לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

רביע אל אדוויה – משוררת האהבה

 

על שמה קרוי הרחוב הראשי של הר הזיתים, יש לה מקאם ליד כנסיית העלייה. הקבר שלה מזוהה עם קברה של חולדה הנביאה והנזירה פלגיה. שלוש נשים משלוש עדות בקבר אחד!

 

רביע היא דמות אגדית למחצה באיסלאם, אישה שקיבלה מעמד של קדושה גדולה אצל הסופים. היא נולדה בבצרה ב717- בת רביעית למשפחה בת ארבע בנות ולכן קראו לה רביע. האגדות שנקשרו אליה קשורות לאהבתה המושלמת את האלוהים. היא אהבה את האלוהים ואת האלוהים בלבד. כל רצונה היה להיות אחד אתו ועם רצונו. מתפללת כל הזמן, יומם ולילה. וישנה רק שעות מעטות.

רביע נולדה למשפחה ענייה והוריה נפטרו בצעירותה. היא נמכרה לעבדות, אך שוחררה על ידי אדונה שהתעורר יום אחד באמצע הלילה וגילה אותה מתפללת בדבקות ומרחפת באוויר, מנורה פלאית זוהרת מאירה מעל ראשה.

 

אחת מהאמרות המפורסמות שלה אומרת: "אלוהים, אני עובדת אותך לא מפחד הגיהינום או מפחד האש שלך, ולא מתוך רצון להיכנס לגן העדן שלך, אלא מתוך אהבתי לך".

רביע אהבה את האלוהים לא מתוך רצון להשיג משהו, כמו להגיע לגן העדן, וגם לא מתוך פחד הגיהינום, אלא מתוך אהבה בלבד. המודעות שלה הייתה מודעות אלוהים שלמה בכל אשר עשתה וחשבה. לא היה לה צורך בעולם החיצון. היא הייתה שלמה בתוך עצמה.

 

יום אחד היא נראתה הולכת ברחובות ובידה האחת דלי מים, בשנייה לפיד אש. "לאן את הולכת?" היא נשאלה וענתה: "אני הולכת לכבות את האש של גיהינום ולשרוף את גן העדן, כדי ששני המסכים הללו לא יסתירו את אלוהים למאמינים."

 

מתפילותיה: "אם אעבוד אותך מתוך פחד גיהינום, שרוף אותי בגיהינום. ואם אעבוד אותך מתקווה לגן עדן, הרחק אותי מגן עדן. אך אם אעבוד אותך למענך, אל תסתיר ממני את היופי הנצחי שלך."

 

רביע האמינה שגם בחיים הרוחניים ישנו פיתוי להתרחק מהאהוב, הן דרך רצונות שיוצרים התקשרויות לא בריאות, והן דרך פחדים שחוסמים את האמון ההכרחי שצריך להיות קיים ביחסים בן אהובים. התפילה של רביע הייתה "אתה מספיק בשבילי".

 

את חייה בילתה בהתרכזות באלוהים, התפללה ועשתה מדיטציה וכן פיתחה תרגולים רוחניים משל עצמה. היא גרה לבדה, ניהלה את ביתה בעצמה והדריכה את אלו שבאו אליה, לאחר שהתפרסמה כאישה צדיקה. תמיד הייתה פתוחה לעזור לאנשים שרצו להתאחד עם האלוהים, קשובה ליופי של הבריאה. היא נהגה להתבודד בהרים ולפי האגדות אף חיה לא ברחה ממנה. כל החיות: הצבאים, האיילים, והציפורים היו באים להסתכל עליה בתפילתה ולרקוד סביבה.

 

רביע נחשבה ל”מריה” השנייה, המבשרת של האהבה המיסטית בסופיזם. עד היום, כשרוצים להחמיא למישהי בדרך הסופית, אומרים עליה שהיא “רביע נוספת”.

 

למרות שהיו לה הרבה מחזרים, היא לעולם לא התחתנה. לאחד ממחזריה אמרה: "חוזה הנישואים הוא עבור אלו בעלי קיום בעולם התופעות, אלו שקשורים לחיי העולם הזה. אך במקרה שלי אין כזה קיום, מפני שהפסקתי להתקיים ויצאתי מעצמי. אני קיימת רק באלוהים והנני כולי שלו. אני חיה בצל פקודתו. את חוזה הנישואים צריך לבקש ממנו ולא ממני."

 

בהקשר לכעבה היא אמרה: "אני צריכה את האדון של הבית, מה העניין שלי בבית עצמו?"

 

בוקר אחד קראה לה המשרתת: "בואי החוצה לראות את מעשיו של האלוהים."

רביע ענתה לה: "בואי פנימה בכדי שתראי מי שעשה אותם."

 

יום אחד חלמה, ובחלומה עץ ירוק ענק שעליו פרות לבנים, אדומים וזהובים, כמו שלא נראו על פני האדמה, זוהרים כמו כוכבים ושמשות בין העלים הירוקים. רביע התפעלה מהיופי של העץ ושאלה: "למי הוא שייך?" נאמר לה שהוא שלה והפרות הם התפילות שלה לאלוהים. כשהיא הלכה מסביב לעץ, ראתה מספר פירות זהב על הרצפה ואמרה: "היה טוב יותר אם הפרות הללו היו על העץ."
נאמר לה: "הם היו שם, אך את, יום אחד שהיללת את אלוהים חשבת לעצמך: "האם הבצק מוכן או לא?" וכך הפירות נפלו."

 

יום אחד היא נשאלה: "מה על המשרת לעשות אם הוא רוצה בקרבתו של האדון?"

והיא ענתה: "צריך שלא יהיה לו דבר בעולם הזה ובבא מלבדו."

 

אחת מתפילותיה הולכת כך: "הו אלוהי, דאגתי ורצוני בעולם הזה שאזכור אותך, מעל לכל הדברים של העולם הזה והבא, שמכל אלו שבעולם הבא אפגוש רק אותך, רק זאת אומר: יעשה רצונך."

 

רביע מדברת בלשון האהבה: "הו תשוקתי והעונג שלי, חיי וחברי, אם אתה מרוצה ממני, אז, תשוקת לבי, שמחתי מושגת."

 

בלילה על הגג נהגה להתפלל: "אדוני, הכוכבים נוצצים ועיני בני האדם סגורים, ומלכים סגרו את דלתם, וכל אוהב לבדו עם אהובתו. וכאן אני לבדי אתך."

היא הייתה נשארת ערה כל הלילה עד השחר, ואז נרדמת לזמן קצר ומתעוררת בבהלה, שמא לא אמרה את שבחו מספיק.

 

לפי אחת המסורות רביע קבורה בהר הזיתים בירושלים, ליד כנסיית העלייה, מקום עלייתו לשמיים של ישוע.

 

היא אמרה בקשר לעצמה: "אהבתי לאלוהים כה מילאה אותי עד שאין בי כל מקום לאהוב או לשנוא כל דבר אחר." כשנשאלה: מה זאת אהבה? ענתה: "אהבה באה מהנצח וחוזרת לנצח."

 

משיריה:

אהבתי אותך שתי אהבות, אהבה אנוכית ואהבה ראויה לך.

באשר לאהבה האנוכית, בה העסקתי עצמי בך, ודחיתי את כל האחרים.

אך באהבה שראויה לך, אתה מסיר את המסך בכדי שאראה אותך.

ובכל זאת התהילה לא לי, לא בזה ולא בזה, אלא התהילה לך, הן בזה והן בזה.

אהוב הלבבות, אין לי עוד אחד כמותך. לכן רחם היום על החוטא הבא אליך

הו תקוותי, מנוחתי, שמחתי, הלב לא יכול לאהוב עוד אחד כמותך.

 

עשיתי אותך המלווה של ליבי, אך גופי מצוי לאלו שמחפשים את חברתו.

וגופי חברותי כלפי אורחיו, אך האהוב הוא האורח של נפשי.

 

הגנב שהיה לטהור:

סיפור אחד מני רבים על השפעותיה של רביע על אנשים שבאו אליה וחזרו בתשובה.

פעם גנב נכנס לבית של רביע, רצה לגנוב ולא מצא כלום. רביע התפללה. היא ראתה אותו אך לא דיברה אתו, הגנב חיפש וחיפש ולא מצא כלום, התייאש. ורצה לצאת.

אז קראה לו: “הו אתה, בוא אליי, שכחת לקחת את הדבר הזה”, ונתנה לו כד חרס (סמל לטהרה).

הגנב נבהל, לקח את הכד וברח. ביום שלאחריו חזר עם הכד ודפק על הדלת.

אמרה רביע: “בוא תכנס”.

נכנס הגנב פנימה, פנה אליה ואמר לה: “סליחה על מה שקרה, אני חזרתי בתשובה, למדי אותי איך להתפלל ולהיות טהור”.

 

על הרצונות:

יום אחד נשאלה מה הם רצונותיה? וענתה כך: אני משרתת. מה הקשר בין משרתת לרצונות.

כשהייתה חולה בגיל מבוגר הציע לה מישהו תמרים לחים והיא ענתה: אני מבצרה, וארבעים שנה גופי משתוקק לתמרים לחות ואני מונעת זאת ממנו, מה לי ולרצונות, רצונו שלו יעשה.

 

 

מאמרים על הסופים באתר "תרבויות עולמי חוץ לארץ" - לחצו לקישור

הדרווישים המחוללים

הדרווישים הבקטשים

סופים במרכז אסיה

סופים בעולם

מאמרים על הסופים ב"תרבויות עולמי ישראל" - לחצו לקישור

שיעורי סופיזם

רשימת כל המאמרים

 


 

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics