לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

קלרה הקדושה, מייסדת מסדר הקלאריסיות

קלרה הקדושה הינה בת זמנו ובת עירו ותלמידתו וכן שותפתו הרוחנית של פרנציסקוס הקדוש מאסיזי – מייסד מסדר הפרנציסקנים.

קלרה באה ממשפחה עשירה ומיוחסת. הוריה רצו להשיא אותה בגיל 18 אך היא בוחרת להקדיש את עצמה לחיים דתיים, כשהמודל העומד מול עיניה הוא זה של משוגע העיר החי לו עם מעריציו בכנסייה החרבה שמחוץ לעיר – הלא הוא פרנציסקוס. היא בורחת אליו למרות התנגדות המשפחה ומתקבלת כאחות על ידי האחים, אחותה אגנס מצטרפת אליה, והם מקימות קהילה במנזר נטוש בפאתי אסיזי, שם הם הולכות בדרכו של פרנציסקוס,הדרך של ראיית הקדושה בטבע, יישום הפשטות והעוני שהברית החדשה מטיפים אליהם, ושימת דגש על התקרבות אל האל ואל ישו.

קלרה חיה במנזר עוד 42 שנה וממנה מתחיל המסדר של הקלאריסיות, הוא דומה לזה של הפרנציסקאנים, אך מותאם לנשים. פרנציסקוס כותב עבורם את התקנון.

קיים שיתוף , גם רוחני, וגם מעשי, בין שני המסדרים הללו, כיוון שההשראה הרוחנית והמטרות של שני המייסדים היו קרובות ברוחן. אלא שמסדר הקלאריסיות בהיותו מסדר המיועד לנשים בלבד, מותאם לצרכיהן, ושונה באורח חייו ממסדר הפרנציסקנים שהינו ברובו מסדר של גברים (יש גם נשים פרנסיצקניות)


יתר פירוט:

שניהם נולדו באסיזי במחוז אומבריה שבמרכז איטליה, סוף המאה ה12, תקופת ימי הביניים. זו תקופת מסעי הצלב הנוצריים נגד המוסלמים. באיטליה אין שלטון מרכזי ומתקיימים קרבות ומאבקים בין הערים השונות המבקשות להגביר את כוחן ולהשליט את מרותן על סביבתן.

קלרה הינה בעת הזה נערה צעירה ממשפחה עשירה ועתירת ייחוס. היא ידועה באסיזי ביופייה, אדיקותה הרבה וחמלתה הרבה לעניים ולסובלים. כשמגיעה קלרה לפרקה בגיל שמונה עשרה מבקשים הוריה להשיאה, אך היא מסרבת להינשא לאיש, על אף גילה הצעיר היא יודעת שברצונה לוותר על החיים והמותרות שעמדו לרשותה בשל מעמדה, ולהקדיש את עצמה לחיים של תפילה והסתגפות. היא כמהה לפגוש את פרנציסקוס ולקבל ממנו השראה רוחנית.

משפחתה המיוחסת של קלרה מגלה התנגדות נחרצת לרצונה להתמסר לחיי נזירות. קלרה נפגשת עם פרנציסקוס והוא מעודד אותה להקשיב לקריאת ליבה ולבחור בייעודה הדתי. בלילה של יום ראשון של הדקלים, שבוע לפני הפסח הנוצרי, היא נמלטות מבית הוריה ומגיעה לכנסיית מריה הקדושה. שם מחכים לה כבר פרנציסקוס ואחיו הנזירים. בטקס הקדשתה לכנסייה מגולח שערה השופע, קלרה מקבלת מקלט במנזר של נזירות בנדיקטיניות, ולשם מגיעה משפחתה לשכנע אותה לחזור בה. בהסירה את כיסוי הראש ובראותם אל שערה הגלוח. הם מבינים שהיא לא תשוב בה מהחלטתה להקדיש עצמה לאלוהים, גם אחותה של קלרה, אגנס, מצטרפת אליה. שאיפת האחיות היא לקיים בחייהן את מה שלמדו מפרנציסקוס: חיי פשטות ועוני, וויתור על מנעמי החיים ועל החזקת רכוש כלשהוא בעולם הזה, אהבה וחסד לכל ייצור חי וחיפוש מתמיד אחר קרבתו של האל.

קלרה עוברת למנזר נטוש בפאתי אסיזי על שם דמיאנוס הקדוש, שם יצטרפו אליה נערות נוספות השואפות להקדיש את חייהן לחיפוש האל. ממנזר זה לא תצא יותר קלרה, שם תחייה ארבעים ושתיים שנה. מסוגרת בפרישות עד יום מותה.

בתוך הפאר, השחיתות והניוון שבהם היתה נתונה אז הכנסייה הרשמית, בלטו "האחים הקטנים" של פרנציסקוס וה"דמאיניות" - האחיות הקטנות של קלרה בטוהר חייהן, בנכונות להקרבה ובחיפוש מה שמעבר להבלי העולם הזה.

פרנציסקוס נותן את חסותו למנזר של קלרה ומבקש מאחיו הפרנציסקנים שידאגו לנשים המסוגרות במנזר. הוא אף כותב למענן את תקנון המסדר. מן הכתבים שנותרו לנו מתקופה זו, המחצית הראשונה של המאה ה13, עולה כי כל מי שזכה לפגוש את הקהילות הקטנות של פרנציסקוס ושל קלרה, מהלל את הצניעות והדרך הרוחנית בה הם חיים. זו התחדשות ותחייה של הכנסייה הקדומה, ממשיכת דרכו של ישוע הנוצרי, ששמרה על טוהר תורתו.

אמנם, רק אחרי מותה הוכתרה קלרה כקדושה באופן רשמי, אך עוד בחייה נחשבה כקדושה בעיני הסובבים אותה, ניסים רבים נקשרו בשמה, ומקרים רבים של החלמה פלאית יוחסו לה. מן המנזר הקטן הזה, דמיאנוס הקדוש שבפאתי אסיזי, נוסד מסדר הקלריסיות. בכל היבשות, מאסיה ועד דרום אמריקה, חיות נשים המקיימות בדרך חייהן את רוחה של קלרה הקדושה.


אנשים קדושים:

כדי להבין מי היו קלרה הקדושה ופרנציסקוס הקדוש ומאין נובעת ההשפעה הגדולה והאהבה שהעירו בלבן של בני זמנם, וההשראה שנתנו לדורות הבאים אחריהם, יש לומר כמה מילים על מהות הקדושה בכנסייה הקתולית:

מיהו הקדוש? קדוש לפי הכנסייה הקתולית הנו אדם, גבר או אישה, ממוצא נמוך או רם, נבער או משכיל, אשר ברגע מסוים בחייו זוכה להארה רוחנית. מכאן ואילך יקדיש את חייו לשירות האמונה עד יום מותו. הדרכים לשירות האל הנן רבות ושונות, ישנם שהקדישו עצמם לטיפול בחולים וסובלים, יש אשר עסקו בהטפה ובהפצת האמונה והשפיעו על רבים בלהט אמונתם, יש שזכו בחזיונות ובהארות, חוללו נסים והביאו מרפא לחולים בכוח האמונה, יש אשר פרשו מן הציבור והקדישו את חייהם לתפילה ולחיפוש רוחני, ויש אשר מתו על קידוש אמונתם. בדרך כלל יעברו לפחות חמישים שנה מיום מותו של אדם כזה עד אשר יוכר כקדוש, כאשר כל העדויות שיגיעו על חייו מרגע התשובה ועד יום מותו יצדיקו את הכרתו ככזה במשך השנים שחלפו.

קדושים רבים יסדו מסדרים הקרויים על שמם, אליהם נהרו אנשים שמטרות המסדר ואורח החיים הנהוג בו התאימו לייעודם האישי. כל מסדר מקבל את השראתו מן המייסד ונוהג לפי השליחות המיוחדת שלו. כך ישנם מסדרים שחבריהם עוסקים בחינוך ובהקמת בתי ספר והפצת ההשכלה, ישנם המטפלים בחולים ונזקקים, מייסדים בתי חולים ובתי יתומים, ישנם המתרכזים במחקר תיאולוגי, וישנם המסתגרים מחיי העולם הזה המקדישים את עצמם לתפילה ולהתבוננות רוחנית.

 

למאמר על פרנציסקוס הקדוש - לחצו כאן

למאמר על המסדר הפרנציסקני ותפילות של פרנציסקוס - לחצו כאן


 

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics