לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

היסטוריה של הדרוזים

במרומי הרי הגליל והכרמל, בין גבעות נישאות וחורש ים תיכוני, מצאו להם מפלט, לפני כמעט 1000 שנה, קבוצה של אנשים שהאמינה בדת מיוחדת שבה האלוהים הוא אחד, יחיד ומיוחד, שאין לתפוש את מהותו ואין בלתו. אלא שמתוקף רצונו של אלוהים להתגלות לבני האדם, רצון שמונע מהאהבה שלו אותם ומהחמלה שלו עליהם, הוא שב והתגלה בפניהם במהלך ההיסטוריה בכל פעם בדמותו של אדם אחר, והפעם האחרונה שבה הוא התגלה הייתה בדמותו של לא אחר מאשר החליף הפאטימי, ראש האימפריה הפאטימית האדירה ששלטה גם בארץ ישראל לפני אלף שנה, אל חכים.

הרומאים בתקופת הקיסרות האמינו גם הם, בחלקם, באלוהותו של הקיסר, ולהבדיל גם היפנים, המצרים העתיקים, ועמים אחרים. אלא שאל חכים, למרות שמרכז שלטונו היה במצרים, לא היה התגלמות של פרעה, סוג כלשהו של נציגות של האלוהים, אלא האלוהים עצמו ממש. כל אדם יכל לראות באל חכים את מה שהוא הורשה לראות, וברוך השם היה מה לראות מכיוון שאל חכים היה שליט מוזר, בלשון המעטה, שלא העיד בגלוי על אלוהותו אלא אחרים באו וטענו שכך.

האימפריה הפאטימית נקראת על שמה של פטמה, ביתו של מוחמד, פטמה נישאה לעלי – בן דודו של מוחמד, והיורש הרוחני שלו לפי הפאטימים, ומצאצאיהם נולדה שושלת שהיא הממשיכה הרוחנית של הניצוץ האלוהי שהופיע במוחמד. השליטים הפאטימים היו חלק מהשושלת הזאת, והם האמינו בכך שלאחר עלי היו 7 יורשים, 7 אימאמים, שהאחרון שבהם היה איסמעיל. לאיסמעיל היה בן שנעלם בשם מוחמד שהוא המשיח שיופיע שוב בסוף הימים. המספר 7 איננו אקראי אלא הוא סמלי ומכוון. העולם בנוי מ7 האצלות של האמת, של הבריאה. המקור האלוהי העליון הוא מופשט, ההאצלה השביעית היא העולם הארצי של בני האדם. הדרך לאלוהים, אם כן, היא דרך ההפשטה, האידיאה, דרך האינטלקט.

הפאטימים האמינו למעשה בסוג של איסלאם, הקיים עד היום, השונה מאד מהאיסלאם הרגיל והנקרא "איסמעליה", על שם האימאם השביעי – איסמעיל. באמונה שלהם הם התקרבו אל תורות ניאו אפלטוניות ואל הפילוסופיה היוונית.

לפי אמונתם ההיסטוריה האנושית גם היא מתחלקת ל7 תקופות שכל אחת מהם קשורה להופעה של נביא גדול, האחרון שבהם הוא מוחמד בן איסמעיל – המשיח, שהוא אף גדול יותר מזה שבא לפניו – מוחמד מייסד האיסלאם. לכל נביא גדול כזה יש נביא אחר המפרש אותו ומסביר אותו. אצל מוחמד מייסד האיסלאם היה זה עלי ואילו אצל מוחמד בן איסמעיל – המשיח הנעלם היה זה עבדאללה אל מהדי – האיש שהתחיל את השושלת של החליפים הפאטימים, האיש שהתחיל את המדינה הפאטימית.

ובכן המדינה הפאטימית, נחשבה בעיני הפאטימים כמדינה מקודשת שנשלטת על ידי שושלת מקודשת של נביאים שמבשרים על הופעתו של נביא גדול חדש, אף יותר גדול ממוחמד, שהוא האימאם השביעי, היורש השביעי, הדור השביעי, במשפחתם של עלי ופטמה – ביתו של מוחמד, ושמו מוחמד בן איסמעיל, שנעלם. אולם השליטים הפאטימים והאימאמים שבאו אחריהם יש להם קשר נסתר אליו והוא מדריך אותם.

המדינה הפאטימית נוסדה, אם כן, על ידי אל מהדי – שבזכותו ניתן להבין את מוחמד בן איסמעיל – התגלות האלוהים. אל מהדי ייסד מדינה בצפון אפריקה שהתפשטה עד מהרה וכבשה את מצרים, את סוריה, ערב הסעודית וישראל.

לפי הדרוזים החליף השישי בשושלת הפאטימית – אל חכים באמר אללה, הוא התגלמות האל עצמו, ההתגלמות המושלמת שירדה לעולם בכדי לבשר על לידתה של דת חדשה, דת הייחוד, הדת הדרוזית. הדת הדרוזית , בניגוד לאיסלאם שקדם לה, מבוססת על אמת וצדק ללא טקסי פולחן, תפילה, צום, צדקה או עליה לרגל.

כך או כך לפני אלף שנה הופיע אדם שהוא ההתגלמות של האלוהים, אלא שהוא לא ידע שהוא כזה, ואדם אחר בשם חמזה בן עלי הוא זה שהכריז על התגלותו של האל בחליף אל חכים ועל התורה החדשה. חמזה בן עלי אסף סביבו מספר רב של מאמינים ברחבי הממלכה שהלכו והתרבו כל עוד שלט אל חכים, שכנראה גם תמך בחשאי בתנועה. אלא שיום אחד נעלם אל חכים כאילו האדמה פצתה את פיה, לפי הדרוזים הוא גמר למלא את משימתו ויחזור באחרית הימים כמושיע וכשופט. אלא שבינתיים החליף החדש לא עודד, בלשון המעטה, את הדת החדשה ואף רדף ושפט אותם. הדרוזים נאלצו לברוח ממרכזם בקהיר אל קצוות הממלכה, אל ההרים הנידחים, שם יכלו להמשיך באמונתם מבלי שאיש יפריע להם, והרים אלו היו ברחבי הלבנון, סוריה ובגליל העליון. במרומי הרים אלו חיו הדרוזים חיים של פשטות יושר וייחוד האל במשך קרוב לאלף שנה. ואכן, כשמטיילים באתרים הקדושים לדרוזים במרומי פסגות המירון, למשל, ניתן לחוש מעט מייחוד אל זה, על רקע הפשטות והצניעות של הכפרים שמסביב.

אך פשטות וצניעות לא היו מורשתם היחידה של הדרוזים, ככת קטנה ונרדפת ברחבי עולם מוסלמי עוין הם נאלצו מפעם לפעם להלחם על חירותם ואמונתם, וכך הם עשו ללא היסוס ובאומץ רב עד שנתפרסמו כלוחמים נועזים ברחבי העולם מזרח תיכוני כולו. הם שלטו למעשה, במשך מאות שנים, על ממלכה אוטונומית קטנה בהר הלבנון, ואחר כך בהר הדרוזים בסוריה, וגם בישראל עמדו על שלהם אל מול עולם מוסלמי עוין.

בהיסטוריה האנושית היו 7 נביאים גדולים שבישרו את האמת להמוני העם (כפי שאמרנו, אחד מהם היה משה), ובמקביל להם היו 7 נביאים נוספים שהורשו לגלות את האמת שנסתרת הייתה מן ההמונים, רק ליחידי סגולה (בזמנו של משה זה היה יתרו). הדרוזים הם אותם יחידי סגולה שנגלתה להם האמת בזכותם של חמזה בן עלי ושל אל חכים, אלא שגם בתקופת ההיסטוריה הקודמת היו אנשים כאלו, ולמעשה הדרוזים מאמינים שכרבע מאוכלוסיית העולם הם דרוזים בנשמתם. ייתכן אף שאתה שקורא כרגע את המאמר הזה הנך דרוזי בנשמתך, וזה מוביל אותנו לנושא הבא שלנו והוא נושא גלגול הנשמות:

גלגול נשמות.

לפני שאלוהים ברא את העולם, כשהיה קיים כבר עולם האידיאות אך עדיין לא היה קיים העולם הפיזי, התקיימו הנשמות באיחוד עם האלוהים, אלוהים שאל אותם האם אתם מכירים בי? חלק אמרו כן וחלק לא ענו. אלו שאמרו כן כרתו למעשה ברית עם האלוהים וזאת היא הברית הקדומה, (הברית של אלסט לפי המיסטיקנים הסופים), כשנוצר החומר לבשו הנשמות לבוש פיזי, את הגוף, ומאז הם ממשיכות להסתובב בעולם, כשנמאס להם מלבוש אחד הם עוזבים אותו ועוברים ללבוש אחר. מספר הנשמות הוא קבוע ובתוך זה קבוע גם מספר אלו שהם בברית עם האלוהים (כפי שאמרנו: רבע מאוכלוסיית העולם. מכאן, אולי, שהתפוצצות האוכלוסין של היום נובעת מכך שיותר ויותר נשמות רוצות להופיע בזמן הזה, מכיוון שיש אולי בזמן הזה משהוא שהוא חשוב). מכל מקום, בכפרים הדרוזים בגליל ובכרמל ישנם אנשים רבים שזוכרים את הגלגול הקודם שלהם, והחיים שלהם עכשיו נתפסים כהמשך של חיים אלו, של גלגול זה.


ביקור בנבי סבלן:

האתר השני בחשיבותו לדרוזים בארץ, לאחר נבי שועייב, נמצא בראש הר עגול מעל הכפר חורפייש שברכס הרי מירון. כשמגיעים לכפר מגיעים לכיכר עגולה ובה פסל של פרש דרוזי על סוס, מהכיכר ישנה דרך העולה במעלה ההר אל מגרש החניה שליד המקאם של הנביא סבלן, הלא הוא זבולון.

5 היסודות המסומלים על ידי 5 הצבעים של הדגל הדרוזי הופיעו גם בצורתם של 5 המבשרים של הדת הדרוזית, שהרביעי שביניהם הוא אבו אל חיר, שהנהיג את ההכנה לגילוי דת הייחוד החדשה בתחילת האלף. צבע ההיכר של אבו אל חיר הוא כחול. אבו אל חיר מזוהה מבחינת האבטיפוס שלו עם הנביא זבולון – סבלן.

למקאם הכחול בחורפייש יש תכונות של אמת, אולי העיקרון החשוב ביותר בדת הדרוזית. לכאן, לנבי סבלן, מביאים אנשים בכדי לדעת אם הם דוברים אמת, ולכאן באים בכדי לנדור נדרים.

לפי המסורת הדרוזית יצא נבי סבלו – אל חיר ממצריים לחברון בכדי לשכנע אנשים בדת הייחוד – הדת הדרוזית, אך תושבי חברון שלא השתכנעו רדפו אחריו עד הר חורפיש שבגליל, שם הוא מצא מקלט בתוך מערה, כשנחל כזיב שעלה על גדותיו מגן עליו מרודפיו. לאחר מכן שהה אל חיר שנים רבות במערה בהתבודדות ועסק בפירוש ספרי הדת הדרוזיים.

ניתן להיכנס למערה שבה שהה אל חיר, כמו כן ניתן להתרשם מ5 הצבעים המופיעים על הגדרות מסביב לאתר, ומהנוף הנפלא הנשקף סביב. ניתן לעשות סיור מודרך במקום בעזרת אנשי הדת שבמקום ובראשם השייח קאסם באדר.


אתרים דרוזים במערב הגליל.

אבו סנאן

בכניסה לקיבוץ בית העמק ישנו קבר דרוזי של שייך אבו מוחמד אלכוויכאני. כמו כן בצפון הכפר יש מקאם לנביא זכריא, שלפי המסורת הדרוזית הוא אביו של יחיא, המזוהה עם אליהו הנביא. כמו כן יש במקום מקדש לאל חאדר שחלקו חצוב בסלע.

גת

יש קבר שייך אבו ערוס ולידו חלווה, כמו כן ישנו אלון גדול שנקראה אל מובראכה.

ינוח

ישנו מקאם לשייך שמס, או בשמו האחר סת שמסה (מסופר שהשיח נהג להתחפש לאישה בכדי להימלט מרודפי הדרוזים)

ג'וליס

הכפר של אמין טאריף, במקום יש מקאם לכבודו. ואפשר לבקר. במקום גם קבר של שייך עלי פראס ולידו חילווה, עלי פארס הוא אחד מהקדושים של הדרוזים, חי במאה ה18 והעביר את שרביט הרוחניות למשפחת טריף. במצוק ואדי סאמכ נמצאת מערה שבה נהג להתבודד. כיום היא אתר עלייה לרגל.

ירכא

היישוב הדרוזי הגדול ביותר. במקום קברו של שייך אבו אלסראיא, גדול השייכים מפיצי הדת במאה ה11. ליד קברו של השיח נמצא קברם של 2 האחים שאהבו זה את זה. במרכז הכפר נמצא קבר שנחשב לפי התושבים לקברו של יוסף בן יעקוב, אך לפי היהודים זה קברו של חושי הארכי, רעהו של דוד המלך. ממזרח לירכא, במעלה ההר, ישנה חילווה גדולה הצופה אל הנוף.

כפר יאסיף

האתר החשוב ביותר הוא מקאם לכבוד אל חידר – אליהו הנביא, זהו מקום עליה לרגל וטקסים שנתיים. האחריות למקום בידי משפחת טריף.

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics