לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

צבע בנצרות

"בראשית היה הדבר, והדבר היה את האלוהים, ואלוהים היה הדבר, הוא היה בראשית את האלוהים, הכל נהיה על ידו, ומבלעדיו לא נהיה כל אשר נהיה, בו היו חיים והחיים היו אור לבני האדם, והאור האיר בחושך והחושך לא השיגו.

ויהי איש שלו מאת האלוהים ושמו יוחנן, הוא בא לעדות להעיד על האור למען יאמינו כולם על ידו, הוא לא היה האור כי אם להעיד על האור, האור האמיתי המאיר לכל אדם היה בא אל העולם, בעולם היה ועל ידו נהיה העולם והעולם לא ידעו." יוחנן א, 1-10 

 

הצבעים בנצרות מופיעים בפולחן הסקרמנטים, בלבוש הכוהנים, בליטורגיקה בכלל, בבדים ששמים על המזבח. הצבעים עוזרים ביצירת מעין עולם רוחות גבוהה יותר. המסתורין הנוצרי הוא מסתורין של מלכות שמים על פני האדמה, הדרמה של ההתגשמות, והמלכות העתידה לבוא. הצבעים עוזרים ביצירת אשליית המלכות הזאת, קיום מלכות שמים, קיום מלאכי, בעוד הנוצרי בעולם ובחיים.                           

 

אדום באופן כללי בנצרות, ולא רק בנצרות אלא גם במערכת צבעי הקבלה שלנו ומערכות צבעים אחרות, קשור להתגשמות האלוהי בארצי, שזה בעצם מהותה של הנצרות, הפלא, הנס, של הנצרות, התגשמות האלוהי בבשר. שזה בעצם מה שקורה בסקרמנטים הנוצריים והמחשבה מאחורי התוקף של האיקונין הנוצרי. ההתגשמות של הרוח בבשר מקדשת את הבשר ואת הדם של ישו שהם אדומים.

האדום, אם כן, קשור להתגשמות האלוהית, לטרנסנדציה האלוהית בארצי.

 

הכחול קשור להרשאה האלוהית להתגשמות זו, הרשאה שהושגה בזכות טהרתה של מריה. והלבן קשור לטהור עצמו, לרוח הקודש.

בתמונות איקונין של הטרנספיגורציה ושל התחייה, מופיע ישו שמסביב לו הילה שמשנה את צבעיה מכחול לכחול בהיר וללבן, מהפנים החוצה. השינוי הזה של הצבע מסמל את המעבר מהרשאה למצב של הופעה ממשית של רוח הקודש, מצב של קדושה.

 

הזהב, או אם תרצו הצהוב, המופיע בציורי האיקונין מסמל את האצילות של האלוהות, המילה האנגלית divinity . אנשים קדושים ישנה סביבם הילה בצבע זהב.

 

הירוק בנצרות מסמל פעמים רבות את השטן, את האגו, ולכן הקדוש סט ג'ורג הלבוש אדום, שכפי שראינו כבר זה סמל להקרבה עצמית, נלחם ומנצח בעזרת כידון שמסמל את כוח הרצון דרקון ירוק, בכדי להציל עלמה הכלואה בטירה. הדרקון שהוא המפלצת של האגו והיצרים צבעו בדרך כלל ירוק. אולם ירוק הוא גם צבע של אליהו הנביא ושל קדושים אחרים.

 

צבע נוסף המופיע בנצרות , לעיתים רבות כמעטר את שולחן הקודש, הוא הסגול, שהוא שילוב של אדום וכחול, וסימל רוחניות כבר בימי האימפריה הרומית רוחניות (צבעו של יופיטר אבי האלים). סגול קשור לאירועים מיוחדים ולתלבושות קודש.

 

הצבע בנצרות, אם כן, מופיע בכמה צורות: ראשית יש שימוש בצבע בקישוטי הכנסייה, בפרוכת העוטפת את שולחן הקודש, בתמונות ובחלונות הצבעוניים, ועוד… 

 

קוד הצבעים של פיוס התמים השלישי

הכנסייה קידשה בתחילה את הצבע הלבן. ב1200 הציג האפיפיור פיוס התמים השלישי קוד חדש של צבע, שנהיה חובה 300 שנה יותר מאוחר. הצבעים השונים שמשתמשים בהם בלבוש נהיו: לבן, אדום, ירוק, סגול,שחור, וורוד או זהב, ויש להם את המשמעות הבאה:

לבן - זה צבע של טוהר ותמימות ונלבש בימי החגים של ישוע, מריה, והמלאכים והקדושים שלא מתו על קידוש השם.

אדום - מסמל אש ודם, והוא הצבע של מות קדושים, רוח הקודש, הצלב והשליחים, למרות שהוא לא נלבש לתקופות ארוכות, הצבע האדום מופיע לאורך כל השנה ומסמל ימים מסוימים.

ירוק - מסמל חיים, הוא נוכח בדרך כלל בימי ראשון, ולאחר האפיפניה ופסח.

סגול - הוא צבע של שקט וחזרה בתשובה, סגול נלבש בימי ראשון ובימי השבוע של הצום, של ההופעה, בתחילתה של כל עונה, ולפני תקופת צום ועליה לרגל, זאת אומרת שסגול הוא צבע מקדים שמכוון את האדם לחרטה ולתשובה.

שחור - הוא צבע של אבל ונלבש ביום שישי הטוב, ביום כל הקדושים, ובמיסה למתים.

וורוד - מסמל תקופות של שמחה בין תקופות של חרטה וצום. וורוד מופיע גם בבית לחם בהקשר ללידה של ישוע.

זהב - נלבש בימי חג במקום לבן, אדום ואף ירוק, אך לעולם לא במקום שחור.

 

הליטורגיקה של השנה מתחלפת בין סגול לפני כריסטמס ופסח, לבן ואדום בזמן כריסטמס ופסח, וירוק לאחר פסח ולאחר כריסטמס. בכנסייה הקתולית יש כל מיני קדושים וחגים שמפריעים לצבע האחיד.

כריסמס קשור לצבע הלבן, האדוונט לצבע הסגול. בכריסמס 3 המיסות מתוכננות כך שהם יובילו מהצבעים החשוכים לצבעים הבהירים, למשל: סגול – אדום – לבן. בזמן ההופעה – אפיפניה הזהב או האדום והלבן, מסמלים את הכוכב הזוהר המוביל את 3 המלכים אל ישוע. ואז הירוק הניטרלי מקבל חשיבות. הירוק, מפני היותו נטרלי, גם מסמל את שארית השנה מהפסחא והלאה. אז מה שאנו רואים כאן הוא שימוש מסיבי בירוק ובסגול המתחלפים ביניהם, כשירוק מסמל את השגרה בעוד שסגול מסמל את ימי החרטה והחזרה בתשובה, כשביניהם מופיע מדי פעם הופעות של אור זוהר בדמות: אדום – לבן – זהוב. הכחול חסר.

 

גם לקשת תפקיד חשוב בנצרות, מכיוון שבחזון יוחנן הקשת היא דמות האלוהים: "וארא מלאך אחר יורד מן השמיים, עוטה ענן כשלמה, וקשת על ראשו, פניו כעין השמש, ורגליו כעמודי אש" חזון יוחנן ברית חדשה.


 

צבעים ומשמעותם - לחצו על הכותרת לקישור למאמר

 

צבע בהיסטוריה
 
משמעות של צבע באיסלאם.
 
משמעות של צבע בנצרות.
 
צבע בציורי איקונין
 
משמעות של צבעים בתורת המגינים של ימי הביניים - הרלדרי
 
משמעות צבעים ביהדות.
 
התייחסות לצבעים ביהדות

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics