לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

לוד – כנסיית גיאורגיוס הקדוש

פירוש השם הוא: זה אשר בא מן האדמה – גיאה. הוא הקדוש האולטימטיבי הישראלי, האיש שמוביל את המאבק בין טוב לרע בעולם, וזה שהכניס את קידוש המלחמה בדת הנוצרית. הוא היה חייל בצבא הרומאי שהפך לנוצרי בסוף המאה השלישית והוצא להורג בצורה די מגוחכת על ידי דיוקליטינוס. אבל בינתיים הספיק לקשר את שמו לאגדה של לוחם אביר הנלחם בדרקון ירוק והורג אותו בכדי להציל גבירה בטירה. לפי המסורת גיאוגריוס הקדוש נולד בלוד, ולכן יש שם כנסייה גדולה לכבודו.

הצבע הירוק הוא דו משמעי בנצרות. מצד אחד הוא מסמל את השטן ומצד שני הוא צבע של חיים. בליטורגיקה הנוצרית משתמשים בירוק ברוב ימות השנה. ירוק גם מזוהה עם יוחנן המטביל שהיה איש טבע. גיאורגיוס מזוהה עם ירוק מכיוון שהוא בא מן האדמה, ומה שבא מן האדמה הוא ירוק, אבל מהצד השני הוא נלחם בדרקון ירוק, ומה משמעות הירוק בהקשר הזה? ובכן הירוק כאן הוא כל מה שקשור לחיים, שבא מהאדמה, שהוא מעוות כתוצאה ממעשי בני האדם. ירוק הוא כל הרוע בעולם שגודל גם הוא באופן טבעי, מה שבא מהאדמה יכול להיות קוץ ודרדר, עשבים שוטים, או צמחי מרפא ומזון, פרחים שנותנים יופי ומהללים בזאת את האל והבריאה. הגשם יורד על הטוב והרע שווה, ותקפידו של האדם הוא לברור את המוץ מתוך התבן, לברור בין העשבים הטובים והשוטים, להילחם בעשבים השוטים, בירוק שצומח הלא בריא. הדרקון הירוק במקרה של גיאורגיוס מסמל גם את אחרית הימים, את המאבק באנטי כריסט, שיתרחש במגידו. ובכן, זה אשר בא מהאדמה – גיאורגיוס, ילחם בזה אשר בה מהאדמה והוא לא נכון – הדרקון, בכדי להפוך את האדמה הזאת לגן עדן.

 

ומי זאת הגבירה בטירה?

זאת השכינה, החלק האלוהי שבתוכנו, הנפש שלנו, היפהפייה הנרדמת אותה יש לשחרר מהטירה שבה נכלאה.

ניתן לפרש את המלחמה של גיאורגיוס בדרקון בכמה אופנים: האחד זה מלחמה פנימית ביצר שבתוכנו, בחלקים הנמוכים שלנו, בכדי לשחרר בתוכנו את רוח הקודש, ההשראה הגבוהה המסומלת על ידי הגבירה בטירה. זהו פירוש מיסטי שמדבר על מלחמה פנימית שצריכה להתרחש בכל אדם, הרג האני הישן, צליבתו, בכדי לאפשר לאני חדש, תת מודע עד כה, להיוולד בתוכנו. זה היה הפירוש של המיסטיקנים הנוצרים שחלקם מדברים בפירוש על טירה וכל מיני נחשים ועקרבים מסביב לה. אלא שרוב הנוצרים פירשו את סיפורו של גיאורגיוס בצורה קצת אחרת, הרבה יותר פשטנית, שהתייחסה למאורעות העולם הזה והביאה הרבה נזק והרס בעולם.

הגבירה בטירה נתפשה כרוח הקודש, או הכנסייה שאותה צריך לשחרר מידי אויביה, הכופרים, האנטיכריסט, כוחות השטן ורוע שסומלו על ידי הדרקון. גיאורגיוס נתן השראה למלחמה למען הכנסייה ולכן הפך לפטרון הלוחמים. בתחילת דרכה של הנצרות העדיפו הנוצרים לשמור על תורתו של ישוע שאמר שאם מכים אותך על הלחי האחת צריך להגיש את הלחי השנייה, הנוצרים הקדמונים העדיפו למות על קידוש אמונתם. אלא שאם הזמן התעורר הצורך להילחם עבור הנצרות והכנסייה וצורך זה בא לידי ביטוי באגדה של גיאורגיוס הקדוש. זאת הייתה תחילת הדרך שבסופה מצדיק מבחינה דתית ברנרד מקלוורו במאה ה12 את ההרג בשם ישוע, היפוך של מאה ושמונים מעלות במחשבה הנוצרית.

 

גיאורגיוס היה הפטרון של הצלבנים שבאו לארץ ישראל והקימו את הכנסייה בלוד. בזכותו הם זכו בניצחונות בשדה הקרב, אחד הבולט שבהם היה לאחר שצלאח א דין כבש את רמלה בשנת 1170 ואיים על הממלכה הצלבנית (זה היה כמה שנים לפני קרב קרני חיטין), כשניסה לכבוש את רמלה כבר היה לו עסק עם הקדוש סנט גורג. הוא ספג תבוסה קשה ונאלץ לסגת מישראל, רק כדי לנסות מזלו מחדש כמה שנים אחר כך. כשכבשו הממלוכים את לוד בשנת 1270, הם הרסו את הכנסייה הצלבנית, בנו במקומה מסגד ורק השאירו בשוליו את האפסיס והקשתות חרבות בכדי להראות את גודל ה"ניצחון" של סנט גורג. בסוף המאה ה19 בנו הנוצרים מחדש את מה שנשאר מהכנסייה החרבה. במרתף נמצא קברו של הקדוש שנולד בלוד ונקבר שם. בצד שמאל של האיקונסטזיס – מסך האיקונות, ישנה תמונה האופיינית לבלקן ונדירה בארץ. רואים בה את המלאך מיכאל מרים חרב בידו מעל דמות מנוצחת שהיא התגלמות השטן. משמעות התמונה היא שיש בעולם מאבק תמידי בין טוב ורע, ובזכות המלאך מיכאל, כוח הטוב, שהתגלם בדמותו של ישוע, מנצח הטוב את הרע.

 

לחצו לקריאה על אתרים באזור המרכז

קיסריה

סידני עלי

לטרון

מראשה ובית גוברין

תל גזר

רמלה

לוד

תל לכיש

חיפה הרוחנית

אליהו במוחרקה

אום אל פחם

מגידו


 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics