לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

נזירות.
 
בכתובים הנוצרים לא מופיע העניין של הנזירות, ההפך: חלק מהתלמידים היו להם משפחות וילדים. אלא שרמזים לכך מופיעים, בחיי ישו והשליחים , בחיי הנביאים, ובמיוחד בחיי אליהו.
לפי הנזירים הראשונים ההכוונה לנזירות קיימת כבר בעובדה שישו צם 40 יום במדבר, וכמו כן בזה שהוא אמר שהרוצה להיות נוצרי צריך לעזוב את הכול, ובמיוחד את הכסף, וללכת אחריו.
לפי התפישה הנוצרית כל נוצרי הינו כהן שיכול להגיע ישירות לאלוהים דרך ישו.
כל אחד יכול לקבל הדרכה דרך הכתובים ישירות מרוח הקודש.
על כל נוצרי מוטלת ה"משימה הגדולה" ללכת לעולם ולהטיף את הבשורה.
באו הנזירים וניסו להציע דרך שתלך מעבר לכך:
הנזיר הנוצרי הראשון נחשב לסט אנטוני במצרים שכתב ספר אנסטיאס. הוא קרא את הפסוק בברית החדשה שבו ישו עונה לאדם ששואל אותו מה לעשות בכדי להיות מאמין? ישוע עונה לו שכל מה שהוא צריך לעשות זה למלות את מצוות התורה. אותו איש אומר שהוא תמיד מילא את מצוות התורה אבל מה לעשות מעבר לזה? ישוע אומר לו למכור את רכושו, לתת את הכסף לעניים, וללכת אחריו.
אנטוני מבין זאת כלעזוב את הכול וללכת להתבודד עם ישו במדבר.
הספר אנסטיאס נותן השראה לרבים, ורבים באים למדבריות אחרי אנטוני. זה היה ב300 לספירה.
המילה monk באה מן המילה היוונית מנכוס – לבד.
השלב הבא בנזירות הוא נזירות קבוצתית: הראשון שארגן את הנזירים בקבוצה היה פכומיוס, גם כן במצרים, הוא התחיל את הנזירות הנקראת ה"קנוביטית". בה הנזירים חיים בסוג מסוים של קהילה וחיי שיתוף.
 

אנטוני מתחיל את נזירות הבודדים ופכומיוס מתחיל את נזירות המנזרים. הנזירות הקנוביטית, אנטוני מת ב346. ולפני מותו מייסד 9 מנזרים שבהם 3000 נזירים. הם חיו בתאים, במשמעת אבסולוטית לאחראי, היה להם כנסייה משותפת לצרכי תפילה, הם עסקו בחקלאות, מלאכת יד, העודפים עברו למנזרי הנשים ולנזקקים. החוקה הייתה שאין לחץ בענייני אכילה שתייה או צום. הם חיו 3 בתא, אכלו יחד, ישנו יושבים ולא שוכבים, ולבשו בד מתחת לגלימה בלילה, וביום גלימה חיצונית של עור כבד עם חגורה ומגבעת. הם התפללו תמיד ונטלו חלק באוכריסט בשבת ויום ראשון, מועמדים עברו תקופת ניסיון של 3 שנים. בתחילת המאה החמישית היו כבר 50.000 נזירים.
הנזירים המצרים הבודדים, היו קודם כל סגפנים שעסקו בסגפנות קיצונית, ביחס לצום, ערות, חשיפה לקור וחום, עבודה מאומצת, ומלחמה כנגד הגוף, בהאמינם שדיכוי של הגוף משמעו גדילה של הטבע והפקולטות הרוחניות, והכוח לראות חזיונות ולקבל התגלויות, האוכל שלהם היה מורכב רק מלחם, שלעיתים נאכל עם מלח, או עשבים מרים ושמן, והם שתו רק מים, הביגוד שלהם היה פשוט, שעות השינה שלהם מוגבלות, וכשהם ישנו כבר זה היה על הרצפה או מחצלת כשאבן למרשתם. הם נטו לבכי.
"צום הוא הדיכוי של הגוף, תפילה היא שיחה עם אלוהים, ערות היא מלחמה כנגד השטן, הימנעות היא להיות נגמל מבשר, צניעות היא המצב של האדם הראשון, כריעת ברך היא ההטיה של הגוף לפני השופט, דמעות הם הזיכרון של החטאים, עירום הוא הכלא שלנו שנגרם על די העבירה על הפקודה, ושרות הוא תפילה מתמדת ותהילה לאל".
היו מקומות שבהם היה ריכוז של נזירים כמו במדבר ניטריה.
 

בשנת 388 לספירה יוצר אוגוסטינוס את האחווה של "משרתי האל" והופכת אחר כך למסדר האוגוסטיני. הוא בונה מנזרים בצפון אפריקה.
באותו הזמן סנט בנדיקט חי במערה באיטליה והוא יוצר מסדר נוסף – הבנדיקטי. לאחר שניסוי ראשוני שלו של חיי קהילה של נזירים לא מצליח, הוא כותב את החוקה שלו ומקים מנזר חדש במונטה קסינו באיטליה – המנזר העתיק ביותר שמאוכלס ברציפות עד היום. החוקה של בנדיקטוס מטיפה למתינות והיא הבסיס לכל חוקות הנזירים במערב.
למנזרים הקדומים היה מנהג שהיו חברים בהם 12 חברים.
מקום נוסף שבו היה נזירים הוא בכנסיה הקלטית: את הכנסייה הקלטית ייסד סט פטריק ב400 לספירה, והיא אפשרה לנזירים להתחתן. כל ראש מנזר כתב את החוקה בעצמו, והיה להם תפקיד חשוב בימי הביניים, במיוחד לאירים.
במאה ה9 קמה רפובליקת נזירים שקיימת עד היום בהר אתוס ביוון.
במאה הרביעית מקים סט בזיל הגדול מנזרים בקפדוקיה המושפעים ומאושרים על ידי הדוגמא המצרית אך יש להם ייחוד משל עצמם.
 

הנזירות פירושה לא רק הימנעות מדברים, אלא גם עבודה עצמית קשה ויומיומית על חולשות אנוש, במטרה להגיעה לשלמות של חיבור עם אלוהים. שלמות זו מושגת על ידי עבודה על תכונות. לשם הדגמה הרי לפניכם המשמעות של צניעות לנזיר, לפי התקנון האוגוסטיני. מתקנון זה ניתן לראות כמה עבודה יומיומית צריכה השגה של תכונה זו בלבד.
 
7השלבים של צניעות. מתוך תקנון הנזירות האוגוסטיני:
פרק 7 בתקנון מתייחס לצניעות, שתכונתה מתחלקת ל12 דרגות או שלבים בסולם המוביל לשמים. והם:
יראת אלוהים.
דיכוי רצון עצמי.
הכפפת הרצון לממונים מפני אהבת אלוהים.
צייתנות בתנאים קשים, סותרים ואף לא צודקים.
ווידוי של מחשבות חוטאות ועשייה חוטאת נסתרת.
סיפוק ביחס לא טוב והמשימות הקשות ביותר, והכרה בכך שהנך "עובד עני ולא שווה" בכל משימה נתונה.
הכרה אמיתית בנחיתות שלך מול כל השאר.
להיות מודרך רק על ידי החוקה של המנזר והדוגמא של האחראים.
לדבר רק כשנשאלים שאלה.
לכבוש צחוק מתפרץ.
רצינות, צניעות, תמציתיות והגיוניות בדיבור וקול רגוע.
הופעה חיצונית של הצניעות הפנימית.
 

ציטוטים לגבי צניעות מהתקנון האוגוסטיני.
אחים, הספרים הקדושים אומרים לנו: כל מי שמרים עצמו יהיה מושפל, ומי שמשפיל עצמו יהיה מורם – לוקס 14.11, 18.14, ולכן, זה מראה לנו שכל רוממות היא סוג של גאווה. הנביא מצהיר שהוא שומר עצמו כנגד זאת, באומרו תהילים 130.1 "יהוה, לא גבה ליבי ולא רמו עיני ולא הילכתי בגדולות ובנפלאות ממני, אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמל עלי אמו כגמל עלי נפשי."
ולכן, אחים, אם אנו רוצים להגיע למרום הצניעות, ובמהירות למרומי השמים שאליהם ניתן להגיע על ידי צניעות, אז, על ידי פעולותינו אנו צריכים להרים סולם שהופיע ליעקוב בחלום, שבאמצעותו המלאכים עולים ויורדים.אנחנו מבינים את העלייה והירידה להיות עליה בצניעות וירידה על ידי גאווה. הסולם הוא החיים שלנו בעולם הזה, אם הלב צנוע, אזי חיינו מורמים על ידי האל לשמיים. מפני שאנו אומרים שהגוף והנפש שלנו הם 2 צדדים של הסולם הזה, ולתוך הצדדים הללו הקריאה האלוהית הכניסה דרגות שונות של צניעות או משמעת שעלינו לטפס.
הדרגה הראשונה של צניעות, לכן, היא שאדם צריך תמיד לירוא את אלוהים ושיראה זו תהיה לפני עיניו, מרחיקה את כל השכחה וגורמת לתשומת לב לכל מה שאלוהים ציווה, שהוא תמיד יחשוב בלבו איך אלו שמתכחשים לאלוהים ישרפו בגיהינום על חטאיהם, ושחיי נצח נכונים לאלו שיראים את אלוהים. בעוד הוא שומר עצמו יותר ויותר כנגד חטא וסטיות המחשבה, מילה, פעולה, ורצון עצמי, וימהר ויתכחש לתשוקות הבשר.
אדם צריך תמיד לחשוב שאלוהים רואה אותו מלמעלה, שעין אלוהים רואה את מעשיו בכל מקום, ושהמלאכים מדווחים עליהם אליו כל שעה. הנביא מספר לנו זאת כשהוא מראה שאלוהים נוכח תמיד במחשבותינו. תהילים 7.10 ובוחן לבות וכליות אלוהים. וגם: תהילים 94.11 "יהוה יודע מחשבות אדם כי המה תבל". והוא אומר תהילים 139.3 "בנת לרעי מרחוק". וגם תהילים 75.11 "כי חמת אדם תודך".
ולכן, בכדי שהוא יהיה תמיד על המשמר כנגד מחשבות רעות, יגיד תמיד האח ביבו: תהילים 18.24 "אהיה תמים עמו ואשתמר מעווני".

 

מאמרים את נצרות באתר - לחצו לקישור

סדרת מאמרים כללי

נצרות קופטית

נצרות מרונית

נצרות סורית

 

מאמרים על נצרות באתר תרבויות עולמי חו"ל - לחצו לקישור

נצרות אורתודוקסית

נצרות סלאבית

נצרות קתולית

נצרות פרוטסטנטית

נצרות מונופיזיטית

נזירות מצרית

נצרות כופרת

נצרות אתיופית

 

מאמרים נוספים בנושאי נצרות

סדרת מאמרים בנושא מיסטיקה נוצרית - לחצו כאן

סדרת מאמרים בנושא קדושים בנצרות - לחצו כאן 


 



 

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics