לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

מצוינות בראי ההיסטוריה.

מצוינות אמיתית איננה קשורה להתנהלות תקינה וסטנדרדית, אלא למילוי הפוטנציאל האישי של היחיד באופן שאף אחד אחר לא יכול לעשות זאת. מצוינות איננה מוגבלת, מכיוון שכל אחד הוא שונה ולכל אחד יש תפקיד אחר בחברה, בעבודה, וגם בחיים. מצוינות זה היכולת לעשות מה שאתה ממילא עושה בצורה הטובה ביותר. מצוינות היא במידה רבה דרך חיים שמהותה היא הסתכלות פוזיטיבית על החיים. מצוינות פירושה לשאול את עצמך תמיד: מה אפשרי לעשות טוב יותר? להוסיף? מה הפוטנציאל? מצוינות זה היכולת לקחת פוטנציאל זה ולממש אותו.

מתברר שבני אדם, בסופו של דבר, שואפים למצוינות, רוצים לממש את הפוטנציאל החבוי בתוכם. הדבר הטבעי לאדם הוא השאיפה למצוינות, לטוב ביותר. האדם תמיד שואף קדימה, להגיע למקום כלשהו, להשתפר, להתקדם. במובן זה הבינוניות, שהיא אויב המצוינות, איננה טבעית לאדם והיא תוצר קלוקל של חוליי החברה.

חברות אנוש קדומות, שהתקיימו בעבר, שאפו להגיע למצוינות, לעשות את כל שהם עושים בצורה הטובה ביותר. חלקם אף הצליחו בכך. מצוינות אמיתית נמדדת רק לאחר זמן, בפרספקטיבה היסטורית, ובמובן זה ההיסטוריה יכולה לתת לנו דוגמאות טובות של החיפוש אחר המצוינות; הנבטים שאפו בכל דבר שהם עושים להגיע לטוב ביותר, את עקבות המצוינות שלהם אנו רואים בבניינים שהשאירו אחריהם. הרומאים שאפו למצוינות בתחומים כמו סדר, ארגון, ובמיוחד ארכיטקטורה. האבירים שאפו למצוינות בתחומי הערכים האנושיים כגון: נכונות להקרבה, התגייסות למען הצדק ועזרה לחלש כנגד החזק. ישנם תרבויות עתיקות רבות שהשאיפה למצוינות הייתה חלק ממהותם. אם שאיפה זו לא הייתה קיימת אזי הן לא היו מצליחות להגיע למה שהגיעו!

האתגר בפיתוח מצוינות הוא לעורר את השאיפה הטבעית למצוינות הקיימת בכל אדם. אנו מאמינים שחשיפת עובדים ומנהלים למצוינות של תרבויות העבר נותנת למשתתפים פרספקטיבה לגבי עבודתם כיום ומעוררת בהם את שאיפה טבעית זו.

 

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics