לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

מדיטציה וקבלה – לפי ספרו של אריה קפלן

 

4 עקרונות גדולים בספירות:

קרינה - כתר, חוכמה ובינה מבטאים את עיקרון הקרינה.

בריאה - תפארת, חסד ודין מייצגים את העיקרון של הבריאה והצורה

צורה - נצח הוד ויסוד מבטאים את העיקרון של הצורה והפעולה.

פעולה - נצח הוד ויסוד מבטאים את העיקרון של הצורה והפעולה.

במלכות יש את כל העקרונות. מלכות היא הנוכחות של השכינה, ההאצלה של אלוהים, המראה הכהה שבה הנביאים עובדים את האלוהים. מלכות היא החיבור מחדש.

 

הקרינה - קשורה לפעולה של המחשבה, ולכן גם למדיטציה.

הבריאה - קשורה לפעולה של שפע אלוהי שמבוטא על ידי חסד, מאוזן על ידי דין והוא עצמו תפארת.

הצורה - מתבטאת בנצח, נצחיות, בהוד והיא היסוד

פעולה - קורית כשנכנסים חיים פנימה, שזה מלכות או שכינה או נפש.


אריה קפלן בספרו מדיטציה וקבלה מספר על מדיטציה על להבה של נר. באור נראים הצבעים אדום, צהוב ולבן, מסביב לנר נראה הצבע השחור, ואם מתבוננים בו בראיה מיוחדת מתחילים לראות צבע תכלכל, זה היה הצבע שדרכו הנביאים היו רואים חזיונות, מי שרואה את התכלכל הזה מפתח יכולת לראות אנרגיות ובמיוחד אנרגיות של הילה. לארי הקדוש הייתה את היכולות הזאת והוא קרא להילות "צלמים". ובכלל, אריה קפלן טוען שמדיטציה ביהדות הייתה מאד מפותחת, אלא שהשפה שלה איננה השפה של מדיטציה של היום. המילים המייחסות למדיטציה הם התכוונות, התבוננות, והתבודדות (של הר"אבד – להיות בודד בקהל).

בתקופת התנ"ך היו בתי ספר של נביאים שהיו לומדים מדיטציה, היו חברים בהם מאות של נביאים שמעליהם רבי הנביאים ומעליהם הנביאים המפורסמים של התנ"ך. היכולת שלהם להגיע לעולמות רוחניים עוררה עניין ומשיכה רבים, אלא שזה עורר גם את היצר של הרצון לסיפוק מיסטי, ומכיוון שדרישות בתי הספר היו חמורות, פנו רבים עקב כך לעבודה זרה, לקיצורי דרך של הגויים.

אחד מאחרוני הנביאים הגדולים היה יחזקאל שחי בבבל בראשית הגלות. פרק א' בספר יחזקאל הוא אחד הפרקים המסתוריים ביותר בתנ"ך כולו. בפרק זה מתאר יחזקאל בפירוט בלתי רגיל חזיון ובו מלאכים וכיסא הכבוד. לפי המסורת מכיל חזיון זה את המפתחות למדיטציה נבואית, ואם יובן כראוי הוא עשוי לשמש מדריך להתגלות.


יחזקאל פרק א: מעשה מרכבה:

"ויהי בשלושים שנה ברביעי בחמישה לחודש ואני בתוך הגולה על נהר כבר נפתחו השמים ואראה מראות אלוהים, בחמישה לחודש הוא השנה החמישית לגלות המלך יויכין היה היה דבר יהוה אל יחזקאל בן בוזי הכוהן בארץ כשדים על נהר כבר ותהי עליו שם יד יהוה. וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב ומתוכה כעין החשמל מתוך האש, ומתוכה דמות ארבע חיות וזה מראיהן דמות אדם להנה, וארבעה פנים לאחת וארבע כנפים לאחת להם, ורגליהם רגל ישרה וכף רגליהם ככף רגל ענבל ונוצצים כעין נחושת קלל, וידי אדם מתחת כנפיהם על ארבעת רבעיהם ופניהם וכנפיהם לארבעתם, חוברת אישה אל אחותה כנפיהם לא יסובו בלכתן איש אל אפר פניו ילכו, ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימים לארבעתם ופני שור מהשמאל לארבעתן ופני נשר לארבעאתן, ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה לאיש שתים חוברות איש ושתים מכסות את גויתיהנה, ואיש אל עבר פניו ילכו אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו לא יסובו בלכתן, ודמות החיות מראיהם כגחלי אש בוערות כמראה הלפידים היא מתהלכת בין החיות ונוגה לאש ומן האש יוצא ברק, והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק, וארא החיות והנה אופן אחד בארץ אצל החיות לארבעת פניו, מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש ודמות אחד לארבעתן מראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן, על ארבעת רבעיהן בלכתם ילכו לא יסבו בלכתן, וגביהן וגובה להם ויראה להם וגבותם מלאות עינים סביב לארבעתן, ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים, על אשר יהיה שם הרוח ללכת ילכו שמה הרוח ללכת והאופנים ינשאו לעומתם כי רוח החיה באופנים, בלכתם ילכו ובעמדם יעמדו ובהנשאם מעל הארץ ינשאו האופנים לעומתם כי רוח החיה באופנים, ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא נטוי על ראשיהם מלמעלה, ותחת הרקיע כנפיהם ישרות אישה אל אחותה לאיש שתים מכסות להנה ולאיש שתים מכסות להנה את גויתיהם, ואשמע את קול כנפיהם כקול מים רבים כקול שדי בלכתם קול המולה כקול מחנה בעמדם תרפינה כנפיהן, ויהיה קול מעל לרקיע אשר על ראשם בעמדם תרפינה כנפיהן, וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה, וארא כעין חשמל כמראה אש בית לה סביב ממראה מתניו ולמעלה וממראה מתגיו ולמטה ראיתי כמראה אש ונוגה לו סביב, כמראה הקשת אשר יהיה כענן ביום הגשם כן מראה הנוגה סביב הוא מראה דמות כבוד יהוה ואראה ואפול על פני ואשמע קול מדבר."


3 המחסומים בדרך אל האלוהים.

בראשית החזון אומר הנביא: "וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת" ספר הזוהר מלמד שהרוח, הענן והאש הם שלושת המחסומים שדרכם חייב הנביא לעבור לפני שהוא נכנס למלכות השמים.

מחסום ראשון – רוח סערה: הדבר הראשון שחווה יחזקאל הוא רוח סערה, אך יש כאן משמעות כפולה מאחר שהמלה רוח משמעותה גם תופעת טבע גשמית וגם רוח במובן רוחני. לכן ניתן לפרש את מה שרואה יחזקאל כסערת הרוח, סערת הרוח קשורה להתנסות הראשונה שהשכל ריק מכל מחשבה, אז מוכפלת עצמתן של תנודות הנפש הטבעיות. זהו מחסום רוח הסערה שעליו חייב הנביא להתגבר.

המחסום השני – ענן גדול: המחסום השני שבו נתקל הנביא הוא "ענן גדול". זהו השלב שבו כל המחשבות מושתקות ומודחקות אל מחוץ לתודעה, כך שנוצרת מעין אטימות בתודעה, שדרכה לא ניתן לראות או לחוות דבר. מחסום זה חזק דיו כדי לרפות את ידי הנביא, אלא אם ימצא את כוח הרצון שידחוף אותו להמשיך. בעודו מנסה לעלות יעמוד הנביא בפני מחסום הענן שדרכו לא ניתן לראות דבר, ורק המאמץ יוכל להתגבר עליו.

המחסום השלישי – אש מתלקחת: המחסום השלישי הוא "אש מתלקחת", הנביא חווה תחושות של יראה, ענווה וחרדה כאשר הוא פורץ לראשונה לתוך המלכות הרוחנית. במקומות שונים בתנ"ך מופיעה האש כדימוי לענווה ולחרדה. האש שורפת ולפיכך יש בה גודש של תחושה – עד כדי כך שלא ניתן לעמוד בה.

 

הענן הוא ניתוק מכל תחושה, האש מהווה את ניגודו הגמור – גודש תחושתי. הענן מלמד את הנביא שכל מי שאינו ראוי לא יוכל לחוש או לראות דבר, ואילו האש מבטאת את הסכנה הצפויה לאלה שאינם ראויים.

שלושת השלבים בדרך למלכות שמיים מזכירים את מה שכותב יוחנן של הצלב בספרו "הלילה האפל של הנשמה" בו הוא מתאר שלבים שונים של אטימות וגודש תחושתי בדרך אל האלוהות.

כנראה שהשלבים השונים הללו: רוח סערה, אש מתלקחת, ענן, הם שלבים אוניברסאליים בדרך לחוויה מיסטית. שלושת השלבים מדברים על סערת נפש המופיעה בתחילה, ולאחריה תחושה ששום דבר לא קורה, הליכה במדבר, ואם מצליחים לעבור את המדבר הזה אז נחשפים לאש של העולמות הלא נראים שהיא יכולה להיות אש שורפת או אש צורפת.



שני הפנים של האש והשתקפותם באור הנר: כשלהבת האחוזה בגחלת.

הדרך להבין את שני הפנים של האש היא אש כאור ואש כאש אוכלת.

יש פסוק בתורה שאומר: "כי נר מצווה ותורה אור" (משלי ו', כג')
מפסוק זה אפשר להבין את הדברים הבאים: האור הוא הדבר הראשון שנברא מתוך התוהו ובוהו. הפסוק מראה על הקבלה בין האור לתורה וזה מזכיר את דברי הבעל שם טוב כי הקב"ה גנז את האור בתורה. בספר הזוהר ובכתבי מקובלים רבים, מייצג ומסמל הנר את נשמת האדם.

לפי הקבלה הנשמה היא ניצוץ של אור שהתנתק משורשו האלוהי. במקור היה נעוץ ניצוץ זה בעץ של אור או בדמות אור בצורת אדם. בתוך כל אדם קיים מוקד אור, אור של תוך. לעתים אור זה כמעט ואינו נראה כלפי חוץ, בגלל מעטה העור העבה העוטף אותנו, שהוא הגשמיות. אך אצל אנשים מסוימים בולט האור הפנימי ומשליך החוצה ומקיף את האדם כהילה.

 

"נר ה' נשמת אדם" (משלי כ', כז')

שלהבת אור הנר כוללת שני אורות: האור הלבן וסביבו חלקה העליון של השלהבת (ההילה המרחפת) החלק התחתון של האור, שצבעו שחור או תכלת, מסמל מגע עם הגשמי, החלק העליון של הנר מסמל את ההתקרבות למגע עם האלוהי או הרוחני .

ההתבוננות באור הנר ובריבוי צבעיו, המתלכדים לכדי אחדות, מבטאת דרגות במערכת האלוהות. הספירה התחתונה (צבעי התכלת והשחור) מייצגת את מגע האלוהות בגשמי ואת היפוך החיים והמוות, אלה החלקים הפנימיים, התחתונים של השלהבת. בעוד האור העליון ("אור סתום המקיפה") מייצג את הספירות העליונות, המתקרבות לאלוהות הנחבאת בתוך עצמה. אלה החלקים העליונים של השלהבת.

החלקים העליונים אחוזים בחלקים התחתונים כשלהבת האחוזה בגחלת, הגחלת מסמלת את תכונת האש של החום והשלהבת את תכונת האש של האור, החום זה העולם הפיזי, האור זה העולם הרוחני, הקשר בין העולם הפיזי לעולם הרוחני הוא כשלהבת האחוזה בגחלת.

 

סיפור מן המדרש:
עובר, שלומד תורה במעי אמו, כשנר דלוק על ראשו. העובר זוכה לראייה עמוקה של המתרחש בגן עדן ובגיהינום, מעבר למה שיקרה לו בעולם הזה. בגן העדן הוא רואה את הצדיקים יושבים ועטרת אור בראשם, בעוד בגיהינום מלקים את החוטאים בפולסאות שוטים של אש.
במדרש מוצג הניגוד בין אור הנר העדין, המשמר תחושה של מרחב האור הגנוז, שעל האדם לממש בחייו, לבין האש המאיימת של תאוות החיים.
הנר הדלוק על ראשו של העובר מייצג את ההילה האלוהית.
מכיוון שהעובר מצוי כביכול במרחב האור הגנוז, שהיה בעולם בראשית בריאתו, ראייתו אינה מוגבלת. לכן מבין העובר את כל הדרכים הפתוחות בפניו ויודע את גורלו.

 

רבי אברהם אבולעפיה:

רבי אברהם אבולעפיה 1240-1296 הוא דמות חשובה בפיתוח המדיטציה היהודית הוא היה הראשון שהעלה על הכתב שיטות של מדיטציה קבלית. ישנם כמה שיטות כאלו:

 

התכוונות: המילה כוונה מופיעה פעמים רבות בקשר לתפילה או לעבודת אלוהים. ביהדות, כפי שנראה מאוחר יותר, הקו המפריד בין עבודת אלוהים למדיטציה הוא לרוב דק מאוד. מרכיבים רבים בסדר התפילה תוכננו במיוחד כדי לשמש מדיטציות, כלומר כאמצעי שיביא להתעלות אל רמות תודעה גבוהות יותר. בהקשר זה יש את תפילת העמידה – תפילת 18 (לפי האגדה התפילה נלמדה לראשונה על ידי חנה לבנה שמואל הנביא, בכדי ללמד אותו איך להתפלל נכון מהלב, ולא מהראש או מדבר אחר), אך הדבר נכון גם לגבי תפילות אחרות. כאשר מתפלל אדם בכוונה, הוא מרשה למילות התפילה לכוון את תודעתו, במקרה כזה מובא השכל למצב תודעה שהוגדר על ידי התפילה הנאמרת. במובן זה, משמשת התפילה להכוונת התודעה....

חיבורים דתיים רבים, במיוחד חיבורי קבלה, מכילים אוסף ספציפי של מדיטציות שנקראות כוונות, והן מיועדות לטקסים שונים. מטרתן של כוונות אלה היא להזרים את התודעה בעקבות הנתיבים הפנימיים שבמשמעות הנסתרת של הטקס.

 

התבוננות: פירוש המלה התבוננות הוא הבנה עצמית, והיא מתייחסת לסוג אחר במקצת של מדיטציה. מדיטציית ההתבוננות יכולה להתמקד על כל דבר שהוא – אבן, עלה, פרח או רעיון. האדם מאפשר למושא ההתבוננות למלא את כל תודעתו ואחר כך משתמש בו כאמצעי להבנת עצמו. זוהי מעין מראה שדרכה אפשר לראות את עצמך באור המציאות האמיתית. שימוש במראה זו, מאפשר לך לראות את האלוהות שבתוך עצמך. מראה זו היא אולי "אספקלריא המאירה" כפי שהיא מתוארת בתלמוד בהקשר לנבואה.

 

התבודדות: התבודדות פנימית משמעותה בידוד השכל מכל תחושה חיצונית ואחר כך אף מן המחשבה עצמה. מתוך הכתוב בקלאסיקה הלא יהודית משתמע שזוהי הגדרה של מצבי מדיטציה.

 

מדיטציית מנטרה: מדיטציה בה חוזרים על מילה או משפט מספר רב של פעמים. משפטים כמו "ריבונו של עולם" (נחמן מברסלב).

מדיטציית הדמייה: משתמשים בשמות, אותיות. היכולת לשמור תמונה בתודעה נדונה בהרחבה בטקסטים קבליים העוסקים במדיטציה. ספר יצירה מתייחס לשני תהליכים הקשורים בתיאור האותיות, חקיקה וחציבה. חקיקה מציין קיבוע תמונה בתודעה כך שהיא לא משתנה. חציבה מציינת בידוד התמונה וניקוייה מתמונות אחרות. לפעמים עושים זאת על ידי שריפה באש לבנה, כשהתמונה כתובה באש שחורה על אש לבנה (ניגודים)

 

מדיטציית אין: פותחת מדיטציה את הדלת לנבואה. היא גם משמשת כאמצעי להגיע אל העצמיות הפנימית ביותר. האני האמיתי הוא האין שבתוכי. לפי הקבלה האין נמצא מאחורי הראש, וישנם מדיטציות להתרכז באזור הזה.

 

קראו את המאמרים הבאים - לחצו לקישור

מיסטיקה עברית קדומה

מסתרי המקדש א

מסתרי המקדש ב

קבלה בירושלים

ברית בין הבתרים

דברי הנביאים

יהדות דת משתנה

התגלות הר סיני

מדיטציה וקבלה

בראשית

בית שני

הארי הקדוש

בסוד לוויתן

חסידות

משמעות האותיות

תצפית גגות


 


 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics