לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

ניהול נבטים

 

הנבטים היו האימפריה הכלכלית המצליחה ביותר בעולם העתיק, אימפריה שהתנהלה יותר כחברה כלכלית מאשר כמדינה פוליטית. הנבטים היו היה עם של סוחרים שהמוטיב המרכזי שלהם היה עשיית רווחבתחילה העושר נוצל בכדי לרכוש מעמד בעיניי העמים והשבטים האחרים, ואחר כך בכדי לממן פרויקטים לאומיים ואישיים השונים. במאות השנים שבהם האימפריה הנבטית התקיימה ניתן לראות דוגמאות רבות של ניהול נכון:

המלך ארטס השלישי – אוהב היוונים, מחליט במאה הראשונה לפני הספירה לבנות בירה חדשה הלא היא פטרה. עד אז הנבטים - שבמקורם הם שבטים בדואים לא עוסקים בבנייה. ארטס השלישי מחליט שצריך להתחיל ולבנות, הוא שולח אנשים ללמוד את דרך הבנייה היוונית בדמשק ובאנטיוכיה. הנבטים מתחילים לבנות לפי דוגמת היוונים אך בסגנון הייחודי שלהם.

בניית העיר פטרה מתקבלת בעקבות החלטה ניהולית של המלך שמגובה על ידי מועצת הזקנים. הנבטים מתנהלים כדמוקרטיה שבה הדברים מוחלטים באסיפה הכללית והמלך הוא אחד מתוך שווים. החלטה זו היא החלטה ניהולית מהמדרגה הראשונה שמאפשרת לנבטים לעבור ממצב של נוודים למצב של אנשי ציוויליזאציה, על כל מה שמשתמע לכך. כפועל יוצא ממנה נבנו המונומנטים של פטרה, מהם אנחנו נהנים עד היום.

בשפה המקצועית של ניהול בן זמננו נקראת ההחלטה "להקים את פטרה" בשם "יעד גדול מפחידים ונועזים" (ספרו של גיימס קולינס – לנצח נבנו). החלטה זו, והמעשה שבעקבותיה, מביאים לגיבוש הזהות והאתוס הנבטי ולתחילת עידן הגדולה הנבטי שנמשך לאורך מאתיים השנים הבאות. 

בסוף המאה ה-1 לספירה מקבל המלך רבאל השני החלטה ניהולית קריטית. לאור מצב הכוחות בעולם וגורלה המר של יהודה (המרד הגדול ברומאים) ובתמיכת מועצת הזקנים והאסיפה הכללית, הוא מחליט למכור את הסחר הנבטי לרומאים, תמורת זכויות סחר ואזרחות רומאית למשפחות האצולה. האימפריה הנבטית הופך להיות חלק מהאימפריה הרומית.
בנוסף לכך וכפועל יוצא מההחלטה הראשונה, מתקבלת החלטה לפתח ענפים אחרים חוץ ממסחר, כשהעיקרי שביניהם זה החקלאות. זהו הזמן שבו מתחילה חקלאות בנגב המסתמכת על השוק הרומי. זה גם הזמן שבו מתחיל ענף גידול הסוסים כענף הכנסה משני.

רבאל השני מבין שהוא לא יכול להרשות לעצמו להיכנס לעימות עם הרומאים ולכן עושה איתם הסכם. בעקבות ההסכם מופיעים סוחרים נבטים ברחבי האימפריה הרומאית. רבאל השני מחליט להשלים עם הסדר העולמי החדש ולנסות ולהתמזג בו במקום להלחם איתו. זאת החלטה ניהולית מהדרגה הראשונה שמאפשרת לנבטים להמשיך ולהתקיים בתוך עולם משתנה.

לסיכום:

במהלך כל ההיסטוריה של הנבטים אין לנו ולו מקרה אחד של מלך שהודח, מקרה אחד של התקוממות אזרחים, מקרה אחד שבו  אדם נבטי בוגד בבני עמו. החברה הנבטית בנויה בצורה שבה כולם משתתפים באחריות ומרוויחים מההצלחה. הנבטים מצאו את האיזון הנכון בין מנהיגות דמוקרטית לאוטוקרטית, ריכוז וביזור. וכך, למרות שהמצב הגיאופוליטי השתנה לעיתים תכופות, למרות שכמה פעמים במהלך ההיסטוריה מטה לחמם נשבר והם לא יכלו להסתמך יותר על מה שפרנס אותם בעבר, הם הצליחו לעבור את הסעכות בשלום ולצאת מהם מחוזקים. הרבה בזכות ניהול נכון.

 

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics