לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

בניין ימק"א – ספר באבן.

אגודת הנוצרים הצעירים – ימק"א נוסדה באנגליה בשנת 1844 והקימה מרכזים רבים בארצות שונות בעולם. המבנה של האגודה בירושלים הוא, ללא ספק, היפה ביותר.

האגודה התחילה לפעול בירושלים ב1878 ועד מלחמת העולם הראשונה פעילותה הייתה מצומצמת. ב1920 התמנה דוקטור הארט למזכיר האגודה והוא היה הרוח החיה בהקמת המבנה. בשנת 1924 הוא עניין פילנטרופ אמריקאי בשם גארבי שתרם מליון דולר לצורך המבנה, גרבי נפטר בשנת 1929 לפני סיום הבניין. השטח של 30 דונם נרכש מהכנסייה היוונית אורתודוכסית, ובשנת 1928 הונחה אבן הפינה על ידי הנציב לורד פלומר.

אישיות נוספת הקשורה להקמת הבניין היה גון מות, מנהיג ימקא העולמי.

תכנון המבנה נמסר למשרדו של האדריכל האמריקאי ארתור לומיס הרמון, שהיה בין המתכננים של האמפייר סטייט בילדינג. הוא שיתף פעולה עם האדריכל אדמסון ששימש כאדריכל הקבוע של ימקא ברחבי העולם. הארט היה מעורב מאד בתכנון, הוא נסע לאירופה בעצמו בכדי לקבל רעיונות מכנסיות וקתדרלות קיימות, היה מציע כל פעם שינויים ותוספות לתוכניות של האדריכלים האמריקאים, והם נאלצו כל הזמן לשנות את תוכניותיהם לפי דרישותיו, בסוף נמאס להם ולהנהלת ימקא מהעיכובים באישור התוכנית, וממזכיר ההנהלה הודיע להארט שתוכנית הבניין אושרה סופית בכדי שיוכלו להתחיל לעבוד. הראט נפגע עמוקות מההחלטה, התפטר מתפקידו, ועבר בסופו של דבר לבית ליד טבריה, ואף לא הסכים להגיע לטקס הפתיחה של הבניין למרות משלחת שנשלחה במיוחד להביא אותו בראשותו של נשיא ימקא העולמי – מות.

מלאכת הבניין התקדמה במרץ, הנציב החדש ארתור ווקופ היה בא כל יום שישי לבדוק מה קורה. פסלים ואמנים השתתפו בעיטור הבניין, ביניהם הפסלת בתיה לישנסקי, הצייר שמואל מלניק, זאב רבן, מאיר גור אריה.

טקס חנוכת הבניין היה ב1933 כשאורח הכבוד היה לא אחר מאשר אלנבי, שבהזדמנות זו נשא דברים החרוטים על לוח אבן בכניסה לבניין, והכריז על מטרות ועקרונות הבניין והאגודה.

שימו לב למערך הכללי של הבניין. מה אתם רואים? מה זה אומר?

רואים בניין ראשי עם מגדל גבוה במיוחד וכיפה מעוגלת בראשו, ושני מבני אגפים משני צדדיו.

3 גושי הבניין מסמלים 3 חלקים באדם: הגוף, הנפש והרוח. החלק הדרומי של הבניין, אולם ההתעמלות והבריכה זה הגוף, החלק הצפוני, אולם התרבות זה הרוח, ובאמצע זה הנפש.

3 אלו הם גם 3 מקבילות של השילוש הקדוש, ונפגוש אותם גם בהמשך.

בכניסה לבניין גינה אובאלית, בגינה צמחים ועצים המופיעים בתנ"ך. תריסר עצי ברוש לאורך השביל החוצה את החצר מסמלים את 12 השליחים, 12 השבטים, 12 חודשים בשנה. הברוש מסמל תמיד את האחד. במדרגות הגן ציטוט מדברי אלנבי בטקס הפתיחה, ב3 שפות וכתובת הקדשה של תורם הבניין.

נמשיך עם עניין ה3. בחזית הבניין המרכזי 3 כתובות המטאות את אמונת 3 הדתות:

בעברית: ה' אלוהינו ה' אחד

בערבית: אין אללה מבלעדי אללה.

בארמית: המייצגת את הנצרות.

מ2 צדי הכניסה הראשית יש 2 עמודי אבן אדומה מלוטשת שבראשם שני פסלים. מצד אחד פסל האישה השומרונית, אישה שישו נפגש עימה לאחר מותו ומשכנע אותה לעבור לנצרות. מצד שני פסל שה האלוהים. מה מסמלים 2 סמלים אלו בעיניכם?

מעל הכניסה תבליט בצורת גפן ושיבולת. סמל ליין וללחם הקודש. מה מסמלים 2 סמלים אלו בעיניכם? מה הם 2 הכוחות שעליהם העולם עומד? ביניהם הוא מתנדנד?

במבואות הפתח קבועים גם הסמלים המסורתיים של 4 השליחים. גבר מכונף, נשר, שור מכונף ואריה מכונף, מעניין שכולם מכונפים, מכאן שמדובר על 4 יסודות שנמצאים בשמיים, בניגוד ל4 יסודות שנמצאים על הארץ. מעל הפתח חקוקה הכתובת מישעיהו ט 5 "ויקרא שמו פלא יועץ אל גיבור אבי עד שר שלום".

האלמנט המרכזי באדריכלות הבניין הוא המגדל. שימו לב למגדל. מה אתם רואים?

על המגדל תבליט של דמות השרף שבחזון ישעיהו בעל שש הכנפיים. "בשתיים יכסה פניו, בשתיים יכסה רגליו ובשתיים יעופף וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ". המגדל נקרא מגדל ישו על ידי בוניו. יש בתוכו 3 חדרים נחבאים שנועדו להדגים את 3 השלבים בדרך של האדם אל האלוהים: אל החדר הראשון, שבקומת הקרקע שבבסיס המגדל, צריך לרדת במדרגות לולייניות מצד שמאל לדלת כניסה, על הדלת פסוק מספר תהילים סה 2 "לך דומיה תהילה אלוהים". החדר הוא קפלה העונה לפסוק: ממעמקים קראתיך יה. בקיר המזרחי של הקפלה מבנה דמוי מזבח העשוי מ12 אבנים לא מהוקצעות שלא נגעה בהם ברזל ברצפת האבן חרותה תמונה של כלבים אוכלים פירורים שנפלו משולחן האדון, רמז לענווה ושפלות. בצד המזרחי יש גם פיסול המראה דמויות מייצגות של עמים שונים שראשיהם מורמים בתודה לאלוהים. מסביב לקפלה יש 9 נישות המיועדות כמקומות למנורות שמן עתיקות מהתקופות השונות בהיסטוריה של ישראל, וזה מדגים את העובדה שבחיפוש אחר האמת מקבלים אור מכל התרבויות והדתות. זה מזכיר מאד את המוטיב של 10 התרבויות המגולפות בתבליטים שבחצר מוזיאון רוקפלר. בקפלה גם 4 תבליטים המתייחסים לפסוקים מדרשת ההר שבהם מודגש ששלום אחים חשוב יותר מהקרבת קורבן. מתי ה 23-24. כל רעיון החדר, אם כן, הוא רעיון של אחווה ושלום בין בני אדם כבסיס לדת, ולא להיפך. החדר מקבל אור מכוכב בית לחם שנמצא בתקרת החדר ועל רצפת חדר הכניסה לבניין, כוכב שקוף.

השלב הראשון בחיפוש האנושי, אם כן, הוא אחווה בין בני אדם, צניעות, למידה מהמקורות, ופתיחות לאור האלוהי באשר הוא

בקומת הכניסה על הרצפה יש העתק של מפת מדבא, מפה של ארץ ישראל מהמאה ה5.

בקומה הראשונה מצוי חדר המגדל השני, שנקרא גם החדר העליון, הוא מבוסס על נושא הסעודה האחרונה של ישו, שנערכה בחדר העליון. המוטיב של החדר הזה הוא תפילת החיפוש של האדם אחר האלוהים. החדר התחתון מדבר על למידה צניעות ואחווה בין בני אדם. החדר השני מדבר על החיפוש אחר האלוהים. מסביב לחדר 8 תבליטים המספרים את סיפור הסעודה האחרונה של ישו. משמעות הסעודה האחרונה השתתפות בעולם הזה, בשולחן השפע שאלוהים פורש לפנינו. בחדר יש דיוואן דמשקאי אמיתי, שולחן נמוך שסביבו יכולים לשבת 14 איש ושטיח פרסי מהעיר הראט מהמאה ה17. החדר מתאים לפגישות לימוד ודיון. בחדר זה מגלים את המסתורין של אופי החיים, המוות, והתחייה המחודשת של ישו, הגילוי נעשה דרך האהבה של האב השמימי. הלימוד בחדר זה מכוון אל הכותרים של החלונות מצדם החיצון. על כותרים אלו יש את 8 הסמלים והערכים הנוצריים החשובים. ניתן לראות את הכותרים מהטרסה. הסעודה האחרונה מסמלת את מסעו של אדם בחיים.

החדר השלישי מסמל את הדרגה השלישית בדרך אל האלוהים, דרגת האיחוד, דרגת המלאך, הוא נמצא מעל תבליט המלאך שמחוץ למגדל. זה חדר ריק לגמרי שעל 4 הקירות מפוסלים מסגרות ריקות. הרעיון הוא אלוהים שאין לו תואר ואין לו שם והוא ממלא את הכל. מבחינת האדם הרי שחדר זה קירותיו מצופים באבן מסותת ממערת צדקיהו, אותה מערה ששימשה במקור האבנים לבניית המקדש. בחדר התחתון היה מזבח אבני גזית לא מהוקצעות, כאן יש לנו אבני גוויל מהוקצעות לעילא ולעילא.

אל החדר השלישי מגיעים במדרגות לולייניות היוצאות ממרפסת התצפית, הוא נועד להתבודדות בתפילה עם האלוהים. מעל כיפת החדר חרותים בתוך ברזל מחושל האותיות היווניות שהם אותיות ההתחלה של שמו שלישו וגם חלק מהחותמת של אגודת ימקא, החדר מכוסה בכיפה כפולה, בעליונה כוכב משובץ בקמרון כחות שהוא סמל לאלוהים האין סופי, בפנימית פתח עין שדרכו חודר האור לחדר. הכוכב מעל הכיפה העליונה מזכיר לנו את כוכב בית לחם שמעל החדר התחתון, העין היא המקום שדרכו נכנס האור לגוף כפי שאומר ישו בדרשת ההר. מסביב לפתח העין פסוק מישעיהו מ לא. "וקוי יהוה יחליפו כוח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא יעפו". על הדלת מצדה הפנימי ניתן לראות מסגרת של תמונה ללא תמונה בפנים ומתחתיה יש את המילים: "את מי שאנחנו לא רואים אנחנו אוהבים". זה נקרא פיצול אישיות. על הקיר המזרחי יש 2 דמויות של מתפללים: הפרושי והמוכס, וזאת בהשלמה, אולי, ל2 הדמויות בכניסה: האישה השומרונית ושה האלוהים.

מתחת לחדר הכיפה יש את מרפסת התצפית, הרעיון של מגדל תצפית מתקשר לרעיונותיו של האדריכל גדס, מתכנן ערים אנגלי חשוב שתכנן גם את נהלל וחלק מרחובות תל אביב, וכן אחרים. הרעיון של גדס היה לבנות כמה מגדלים בכמה פינות של ירושלים שיהיה קשר עין ביניהם ויחסי גומלין ביניהם ובין העיר וייתנו תצפיות שונות של העיר, מגדל כזה היה אמור להיות על מוזיאון רוקפלר, אבל לא נבנה בסופו של דבר, מגדלים נוספים היו בהר הצופים, הר הזיתים, אוגוסטה וויקטוריה והמבנה של ארמון הנציב.

במרפסת התצפית יש תבליטים עשויים ברונזה בכל אחת מ4 רוחות שמים וכן קשתות כפולות. בכל צד, פינה, של הקשתות פנלים של כותרות התומכות אותם ובהם 8 פסוקים המדברים בשבחה של ירושלים.

אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני – תהילים קלז 5

ויהי בשלם סכו ומעונתו בציון - תהילים עו 2

בונה ירושלים ה תהילים - קמז 2

עיניך תראינה ירושלים נוה שאנן - ישעיהו לג 20

עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים – תהילים קכב 2

שאלו שלום ירולשים ישליו אוהביך – תהילים קכב 6

הרימי בכוח קולך מבשרת ירושלים, הרימי אל תיראי – ישעיהו מ 9

סבו ציון והקיפוה ספרו מגדליה – תהילים מח 13.

מתחת למרפסת התצפיתיש את חדר הפעמונים שבו 35 פעמונים. הגדול ביניהם יש עליו כתובת עם בשורות ערב חג המולד של מלאכי בית לחם והוא שוקל כטונה וחצי. ניתן היה להפעיל את הפעמונים על ידי מקלדת פעמונים מיוחדת ואפשרה לנגן בהם מנגינות שונות. גם הכותרות של עמודים באזור זה קושטו בפעמונים. וכלים מוזיקלים נוספים: 4 כלים: שופר, נבל, חליל וכינור פוסלו ב4 הרוחות של מרפסת מגדל הפעמונים

מהמגדל נמשיך לאולם הכניסה המרכזי של הבניין. באולם זה יש תקרה ערבית מרשימה מהמאה ה17 שנרכשה בדמשק. באולם הכניסה פרוטרטים של הנדבן גרבי ויוזם הבניין הארט. החדר הדרומי הוא אולם קריאה ותקרתו מעוצבת בעיטורים גיאומטריים צבועים, החדר הצפוני הוא כיום מסעדה ובו אח מזרחי מרשים. מערב לאולם הכניסה יש חדר ששימש כדר חברה, יש לו כיפה מיוחדת המעוצבת בצורה של כתר, בעבר היה לפניו מפתן בצורת צלב, והמשמעות של זה הייתה שאי אפשר להגיע לכתר בלי לעבור קודם דרך הצלב.

לכיוון צפון הבניין נמצאים חדרי ההנהלה וגם מוזיאון המציג עבודות של שוביי מלחמה בתקופת מלחמת העולם הראשונה ואוסף עתיקות. בקומה הראשונה של בחלק הצפוני מצוי חדר שהוא העתק מדויק של החדר בלונדון שבו גורג וויליאמס וחבריו ייסדו את אגודת ימקא ב1844.

מהבניין הראשי מובילים קלוייסטרים – פרוזדורים מקורים לשני האגפים. בראש שני האגפים יש כיפות גדולות שנבנו בסגנון ביזנטי. בקלויסטר 40 עמודים המסמלים את 40 שנות נדודי בני ישראל במדבר ו40 ימי הניסיון של ישו. כמו כן 40 העמודים נושאים כותרות שונות שמספרות לנו את סיפורו של הבניין. לכיוון צפון – האודיטוריום: בתחילה מופיעים כותרות של עצים, אחר כך יש חיות ולבסוף יטחה ופרחים ועוד צמחי ארץ ישראל. גג הכניסה לאודיטוריום יש 4 כותרות: ילד מחמר, אדם נוהג גמלים, רועה בשדה, רועה צאן. הם כולם קשורים להנהגה. מצפון לאודיטוריום גפן ותמר, שניהם צמחים המסמלים מוטיבים דתיים, ומדרום לו דגים וציפורים, גם כן סמלים דתיים.

מהכניסה דרומה, אל הגימנסיות יש את העמודים הבאים: בתחילה ציפורי התנ"ך המסמלים חולשות אנושיות: טווס מסמל גאווה, תרנגול הכחשה, ולעומתם ציפורים המסמלים חוזק אנושי: פליקן – הקרבה, יונה – רוח הקודש. בהמשך יש כותרות של נרקיסים וכלניות ובפינה עצים. בחלק הדרומי שי כותרות של עמודים כפולים בדמוי חיות. אם בצד של האודיטוריום היה לנו צמחים, הרי שכאן יש לנו חיות: אריה ועגל, דוב ופרה, נמר וגדי, זאב וטלה. הצירוף של החיות מסמל את ההגנה שהמחזק צריך לתת לחלש ואת אחרית הימים. אגף זה הוא אגף הגימנסיות, אגף החזקים. הכותרת הגדולה בצד החיצוני של הגימנסיות היא "המקדש היחיד בעולם הוא גופו של האדם."

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics