לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

הר ההשתנות
"ומקץ ששת ימים לקח לו ישוע את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן אחיו ויעלם בדד על הר גבוה, וישתנה לעיניהם ויזהירו פניו כשמש ובגדיו באור הלבינו." מתי יז.

כשניגש אלוהים לבחור את הר שעליו ייתן את תורתו, היה הר התבור אחד המועמדים המובילים, אלא שבסופו של דבר, כידוע, ניתנה התורה על הר סיני והתבור נאלץ לחכות בסביבות 1500 שנה (שזה לא הרבה בשביל הר), עד שיואיל אלוהים ויופיע עליו בקשר לאירוע קצת אחר. והאירוע הזה היה אירוע ההשתנות של ישוע, הופעתו לפני תלמידיו בדמותו האמיתית, דמות האור, כשלצדו משה, הזכור לטוב מהר סיני, ואליהו. ישוע עולה אל ההר בלוויית שלושה מתלמידיו המובחרים: פטרוס ויעקב ויוחנן בני זבדי. הוא משתנה לעיניהם, פניו מזהירים כשמש ובגדיו מלבינים כאור. הוא נראה מדבר עם משה ועם אליהו, ובעודו מדבר יורד ענן אור עליהם וקול מתוך הענן אומר: "זה בני ידידי אשר רציתי בו אליו תשמעון". הייתה זו, אולי, ההתגלות הברורה ביותר של ישוע לא כבן אדם אלא כבן האלוהים.

כשמסתכלים על המספרים היבשים רואים שהתבור איננו הר גבוה במיוחד, "רק" 583 מטר מעל פני הים, אבל כשמסתכלים על התבור בעין הוא נראה בולט מאד מעל סביבתו, הן בגובהו והן בצורתו המיוחדת המעוגלת. ואכן התבור נקרא בימי קדם "החרמון הקטן", בניגוד לחרמון הגדול שנמצא כמאה קילומטר צפונה ממנו. החרמון הקטן והחרמון הגדול היו 2 מקומות ההתגלות של ישוע. ההתגלות הראשונה הייתה לרגלי החרמון הגדול בבניאס.

ישוע שואל את תלמידיו: מה בני אדם אומרים שאני?
התלמידים עונים כל מיני תשובות: נביא, אליהו, וכו...
אז שואל ישוע: כן, אבל מי אתם אומרים שאני?
פטרוס עונה: אתה המשיח בן אלוהים חיים.

לפי המסורת הנוצרית התשובה הזו הגיעה לפטרוס לא מעצמו, אלא מרוח הקודש. ועל כך אומר ישוע: רק הבן מכיר את האב ורק האב מכיר את הבן. ויותר מכך הוא אומר על פטרוס: אתה הוא הסלע שעליו אקים את בניני ואתן לך את מפתחות מלכות שמים.

לאחר שישה ימים לוקח ישוע את פטרוס ואת יעקוב ויוחנן ועולה אתם להר תבור, שם הוא מופיע לפניהם בצורה פיזית בדמותו האמיתית, דמות האור שלו, דמות בן האלוהים. שם קורת ההתגלות השנייה שלו התגלות שכרוכה בשינוי.

לאחר שישוע משתנה ומופיע בדמותו האמיתית, ולאחר הדרמה עם אלוהים ועם משה ואליהו, חוזר ישוע לדמותו הארצית ויחד עם התלמידים הוא יורד מהר ומשביע אותם שלא יגלו דבר ממה שהם ראו, עד לזמן שבו ישוע יקום מבין המתים לאחר שיהרגו אותו. מאותו הזמן מתחיל ישוע לדבר עם התלמידים על כך שזמנו הגיע, שהוא יצטרך ללכת לירושלים, וששמה יהרגו אותו ולאחר שלושה ימים הוא יקום מן המתים. ההשתנות קשורה, אם כן, למוות של ישוע ולקימה לחיים מחדש.

אין ספק בכך שרגע המוות, וגם רגע הלידה מחדש לצורך כך, הוא רגע של שינוי דרמטי ביותר, אלא שגם עד אז החיים מלאים בהשתנות. למעשה הכל משתנה כל הזמן, אי אפשר לטבול באותו נהר פעמיים, ויש גם השתנויות ומעברים בין העולמות הנראים – הפיזיים, לעולמות הלא נראים – עולמות האור – מלכות השמיים.

משה ואליהו מדברים עם ישוע על מה שעומד לקרות לו בירושלים, על רגע השינוי.

במקום שבו קרתה ההשתנות הוקמה כנסייה שנראית מכל מקום כמעט בגליל בצורת תיבה ענקית על הר, ומסמלת בבניינה, גם היא, את השינוי שקרה עם המבול והסיפור של תיבת נוח. מסמלת את הארץ החדשה שנגלתה לאנשים וניתנה להם תחת הבטחה שאלוהים לא ישמיד שוב את המין האנושי וכל מה שעל פני האדמה.

הכנסיות שעל הר תבור עברו שינויים רבים במהלך ההיסטוריה, המקום זוהה כאתר ההשתנות של ישוע כבר כ100 שנה לאחר מותו והוקמה בו כנסייה ראשונה כבר במאה הרביעית. מאז נהרסו ונבנו כנסיות רבות ששרידיהם נראים על ההר עד היום הזה. לאחרונה נבנתה הכנסייה הנוכחית, בשנת 1924, על ידי האדריכל האיטלקי ברלוצי, גאון האדריכלות הנוצרית הכנסייתית. הכנסייה נבנתה בתבנית בזיליקה סורית ביזנטית שהייתה במקום במאה הרביעית, על מקום הכנסייה העתיקה, במוטיבים שבהם ישנם כמה מסודות ההשתנות וההופעה של האלוהים במקום: ראשית דבר הכניסה לכנסייה בנויה בצורת 3 מגדלים חופפים, כניסה עם מרפסת פתוחה לשמיים ושני מגדלים משני צדיה. שלושה המבנים והגגות המשולשים שמעליהם מסמלים את 3 האישים שקשורים למקום: ישו שהוא הכניסה והמרפסת המרכזית, משה ואליהו, 2 המגדלים בשני הצדדים. שבכל אחד מהם יש קפלה לאחד משני האישים. ההופעה של משה ואליהו לצדו של ישו מסמלת את זה שישוע הוא ההמשכיות של תורת משה ושל הנביאים. ישוע אמר שהוא לא בא לשנות מהתורה ולו פסיק אחד. ואכן בכל שינוי יש, או צריך להיות, חלק שהוא ההמשכיות של מה שהיה לפניו, אולם רק של הדברים הנכונים. משה נתן לעולם את התורה, את החוק, אליהו מייצג את המוסר של הנביאים שהיווה התפתחות של היהדות, היבט נוסף וגבוה יותר של החוק. ואילו ישוע מייצג עוד צעד אחד קדימה, תורת מוסר וחוק גבוהים יותר הקשורים לגאולה של המין האנושי, אך נובעים וקשורים להתגלויות שהיו לפניו. ישוע הוא ההתגשמות שלהם, הוא שואב מהם את כוחו, אך הוא קופץ מדרגה מעבר להם, אל תוך עולם חדש שהוא מעבר לעולם הפיזי, ולכן גם שונה לחלוטין, אל תוך מלכות שמים.

משה ואליהו הם שני האנשים שראו את אלוהים באופן ממשי, ישו הוא חלק מהאלוהים עצמו. פניו של ישו המשתנה קורנים כמו השמש, וגם עור פניו של משה קרן. משה נכנס לתוך ענן אלוהים על הר וגם ישוע נמצא בתוך ענן אלוהים על הר. השינוי קורה רק מתוך התחברות לעבר, התגשמות של העבר ושינוי אוקטבה שבא עקב כך, מכאן גם תפקידו החשוב של אליהו כמבשר של שינוי האוקטבה הזה, כמבשר של הגאולה.

בתוך הבזיליקה ישנו אפסיס גדול בקצה האולם המרכזי, אפסיס המחולק ל2 חלקים: החלק העליון הוא בדמות אפסיס רגיל, חצי מעוגל, ובו ציור מוזאיקה מוזהב גדול של ישו ומשני צדדיו משה, אליהו ושלושת התלמידים, מביטים, משתהים. מתחתיהם, מתחת לציור, יש מזבח ורצפה, ומתחת לה החלק השני של האפסיס הבנוי בצורת מעין כוך בעל תקרה גלילית עגולה, אליו יורדים ב12 מדרגות. בכוך ישנם ציורים הקשורים לחייו של ישוע כאדם, ובקצהו חלון על פני כל הקיר המזרחי ובו פסיפס זכוכית עלי מופיעים 2 טווסים גדולים וביניהם גביע מואר על רקע משולש. הטווסים מסמלים במסורת הנוצרית את הנצחיות, מכיוון שאם שמים נוצה של טווס בספר, הנוצה תחזיק מעמד יותר זמן מהדפים. הגביע מסמל את דמו של ישוע, המסתורין של האוכריסטיה, מעבר רוח הקודש אל המאמינים, וההגעה לחיי נצח. החלק התחתון של האפסיס, הכוך, מסמל, אם כן, את חייו הארציים של ישוע, ואת המטרה שבסופם, שהיא חיי נצח. חלק זה מסמל גם את חייו הארציים של האדם. הוא בנוי בצורת כוך – מערה, דבר המסמל את מוצא האדם מאדמה, שאליה הוא יום אחד יחזור. בכוך נמצאים שרידים של המבנה הצלבני העתיק של הכנסייה, ועל ידי כך מודגש הקשר עם הדורות הקודמים ועם ההיסטוריה של המין האנושי. החלק העליון של האפסיס מסמל את דמותו של ישוע השמימית, הרוחנית, דמות האור שלו, שקיימת בכולנו כבני אדם. שהרי אנחנו גם בשר וגם רוח. השינוי שיכול לקרות באדם הוא שינוי מהתמקדות בבשר, בתאוות, בחושים, בחיי העולם הזה. להתמקדות ברוח, במסע החיפוש הדתי, בעולם הבא. זה בעצם השינוי האמיתי היחיד שיכול לקרות. שינוי מהמסע האופקי של אדם על פני האדמה, אל המסע האנכי כלפי השמים. כל שאר השינויים הם רק שינויים קוסמטיים, על פני השטח, לא משמעותיים, כיוון שהם לא נחשבים ביום השינוי האמיתי, יום המוות. שינוי זה הוא השינוי שעליו מבשר ישוע בנס ההשתנות שלו. הוא שינוי שמושג, לפי הנוצרים, דרך ההתמקדות בדמותו של ישוע.

לאחר שהשינוי הזה מושג אין משמעות למוות של האדם, מכיוון שהוא קיים כבר לנצח. לכן ישוע אמר רק אז, לאחר ההשתנות, לתלמידיו, שהגיע זמנו למות. אך שלאחר שלושה ימים הוא יקום לתחייה מחדש. הטווסים היפהפיים שמשני צדי הגביע שבחלון הזכוכית הצבעונית שבמזרח הכנסייה מסמלים את הרצון האנושי לגבור על חידת המוות, להגיע לחיי נצח, לשתות מגביע הנעורים הנצחיים. רצון שנובע מכוח האור הפורץ לכנסייה בשעת הזריחה מבעד לחלונות הצבעוניים, אור המסמל את האור האלוהי שזרח בישראל שלפני 2000 שנה במקום הזה, דרך דמותו של ישוע.

איננו חייבים לקבל על עצמנו את התורה הנוצרית או את האמונה באיש זה או אחר. אך הבנות עמוקות אלו יכולות להאיר לנו באור חדש את מבנה וסמליות הכנסייה ואת הסיפור שקרה כאן לפי הברית החדשה.


הכנסייה היוונית אורתודוקסית.

בנוסף לבזיליקה של ההשתנות, ששייכת לנזירים הפרנציסקנים, ישנה על התבור עוד כנסייה השייכת לנוצרים האורתודוקסים והמוקדשת לאליהו. אליהו, לפי המסורת הנוצרית, לא מת אלא עלה לשמים והוא יחזור באחרית הימים כדי לתקן דברים ולהכשיר את הקרקע לבוא המשיח – "להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבות". כשיורדים התלמידים וישוע מן ההר לאחר החזיון, ולאחר שהוא משביע אותם שלא יספרו את הדבר לאיש "עד אם קם בן האדם מעם המתים", שואלים אותו התלמידים: למה הסופרים אומרים שאליהו צריך לבוא תחילה? וישוע עונה: אליהו אכן צריך לבוא תחילה, אלא שהוא כבר הגיע והם לא הבחינו שהוא הגיע. ישוע מתכוון ליוחנן המטביל שנתפש במסורת הנוצרית כהופעתו של אליהו, אלא שאפשר לפרש זאת גם כך: שאלוהים כבר הגיע, הגאולה כבר נמצאת כאן, בכל אחד מאתנו כפוטנציאל, אלא שאנחנו לא מסוגלים להבחין בה. הדברים כבר קרו וקורים כל הזמן וכל מה שצריך זה להכיר בזה, להבין את זה, לקלוט את זה, ואז יבוא השינוי המיוחל, תבוא ההארה, ואור גדול יזרום לתוכנו. אור שנמצא כאן כל הזמן, אלא שאיננו מבחינים בו.


 

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics