לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

אנגליה בירושלים.

על המגן האנגלי מופיעים המילים: הזכות שלי ולאלוהים. וזה מראה על האופי הכפול של האידיאל האנגלי. אידיאל של אנשים בעלי זכויות, אינדיווידואלים, ולא סתם צמחה שם הדמוקרטיה, והיה את מגילת הזכויות, ומצד שני אידיאל של אמונה דתית באלוהים.

זה מופיע גם בסמליות של החרב אקסליבר באגדות המלך ארתור, (באולמות האבירים בטינטגל) צד אחד של החרב קשור לחובות כלפי האדם, צד שני לחובות כלפי האלוהים. הנקודה בקצצה מסמלת צייתנות. והחרב שהופכים אותה היא צלב. וכך האופי הכפול בא לידי ביטוי, חרב היא הכלי להבדיך בין טוב לרע, והטוב והרע נובעים משילוב של אינדיווידואליות וכלל.

אנגליה היא ערבוב של אצילות נורמנית שכובשת את אנגליה בתחילת המאה ה11, צאצאיהם של הוויקינגים המשלבים את ערכי הפרא האציל והמוסר הנוצרי, ביחד עם ערבוב של דם קלטי, קשר לטבע, אינסטינקט, זרימה, יערות מקודשים, מכשפים ופיות, וגם דם אנגלו סכסי – שבטים גרמניים, שקשורים למעשיות, סדר, ארגון, חיים ארציים.

בסמל האנגלי יש מצד אחד את היוניקורן, בעל חיים פלאי, לבן, טהור, חד הקרן, שאותו רואות רק בתולות בליל ירח מלא, לפי מיטב המסורת הקלטית. ומהצד השני את האריה המסמל אצילות. אריה היה סמלם של אצילי ומלכי צרפת, שמשם באו הנורמנים ואליהם התייחסו מלכי אנגליה ראשונים, שראו עצמם בזכות גם כמלכי חלקים מצרפת. הצרפתים ראו את עצמם כשבט יהודה של אירופה הנוצרית ושושלות האצולה התייחסו חלקם אף באופן פיזי לשושלות בית דוד ונסיכי יהודה. מכאן האריה הצרפתי, מכאן הוא עבר למלכי אנגליה.

אנגליה הייתה ארץ של קלטים שנכבשה על ידי הרומאים ועברה תרבות, הקניית ציוויליזציה, חוץ מהאזורים של וולס וסקוטלנד. במאה ה5, עם התגברות הפלישות של השבטים הגרמניים והתקפותיהם על האימפריה, מבצעים הרומאים נסיגה חד צדדית מאנגליה, בכדי לקצר את הקווים, ומפקירים את האנגלים לגורלם. בתקופה זו קם מנהיג אגדי בשם ארתור שמאחד את השבטים כנגד הפלישה הברברית, זה זמנו של המלך ארתור, המאה ה5, תור זהב אגדי שמופיע בכתובים רק בספרים של המאה ה12 ונטען כלפיו שהוא המצאה. בכל מקרה, כך או כך, בסופו של דבר השבטים הגרמניים פולשים לאנגליה והיא נכנסת לתקופת חושך. קצת לפני כן מתחילה הנצרות הקלטית להכות שורשים באי.

במאה ה11 פולשים הנורמנים לאנגליה ומקימים בה מלוכה ומתחילה ההיסטוריה של אנגליה כפי שאנחנו מכירים אותה היום.


כנסיית המשיח האנגליקנית.

כנסייתה המשיח היא מקום טוב לספוג בו מעט אווירה אנגלית, בחצר שכמו נלקחה מאוקספורד או קמברידג ניתן לשתות תה אנגלי ולנסות להתחבר להיסטוריה האנגלית ולאגדות הגביע הקדוש. לפי האגדות יוסף מארמתיה הגיע לאנגליה בשנת 70 לספירה ובאמתחתו הגביע הקדוש, אותו גביע שממנו ישו שתה בסעודה האחרונה ואליו נאסף דמו לאחר שנצלב. יוסף מארמתיה מייסד באנגליה שולחן וסביבו 12 תלמידים ומתחיל את הנצרות. הגביע הקדוש נשמר בידי צאצאיו של יוסף בטירה מסתורית. בריאות הארץ וברכתה תלויים בשמירה של הגביע על ידי צאצאיו של יוסף. אחד מהצאצאים השומרים על הגביע חוטא בחטא התאווה וכתוצאה מכך הגביע נעלם והארץ סובלת. צאצא זה נקרא המלך הדייג. הגביע מופיע באופן פלאי לפני אחוות השולחן העגול של המלך ארתור והופעתו גורמת לאבירים לרצות לצאת ולחפש אותו. רק אחד מצליח להגיע אליו, הלא הוא גלהד, האביר המושלם, והוא נהפך להיות שומר הגביע במקום המלך הדייג ועל ידי כך מחזיר את הברכה אל הארץ.

במאה ה4 נשלטה אנגליה על ידי הרומאים והנצרות הקלטית הקדומה החלה להתפשט בה. אולם במאה החמישית, עם התגברות סכנת הפלישה של השבטים הגרמניים, הן לאנגליה והן לרומא, החליטו הרומאים לעזוב את אנגליה, והתושבים המקומיים הופקרו לנפשם אל מול איום הפלישה הצפוי. דמות מלך אגדתית בשם ארתור הצליחה לאחד אותם ולעצור, לזמן קצר, את השבטים הפולשים, דמות זו היא דמותו של המלך ארתור, שנתפש בהיסטוריה האנגלית כדמות המלך האידיאלית, מלך הצדק, שמלכותו תקדים את בואה של מלכות שמים, בסופו של דבר נתפרקה ממלכתו של ארתור והוא עצמו נפצע והועבר לאי האגדי

של אוולון, שם הוא מחכה לזמן שבו אנגליה תצטרך אותו שוב. אבל האגדה נשארה, והיא מופיעה בפעם הראשונה בספר שנקרא "החומר של בריטניה" שנכתב על ידי הנזיר וויליאם ממלברי במאה ה12. גם אגדות הגביע הקדוש מופיעות בזמן הזה, בכמה וורסיות, כשבוורסיות המאוחרות יותר בכמה שנים הם קשורות לסיפור של המלך ארתור וחבורת האבירים שסביבו, הלא הם אבירי השולחן העגול.

בכנסיית המשיח יש אכסניה, חצר אנגלית, חדר אוכל, מוזיאון קטן, כנסייה, והיא כמו עולם בפני עצמו בתוככי העיר העתיקה. יש למקום היסטוריה חשובה ומעניינת בהקשר של ירושלים במאה ה19.

 

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics