוטיב המרכזי בו הוא מוטיב של התקשרות ישירה עם האלוהים וכפרה.  

 

אלוהים מצביע על בצלאל כבונה המשכן, שיתמלא ברוח אלוהים, חכמה, תבונה ודעת. מצווה על בני ישראל לשמור את השבת (הוא נגלה למשה בהר ביום השביעי).

 

משה יורד עם הלוחות הכתובות באצבע אלוהים. להפתעתו מגלה את עגל הזהב שנעשה על ידי אהרון בלחץ העם. אלוהים כועס על העם ורוצה להרוג אותו, אך משה מסנגר עליהם.

 

כשמשה מגיע למחנה הוא כועס ושובר את הלוחות. משה קורא "מי לאדוני אלי" ועושה סדר במחנה. מקים אוהל מחוץ למחנה שנקרא אוהל מועד, יהוה משתכן לו באוהל ומדבר שם עם משה ישירות. משה מבקש מיהוה לראות אותו ויהוה נענה לבקשה, שם אותו בנקרת הצור, עובר על פניו, ומשה רואה את אחוריו.

 

אלוהים מצווה על משה לפסל שני לוחות אבן כמו הראשונים ולעלות שוב על ההר. אלוהים עובר על פני משה ומשה קורא: "יהוה יהוה, אל רחום וחנון, ארך אפים ורב חסד ואמת, נוצר חסד לאלפים, נשא עון ופשע וחטאה, ונקה לא ינקה, פקד עון אבות על בנים...". (תארים אלו מהווים בסיס לחלוקה ל10 ספירות של הקבלה).

 

אלוהים נותן למשה דברים. משה כותב את הדברים ואת דברי הברית על הלוחות, עשרת הדברים. הוא יורד מן ההר והלוחות בידיו ועור פניו קורן. משה מקהיל את בני ישראל ומצווה אותם את הדברים. העם בונה את המשכן ובתהליך הבנייה יש תפקיד חשוב לנשים.

 

לאחר גמר הבנייה "ויכס הענן את אוהל מועד וכבוד יהוה מלא את המשכן, ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד , כי שכן עליו הענן, וכבוד יהוה מלא את המשכן. ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל בכל מסעיהם, ואם לא יעלה הענן, ולא יסעו עד יום העלותו. כי ענן יהוה על המשכן יומם, ואש תהיה לילה בו, לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם."

 

מן הסיפור המקראי ניתן ללמוד כמה דברים:

 

ראשית: דבר ההתגלות של האלוהים, בדומה להתגלויות הקודמות בתורה, קשור לברית. אין התגלות כשלעצמה, ההתגלות היא לצורך ולמטרה שקשורה, כמו שאני מצביע במאמרים קודמים, לשינוי ולהתפתחות של המין האנושי. ההתגלות מחייבת עבודה משני הצדדים, הן מהצד האלוהי והן מהצד האנושי, ולכן הברית היא מאמץ משותף שתוצאותיו תלויות בשני הצדדים. ולכן מופיעות מילות שאלה ויחס: "אם", "והיה".

 

שנית: המספרים המופיעים בספר הם:

"שלוש": בחודש השלישי, ביום השלישי.

"שבע": שמרו את השבת, ביום השביעי אלוהים מופיע על ההר.

"עשר": עשרת הדברות, עשרת התארים בתיאור של האלוהים.

"ארבעים": ארבעים יום על ההר, ארבעים שנה במדבר.

"שנים עשר": מזבח שתים עשר אבנים.

 

ישנם מספרים נוספים המופיעים במבנה המקדש, אך אלו שהזכרנו: 3,7,12,10,40 הם העיקריים.

למספרים בימי קדם הייתה משמעות, ומספרים אלו מופיעים גם בהתגלויות הדתיות האחרות של אלוהים בתורה.

 

שלישית: מראה האלוהים לזקנים הוא "כמעשה לבנת ספיר ובעצם השמיים לטוהר", מכאן צבע התכלת בטלית ובדגל הלאומי. מכאן החשיבות של התכלת בקבלה. אלוהים מעיד על עצמו שהוא קשור לשמיים, יש לנו קישור לתכלת המופיע בין צבעי המשכן (על צבעים נוספים מופיעים בבניין המשכן אני מרחיב במאמרים אחרים).

 

רביעית: מראה האלוהים קשור לעשרה תארים, ומכאן התפתחה תורת עשר הספירות בקבלה. הקבלה משמעה לקבל את ההתגלות ודברי אלוהים, והיא מרמזת על כך שהיה בהתגלות רובד נסתר שלא היה נגיש לרוב העם ואי אפשר לכתוב עליו. לפי הקבלה, התגלות אלוהים לא הייתה צריכה להיות רק למשה אלא לכל העם והמשכן היה צריך להיות בתוך האדם, בכל האדם. מכאן הביטוי: "ושכנתי בתוכם". אלא שהעם לא היה מוכן, ולכן אלוהים התגלה רק למשה.

 

חמישית: סיפור תמוה ביותר הוא סיפור חטא העגל. ועוד יותר תמוה הוא שמשה מוותר בקלות כה רבה לאהרון שלו תפקיד מרכזי בפרשה. לפי הקבלה המשכן ניתן לבני ישראל כתיקון לחטא העגל. המשכן האמיתי היה צריך להיות בתוך בני האדם, ככתוב: "ושכנתי בתוכם". אלא שהעם לא היה מוכן ולכן ניתנו הוראות לבניית משכן מעץ וחומרים אחרים. המוטיב המרכזי במשכן, אם כן, הוא מוטיב הכפרה, והחוטא הראשי בחטא העגל – אהרון, משמש לכן בתפקיד זה.

 

שישית: משה מקים מזבח ובו שתים עשר אבנים לשנים עשר שבטי ישראל. כל שבט מישראל היה בתדר שונה. תדרים אלו הופיעו גם באבנים הקשורות אליהם. לכהן הגדול היה חושן ובו שתים עשר אבנים לשנים עשר השבטים, כל אבן מסוג אחר, עונה על התדר של השבט.

שנים עשר השבטים הלכו במדבר תחת שנים עשר דגלים שכל אחד היה בצבע אחר (לפי המשנה). שנים עשר השבטים מסמלים שנים עשר טיפוסים אסטרולוגיים, שנים עשר סוגים של בני אדם, את המגוון של האנושות כולה, ולא רק של בני ישראל.

 

שביעית: אלוהים מתואר כענן עשן וכלפיד אש, עור פניו של משה קורן כשהוא יורד מההר. משה רואה את הסנה בוער ואיננו אוכל, אלוהים מתקשר להופעה פיזית של אור ושל קול. ניתן, אולי , להסיק שאלוהים היה ישות אנרגטית גבוהה, שבתנאים מסוימים יכלה להופיע ושיראו אותה, היא הופיעה לפני בני ישראל במדבר והשפיעה עליהם במובן של קבלת קוד מוסרי שיתאים לחיים אנרגטיים גבוהים. השפיעה על המחשבות והתפישות המוסריות של הישראלים לכיוון של קדושה.

 

 

לקריאת מאמר נוסף על התגלות הר סיני - לחצו כאן

 

מאמרים על אתרים בנגב - לחצו לקישור

תל ערד

עבדת וממשית

המכתש הגדול

עיר אובות ומואה

בקעת עובדה

הר כרכום

סדום ובוקק

פולחן המדבר

הר כרכום

 

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics