לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

פולחן המדבר

מצבות

בניגוד למצופה הנגב וסיני מלאים באתרים של פעילות אנוש ובמיוחד פולחן. בכלל זה בולט השימוש ב"מצבות". אלו בדרך כלל אבנים עומדות הפונות מזרחה וסביבם חצי עיגול. המצבות מופיעות לרוב בקבוצות, עם ספסלי מנחות, מזבחות, אגנים, חפצים מצור, קישוטים מצדפים, גובהם מכמה ס"מ ועד כמה מטרים. רוב הקבוצות הם מספר לא זוגי

התופעה של מצבות מתחילה לפי ד"ר עוזי אבנר באלף ה12 לפני הספירה, זאת אומרת בסוף תקופת הקרח, זמן שהאקלים היה שונה. ירד גשם והנגב היה מכוסה בחורש. בזמן זה האדם ביית את הכבשה והעז, ומופיעות המצבות הראשונות, אבל מספרם מתרבה ב4000 לפנה"ס. רק לפני 4000 שנה הופיעו בשאר אזורי הארץ.

לעיתים המצבות מתחלפות בין אבנים רחבות וצרות, המסמלים את הנקבי והזכרי. עם הזמן החלו להופיע זוגות של אבנים כשאחד גבוה וצר, והשני רחב ונמוך והם מסמלים את הגברי והנשי, כך גם במקדש היהודי בערד. חלק מהמצבות הם אבנים שהובאו ממקומות מרוחקים.

כמעט 90% מהמצבות פונות מזרחה, לפני רבים מהם חצי עיגול של אבנים, הרבה מהם בגובה אדם 1.5 מטר או מעט פחות. אזור הנגב ומזרח סיני זה מקום ריבוי המצבות. 

הנבטים, הישראלים, הערבים, שואבים ממסורת דומה, מסורת המדבר. בה יש ייצוג מופשט של האל, המתבטא באבנים לא מסותתות, דווקא האבנים העתיקות יותר הם המסותתות. אבנים נבטיות עומדות הוקמו על אותם אתרים ובמקביל למצבות פרהיסטוריות. המשכיות תרבותית ודתית.

דבר אחד ברור: מצבות קשורות עם קבורה ולכן עם מוות, זאת אומרת שהנפש מסוגלת להשתמש בהם, לעבור דרכם, כמו תחנות ממסר, זה גם היה תפקידם של הפסלים המצריים. מעבירים אנרגיה חשמלית אל חוטית לא נראית, וגם מאפשרים לנפש של הפרעה לנוע בממלכה.

יהוה מזוהה עם מצבות, משה מקים מצבות, יהושע, וכך גם יעקב, בזמן מהפכת ספר דברים מתעוררת התנגדות לפולחן המצבות, אך עקבות לאמונה בהם נשארת בבתי הקברות.


אגנים בסלע

אגנים שקועים בסלע ביטאו פעמים רבות את השמיים על פני האדמה, ראה בלינגטש בבולגריה. בשקע שבסלע היו שמים מים שמשקפים את הכוכבים. שקעים עגולים בסלע ביטאו את הכוכבים וסודרו לפי מערכי כוכבים מבחינת המיקום והעוצמה, כוכב בהיר שקע גודל יותר וכו.

בהר ירוחם יש פסגה בולטת ועליה אתר קדוש ובו אגנים - שקעים קטנים חרוטים בסלע. בסגנון כוכבים שבשמים.


ציורי הסלע

ציורי הסלע מופיעים בנגב החל מ4000 לפנה"ס, זמן שבו מתרבים גם המצבות. כיום רוב החוקרים מאמינים שזו שפה. בתקופה זו מופיעים גם התרבויות הראשונות – מצרים ושומר, צריך להבין שהקדמונים ציירו וכתבו רק בהקשר דתי בתחילה. אלא שהכתב שלהם היה בתמונות או ביתדות, לא היה כתב פונטי.

הציורים, אם מוציאים אותם מפשטותם, ומרכיבים אותם במשמעות, הרי שהם שפה, כתב, ומייצגים במפושט דברים מורכבים ומסובכים הרבה יותר. זאת הייתה תכונתם של העמים השמיים, לראות את העיקרון הפשוט, המאחד שמאחורי עולם התופעות, הנוודים היו שמים ערבים, נבטים, מדיינים ועוד.

המוטיבים המופיעים בציורים הם שמיים: צייד, חיות כגון כלבים או סוסים וגמלים, בני אדם בתנוחות תפילה, יד, נחשים, שמש ובעיקר יעל, המזכירה את הירח. הציורים נחרתו ולא סותתו, ברובם הם פונים לכיוון דרום מזרח, כיוון זריחת השמש ביום הקצר בשנה, וכנראה שהיו קשורים לחוויה דתית

לוחות מאוגרית (עיר כנענית) לפני 4000 שנה מראות את האלה בעלת עם קרניים וכנפיים, ומכאן החשיבות של קרניים, היו מיני כבשים עם קרניים מיוחדות, כשבין הקרניים כוכב או פרח. גם בקרמיקה כנענית האלה מיוצגת על ידי קרניים, או עז עם קרניים שאוכלת מהעץ – האשרה. לעיתים האיילים סמלו את האלים הצעירים הבאים להיזון מהאלה. זה יכול להסביר את השכיחות של הופעת קרניים (איילים).

המספר הגדול ביותר של ציורי סלע עתיקים במזרח התיכון (יותר מחצי מהכמות הכוללת) מופיע במערב הנגב ובמזרח סיני, אזור התפתחות הכתב הקדום. האם ייתכן שיש קשר בין הסמלים של ציורי הסלע ובין הצורות של הכתב? הצלילים?


כתב קדום

הכתב הראשון בעולם הוא הכתב הפרוטו סינאי, שהתחיל בסיני לפני 4000 שנה. העמים השמים שפגשו את כתב החרטומים של מצרים לקחו מספר תמונות והפכו את האות הראשונה בשם שלהם למבטאת את הצליל. לדוגמא נחש – בכנענית קדומה גחן, מבטא את האות ג', הצורה של הנחש נתנה את הצורה של האות, והצליל הוא האות הראשונה בשם. זאת אומרת שכתב הציורים שהיה קיים עד אז במצרים, הופך להיות לכתב של צלילים.

רוב הכתבים בעולם, כולל אלו של הודו וחלקים מהמזרח, מקורם בכתה הפרוטו סינאי


העמים השמים הקדומים

השומרים היו עם קדום שדבר שפה לא שמית, לאחריהם הגיעו האכדים שכבר דברו שמית ומוזכרים בתנ"ך כבנו של שם. מנין הם הגיעו? הסברה המקובלת היא מסהרה, החל מהאלף החמישי לפנה"ס, (סברה נוספת היא מחצי האי ערב, כיוון שערבית היא השפה השמית הטהורה ביותר) בנוסף לבבלים הגיעו גם אשורים, עילמים (פרס), ארמים, מואבים, אדומים, אתיופים, תימנים, ערבים. כמעט כל יושבי המזרח התיכון של היום הם ממוצא שמי משותף.

לפני 4000 שנה היה השלב האחרון בהתייבשות הסהרה, שהיה פורה בזמן תקופת הקרח (לפני 12.000), וזה הכריח את העמים שחיו שם לחפש מקומות מחייה חדשים, הם יצאו מהסהרה ועברו דרך סיני ונגב אל אזורי המחיה החדשים. הייתכן שנדודי עמים אלו באים לידי ביטוי במרכז הפולחני בהר כרכום?


האל סין

היהודים הקדומים עבדו את האל סין - אל הירח המסופוטמי, מרכזי הפולחן שלו היו באור כשדים ובחרן, מקומות אברהם, שאשתו שרה – סהר, אביו תרח – ירח, ואחיו לבן – לבנה. משם האל סין הגיע שם חצי האי סיני.
ההרים הקדושים לאל סין היו הרים עם פסגה כפולה בצורת חרמש ירח, כגון הר כרכום.

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics