לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

בעקבות הנבטים לעובדת וממשית

 

ממשית

היא התחילה כעיר מסחר שנבנתה כחלק מהמאמץ הנבטי הכללי במאה ה1 לפני הספירה, אך מהר מאד התברר שאין די במסחר כדי לקיים עיר בסדר גודל של כמה אלפי תושבים, מיקומה של העיר היה חשוב לנבטים, כי היא הייתה העיר היחידה באזור המזרחי של הנגב, ולכן היה צריך לחזק אותה על ידי יצירת מקורות תעסוקה מלאכותיים. זה נעשה על ידי ייסוד בממשית של המרכזי של הנבטים בנגב. בית ספר שתקיים במשך מאות שנים. במסגרת הבית ספר למדו תלמידים את סודות הבניה ומשם נשלחו אומנים לכל רחבי הנגב, ירדן והמזרח התיכון. הדבר המרתק הוא שהתלמידים בבית הספר השתמשו בעיר כשדה ניסויים למדע שלהם, הם בנו בניינים ומוסדות ציבור בצורה שלא נבנתה קודם לכן בנגב על ידי הנבטים, כשהם מעיזים לנסות דברים חדשים ולהשקיע בבניין בניינים אדריכליים מופלאים, גם אם הם בתים פרטיים....

הסקרנות הנבטית , התעוזה, הרצון ליישם כל דבר באופן מעשי, באים לידי ביטוי בבנייה של העיר.

לאחר שהמסחר הנבטי מופסק, במאה הראשונה לספירה, עוברים תושבי ממשית לגידול סוסים כמקצוע עיקרי, אך גם כאן אין זה מספיק לפרנסת העיר, ועדיין בית ספר לאדריכלות ממלא תפקיד מרכזי בפרנסה, מכיוון שנוסף לאדריכלים יש צורך גם בבנאים ליישם את התרגולות שלהם, האדריכלים בונים אורוות מופלאות והמקום נהיה מקום מפגש של שועי עולם נבטים, ומקום מושב של עשירים. עם המשבר הכלכלי של האימפריה הרומית במאה ה3 מפסיקים להשקיע בסוסים ולבנות היפודרומים, ומקצוע גידול הסוסים סופג מכה אנושה. ממשית מתאוששת רק בימי דיוקליאטינוס שמחזיר את הסדר לדרכים ומשכן בממשית יחידת צבא שתשמור על הגבולות, אבל בינתיים תושבי העיר עוברים לזמן מה מגידול סוסים לגידול חזירים. דיוקליטיאנוס בונה את מערכת הסכרים האדירה על נחל ממשית, משפץ אותה, והמים מועלים בחמורים לבריכת האגירה המרכזית של העיר.

 

עבדת.

מתברר שהכלכלה של העיר התבססה על מקורות מגוונים. העיר התחילה כתחנת מסחר עיקרית בדרך הבשמים מפטרה לעזה. היא נקראת על שמו של עבדת השני כובש הנגב באמצע המאה ה1 לספירה מידי היהודים בחזרה. שמת כנראה תוך כדי קרב על המקום. יש אומרים שהיא קרואה על שם עבדת הראשון שמנצח את אלכסנדר ינאי ומתחיל את תקופת הפאר של האימפריה הנבטית בתחילת המאה ה1 לפני הספירה, כך או כך, עובדת הוא המלך היחיד הנבטי שנהפך לאל וביקש להיקבר בעיר עצמה, ייתכן שאת העיר מתחיל לבנות ארטס השלישי – אוהב היוונים, שבא אחרי עבדת הראשון ומתחיל למעשה את הבנייה הנבטית ואת הבנייה של פטרה.

מרגע שעבדת הופכת לעיר, שבשיאה גרים בה יותר מ3000 איש, ומשתכנים לידה עוד 3000 אנשי צבא, היא צריכה להתקיים ממשהו. התכנון הנבטי מייסד אותה על מקורות הכנסה מגוונים. המקור הראשון הוא השירותים לשיירות, אך לא רק במנוחה ובאכסניה, אלא גם בשירותי בנקאות, המקדש משמש כבנק ראשי, במקום שאנשי השיירות יסחבו את הכסף איתם, הם לוקחים אותו מאוצר המקדש לאחר שהופקד קודם לכן שם על ידי נציגי החברה. מתחת לעיר יש ענף של גידול גמלים לרכיבה וללוחמה. יש ענף של גידול צאן ובקר שרועה בסביבה ואף מפעל שימורי בשר, הצאן שנשחט עובר תהליך המלחה בעזרת מלחים מים המלח ונמכר כשימורים לכל רחבי המזרח הקרוב. יש ענף של גידול ואימון סוסים לרכיבה וללוחמה. ואפילו יש ענף של ייצור כלי חרס, פעילות שהנבטים מאמצים לעצמם בתחילת המאה ה1 לפני הספירה ומצטיינים בה, ואין זה פלא, מתברר שבבית היוצר של הכלים שנתגלה בעיר התגלו כלים מאנגליה, הולנד, גאליה, איטליה, הים השחור, ועוד. מתברר שהיוצר היה אדם סקרן במיוחד והוא רצה ללמוד איך עושים זאת אחרים ולעשות את זה טוב יותר, וזה היה סוד ההצטיינות של הנבטים, את מלאכת יצירת הכלים העדינים בעובי קליפת ביצה הם למדו כנראה בסין, ועשו קדרות שלא היה שני לה בכל העולם העתיק ושהיה לה ביקוש גדול.

ענף כלכלי נוסף שנהפך עם הזמן לחשוב ביותר הוא החקלאות. הנבטים מצליחים להשביח באזור עבדת 7000 דונם לגידול חקלאות, בעזרת טכניקות של נגר מים וסכרים הם מביאים לחלקות הללו מים בכמות של 500 מילימטר בשנה שמאפשרים גידול זיתים, ענבים, חיטה. היין שלהם מתפרסם ברחבי העולם העתיק כולו וכדים שלו מתגלים ברומא ובספרד, החקלאות מאפשרת להם להתקיים לאחר שמסחר השיירות מופסק בגלל ההתערבות הרומית.

בעבדת התגלו עד כה 4 גתות משוכללות לייצור יין ומתקן אחד לייבוש ענבים ופירות אחרים. הגתות מעידות על כך שבעת ובעונה אחת דרכו מספר זנים של ענבים ויצרו סוגים שונים של יין. האקלים של עובדת התאים במיוחד לייצור יין יבש שהיה אהוב במיוחד על אנשים שמוצאם באירופה, כמו החיילים הרומים ששירתו בארץ. בעיר גם היה לפחות יקב אחד שמוקם בחלק הפנימי של מערה

 

מאמרים על אתרים בנגב - לחצו לקישור

תל ערד

עבדת וממשית

המכתש הגדול

עיר אובות ומואה

בקעת עובדה

הר כרכום

סדום ובוקק

פולחן המדבר

הר כרכום


 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics