לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

אפולוניה וסידני עלי.
 
אפולניה.

עיר נמל עתיקה על חוף הרצליה שנקראת על שמו של אפולו. ניתן למצוא בה את אחת המצודות הצלבניות המרשימות בארץ וכן שרידים עתיקים יותר, לאחר התקופה הצלבנית התיישב בה קדוש בשם סידני עלי ומקום קברו נהיה למקום עליה לרגל.
 
אפולו

בנם של זאוס ולטו – לטו היא מדור הטיטנים.
אח תאום של ארטמיס-דיאנה. האם לטו, בהיותה בהריון נדדה על פני תבל למצוא לעצמה מקום ללדת. אולם כולם פחדו מזעמה של הרה, אשת זאוס הקנאית. לבסוף הגיעה לטו לאי דלוס, שם סבלה תשעה ימים ולילות בצירי לידה, שכן הרה מנעה עזרה ממנה.
אפולו נולד ביום השביעי – והמספר שבע מקודש לו. התאומים אפולו וארטמיס היו קשתים – הוא בקשת וחץ מזהב, כיון שהוא אל השמש הזהובה. היא בקשת וחץ מכסף, שכן היא אלת הלבנה. שניהם בתוליים, טהורים ומרוחקים.
אפולו השתלט על דלפי והפך את דלפי למקום הנבואות שלו, האורקל של דלפי. אפולו יכול לראות למרחקים ויש לו פרספקטיבה כוללת, הוא אוהב דברים בהירים ומוגדרים, סדר והרמוניה ומעדיף את המודע על הבלתי מודע.
הוא לוגי, מחפש את האובייקטיביות ולא את הסובייקטיביות, מתכנן לעתיד, הוא בנו המועדף של זאוס. הוא אל המוזיקה המסודרת, הקלאסית, ההרמונית. אפולו ידע לאן הוא רוצה ללכת, מה הוא רוצה להשיג וידע שברצונו להצליח. הוא תמך בחוק ובמתינות, סיפק את המבנה החברתי להסדרת מחלוקת כדי שהקהילה תוכל לתפקד. הוא תואר כעלם יפה תואר ונטול זקן, בעל עוצמה גברית, ועל מקדשו נחקקו שתיים מאמרותיו "דע את עצמך" ו"הכול במידה".
 
סידני עלי.
 
סידנא עלי היה קדוש שהגיע מהים בסירה לחופי הרצליה. איש לא ידע מאין הגיע. הוא ירד מהסירה, השאיר אותה על החוף וניגש ישירות לכפר שהיה שם. הוא התמקם בשיפולי בית הקברות, ובנה מקום קטן להתבודדות שהים נשקף ממנו. שם הוא קיבל אנשים שהחלו לבוא אליו. הוא ריפא, נתן עצות והדריך. לאחר שמת, בנו האנשים מעל המקום מסגד. אנשים התחילו לבוא ולבקר במקום, מתוך רצון להתרפא או לזכות בברכתו של הצדיק, לנדור נדר, או לעלות לרגל לקברו של הקדוש ולבלות במקום.

כיום יש בסידנא עלי מסגד ולידו בניין בן שתי קומות. בקומה השניה של הבניין ישנם שישה חדרים המשמשים אנשים הרוצים להתבודד במקום. על חווית התבודדות כזו, בת שבעה ימים, מספר ראסן מנאסרה.

לטבוע בים האהבה

ראסן היה אז בן 27, ועיסוקו היה להיות עוזר ומשרת של השייח' האשם אל בגדדי מירושליים. חלק מהדרך הסופית כוללת תקופות של התבודדות מרוכזת, וראסן החל להרגיש שזה הזמן לעבור תקופה כזאת. הוא פנה אל השייח', וזה ייעץ לו להתבודד בסידנא עלי.
ראסן עשה את ההכנות הדרושות, גם בתוך עצמו, ויום בהיר אחד בתחילת הקיץ יצא לדרך. כמנהג הסופים הוא קיבל תחילה את ברכתו של השייח' שחיבק אותו, העביר לו מאורו ומכוחו, ויעץ לו מה לעשות, אילו משפטים להגיד, ונתן לו את ה'וורד' שלו.
את הדרך לסידנא עלי עשה ראסן לבדו. הוא התמקם באחד החדרים והתחיל בהתבודדות שלו. במשך שבעה ימים הוא ישב בחדר, יצא רק לזמן קצר לשירותים או להתפלל במסגד. כל הזמן עשה את ה'וורד' שלו, קרא בשמו של אללה, או נהג ב'זיכר' של האל.
נוהג ההתבודדות הוא לצום, או לאכול מעט, לשתות מעט ולישון מעט כדי להיות מרוכז כל הזמן באלוהים. ראסן השתדל לישון כמה שפחות. לא היה לו שעון, אך הוא הרגיש מתי הוא ישן יותר ואז הלב שלו מנמנם, ומתי הוא ישן פחות ואז הלב שלו ער. המתבודד לבוש בגלבייה או בלבוש פשוט אחר ונמצא כל הזמן באותו החדר חוץ מיציאות קצרות לשירותים. הוא לא מתרחץ, אולם ראסן אומר שהאדם לא מזיע במצב הזה. אסור לו גם לצאת ולטייל.
היום הראשון של ההתבודדות היה יום של מאבק בין ראסן לבין ה"נפש המצווה" שלו, שרצתה לצאת החוצה מהחדר, רצתה אוכל וטיולים.
לרגעים כמעט והנפש ניצחה אותו, אבל ככל שהיא רצתה לנצח יותר, כך הוא נעזר במילת "אללה" וגבר עליה. הנפש פתתה אותו באומרה: "צא מהחדר, תאכל אוכל טוב ואחר כך פירות וממתקים" או: "תאר לעצמך שאתה שותה קולה".
לפעמים ראסן כמעט ונכנע לה, אבל בסופו של דבר המילה "אללה" שבה נאחז הצילה אותו.
ביום השני ראסן החל להרגיש שהצום מתחיל לעשות את שלו והוא מתחיל להתנקות. לפי הסופים לצום יש השפעה מטיבה על הנפש. הצום, למעשה, הוא מהדברים היחידים שיכולים לרסן אותה. הנפש נחלשה ביום השני וזה איפשר לראסן להתחזק. הוא נשאר ער כל הלילה, התפלל וקרא בשמו של אללה, פסוקים מהקוראן ואת ה'וורד' שלו.
הנפש (המצווה) רצתה לנוע קצת, לטייל בחוץ, ולא הצליחה. ראסן ישב כל הזמן בחדר על שטיח התפילה שלו שהיה על הרצפה, ואז ניסתה הנפש לפנות אליו בדרך של שכנוע: "תשמע ראסן, אני לא מבקשת לאכול הרבה או לשתות, אבל לפחות בוא ונצא החוצה לטיול, מגיע לך לראות את הנוף היפה הזה, שגם הוא בריאת האל, אתה צריך להסתכל על הנוף הזה בכדי להגיע לדרגה יותר גבוהה באמון שלך באל"... כך ניסתה הנפש לשכנע את ראסן לעשות ברצונה בדרכה הערמומית.
אלא שראסן המשיך לסרב לבקשותיה ולא ציית לה. הוא אמר: "אני יודע שזה נוף ממש יפה כאן, אבל אני רוצה להגיד לך שהתחלתי להרגיש בדבר שהוא עוד יותר יפה מהנוף הזה, התחלתי להרגיש את הטעם הגבוהה של המילה "אללה". וזה יופי שעולה עשרות מונים על הנוף".
ביום השלישי, החל ראסן להרגיש שתוכו מתמלא בצורה של אור, הוא החל להרגיש שהוא מאבד את הצפיפות של החומר הגופני ומרחף בדרך הרוח, עולה בדרגות מעולם החומר לעולם הרוח, כאילו שהגיע למעבר, לגבול, שממנו יוצאים מהעולם הגופני לעולם הרוחני. הוא החל לראות אור נוצץ הולך ובא, שהתחיל למלא חלקים ממנו. ביום הרביעי האור כבר החל להשתכן משכן של קבע בתוכו ומסביבו. האור היה באמת מסביבו, והוא לא ידע איך, אבל האור גם היה בתוכו.
בסוף היום הרביעי הביאו לראסן מעט ירקות והוא שתה מעט. מאותו יום ועד סוף ההתבודדות הביאו לו כל ערב מעט אוכל. עד אותו הזמן הוא לא אכל בכלל.
ביום החמישי החל ראסן לראות דמויות. בתחילה את הדמות של הנביא, שהיא דמות של אור, ואחר מכן את חבריו שהמפורסם שביניהם הוא עלי איבן אבי טאלב. הדמויות החלו להיראות בלילות, כשהכל היה שקט מסביב והיה ניתן לשמוע את רחש הגלים הבאים מרחוק להתפלל אל הטעם הנצחי של האל.
דמותו של מוחמד נראתה כדמות המושלמת, והופיעה בצורה על אנושית בדמות של אור. כל האופק היה מואר באור הפנים של הנביא. הדמויות האחרות היו גם כן מוארות אבל לא באותה עוצמה.
ביום השישי ראסן כבר לא רצה דבר, לא מים ולא אוכל, אלא רק להישאר עם האור האלוהי שנגלה אליו, עם התפילות וה'וורד' שלו, ועם המילה "אללה".
ביום השביעי החל להיכנס לתוך עצמו ולהסתובב בתוכו. זאת עשה עד שהגיע לאוקיינוס גדול, ושהיה הלב. באותו היום הרגיש כמה אנשים טבעו בתוך האוקיינוס הזה, בין אם מתוך אהבה או בין אם זה מתוך שנאה. הוא העדיף, אם זה יהיה תלוי בו, לטבוע בים מתוך האהבה. והבין שהים הזה משקה את המחשבות ואת סוד הקיום האנושי
כשהרגיש שהגיע למקום הזה, נזכר בסיפורו של אל חלאג’: אחרי שחתכו לו את הרגליים ואת הידיים ותלו אותו על הצלב, שאלו אותו: מה הוא ה'תסווף' (הסופיזם)? אמר אל חלג: המצב שאני נמצא בו עכשיו הוא תחילתו של התסווף.
ראסן הרגיש שהוא לפני תחילתה של המילה 'תסווף'. רחוק עדיין מתחילת ה'תסווף' עצמו.
בסוף היום השביעי קיבל ראסן סימן לצאת מהחדר, הוא חזר אל השייח' שלו שחיבק אותו, נתן לו תה ופירות, ובמשך כל אותו הלילה הם דיברו ביניהם.
 

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics