לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

ארמנים.

את הטיול בעקבות הארמנים נתחיל בכנסיית הקבר, בחלק שבה שקשור לארמנים, הלא הוא כנסיית גרגורי המאיר.

הארמנים הגיעו לירושלים בגלל הקשר שלה עם ישו והתיישבו בכל המקומות הקדושים לנצרות. המקום הקדוש ביותר לנצרות בכלל ולארמנים בפרט, הוא כנסיית הקבר. הארמנים הם אחת מ3 העדות החשובות בכנסייה, לצד היוונים אורתודוקסים והלטינים. (3 העדות הנוספות הקטנות הם: האשורים, הקופטים, האתיופים). ובתור שכאלו יש ימים שברשותם המפתח של הכנסייה, הם רשאים לעשות תהלוכות, וחלקים ניכרים מהכנסייה שייכים להם.

בעבר הייתה ברשותם הגולגותא, אך הם נדחקו ממנה והיום יש להם אזור מול הגולגותא ובו, בין השאר, קפלת הנשים. אבן המשחה היא חלקית בבעלותם (2 מנורות מעליה), והקבר הוא חלקו בבעלותם. בנוסף לכך ברשותם הקפלה של חלוקת הבגדים, 7 עמודים ברוטנדה, המערה של יוסף מארמתיה (שחלק ממנה הם העבירו לסורים), והכי חשוב: מערת הלנה וקפלת מציאת הצלב האמיתי.

במערת הלנה יש את הכנסייה של גרגורי המאיר שהוא זה שהביא את הנצרות לארמניה בשנת 301. לפי המסורת הארמנית גרגורי חי חיים של נזירות במקום שהיה מקודש, יום אחד הוא התקרב לקבר הקדוש על ברכיו והקבר הואר באור אלוהי, ומכאן שמו של גרגורי: המאיר. אז הוא קיבל את השליחות של לצאת לארמניה ולבשר את הבשורה לארמנים. השליחות הוכתרה בהצלחה והארמנים היו העם הראשון שקיבל עליו את הנצרות כעם.

בכנסייה יש מוזאיקה של כנסיות של קהילות ארמניות שנכחדו בשואה הארמנית, בה דוגמאות של ארכיטקטורת כנסיות ארמנית. בקיר השמאלי מהירידה (צפון) פתח כניסה לחלק סגור של חללים תת קרקעיים מתחת למבנה כנסיית הקבר. בחלק הסגור יש ציור של ספינה מלווה בכתובת מתהילים "נעלה לבית יהוה". הציור כנראה מתחילת המאה הרביעית ולפני כן, ומוכיח שהמקום היה קדוש גם לפני שנבנתה כנסיית הקבר.

לפני הכניסה לחלק הסגור יש מזבח לאלף חיילים ארמנים שהקריבו עצמם בקרב ב451 כנגד הפרסים הזורותאסטרים. על הקירות מסביב תמונות של קדושים חשובים בהיסטוריה הארמנית. מעל המזבח מודל קטן של כיפה ארמנית, ומעל הכנסייה כולה כיפה הנפתחת אל החצר של האתיופים שמעל כנסיית הקבר. הכנסייה נושאת בחובה את כל ההיסטוריה הארמנית, וכן יש בה דוגמא בזעיר אנפין לאדריכלות המיוחדת של העם המופלא הזה.

מכנסיית הקבר ייקחו אותנו רגלנו אל הרובע הארמני.

הרובע הארמני:

הרובע הארמני תופש שישית משטח העיר העתיקה. זה עיר בפני עצמה, יש בו ספריה, מרכז תיאולוגי, בית ספר, מנזר, כנסיות, בתי מגורים, מאפיה, בית דפוס, ועוד...

הרובע הארמני התפתח סביב קתדרלת סנט גיימס. הכנסייה נבנתה כבר במאה הרביעית על ידי המלך הארמני מיתרידס לכבוד יעקוב אחי ישו – יעקוב הקטן, ויעקוב בן זבדי – יעקוב הגדול. יעקוב אח של ישו יצר את האחווה של סנט גיימס שקיימת עד היום, הוא היה מנהיג הקהילה הנוצרית הראשונה, לאחר מות ישו. הכנסייה ממוקמת על ביתו והוא קבור מתחת למזבח. כן קבור בכנסייה ראשו של יעקוב בן זבדי – הגדול, שגופו קבור בסנטייגו דל קומפוסטלה שבספרד. הקפלה של ראשו של גיימס - יעקוב הגדול נמצאת בקיר השמאלי – הצפוני של הכנסייה.

לפי המסורת אשתו של אבגר (מלך ארמני אגדי) – הגינה בנתה שם קפלה וחיו שם נזירים ארמנים כבר במאה הראשונה לספירה. הכנסייה הנוכחית היא ברובה מזמן הצלבנים והיא אחד המבנים הצלבנים היפים בעיר ודוגמא טובה לאדריכלות ארמנית.

קתדרלת סנט גיימס נבנתה לראשונה, כאמור, במאה ה4, היא נהרסה על ידי הפרסים ב614, נבנתה מחדש אחר כך, ולאט לאט החלו ארמנים להתיישב מסביב לקתדלרה וכך נוצר הרובע הראשוני, כמקום משכן של נזירים, ואירוח של עולי רגל. הרובע התחזק עם הכיבוש הצלבני, הצלבנים עודדו את הארמנים לבוא לירושלים ולהקים שם רובע משלהם. חלק ממלכות ירושלים היו ארמניות, ובמיוחד ידועה המלכה מיליסנד. הם עודדו את בניית הקתדרלה מחדש בצורתה המפוארת כפי שהיא כיום.

הקתדרלה נבנתה בדמות כנסייה מהמאה ה10 בהגפד שבארמניה, צורה ארמנית טיפוסית של כיפה מורמת מעל צלב. בכנסייה קבורים המלך והמלכה האחרונים של ארמניה הקטנה שנפלה ב1382 לממלוכים.

בארכיטקטורה מודגש נושא סמליות האור שמודגש גם על ידי הכיפה וגם על ידי המנורות הרבות והמיוחדות. בכנסיות ארמניות אין מסך איקונין, אלא לעיתים משתמשים בווילון המפריד בין קודש לחול. גם איקונין רגילים אין אצל הארמנים, את תפקיד האיקונין מחליף הקצקר, צלב מגולף באבן או בעץ בעל צורה מיוחדת, שאין צלב אחד שדומה לרעהו. בקיר חצר הכנסייה 22 צלבים ארמנים – קצקר בגדלים שונים, את הצלבים שמים כציון מאורעות שונים: הקמת כנסייה, מאורע היסטורי. הקצקר העתיק ביותר הוא מ956 מעל הפתח.

כשהממלוכים והאיובים כובשים את ירושלים מידי הצלבנים הם מאפשרים לארמנים להמשיך ולהתגורר ברובע שלהם ומאשרים את זכויותיהם על המקומות הקדושים. בכניסה לרובע הארמני ישנו כתב זכויות שנותן לארמנים השליט הממלוכי של הארץ במאה ה13. גם העותמאנים שמרו על זכויות הארמנים, ועם התעוררות ירושלים במאה ה19 מתעורר גם הרובע הארמני.

הגדילה המשמעותית של הרובע הארמני מתרחשת בזמן מלחמת העולם הראשונה. הארמנים סובלים מרדיפות והרג בידי התורכים, פליטים מגיעים לישראל שנמצאת כבר בשלטון האנגלים. הפליטים הללו מיושבים ברובע הארמני, עד אותה תקופה היו חצרות ששימשו עולי רגל לפי מקום המוצא של עולי הרגל, מאותה תקופה החצרות הרבות שמחוץ למתחם הכנסייה מתחילים להיות מיושבים באוכלוסייה חילונית, ומאז יש לנו ברובע הארמני שילוב של מנזר עם שכונה אזרחית.

סיור ברובע הארמני

הסיור ברובע הארמני עצמו יתחיל בפתח הראשי של הרובע הפונה מערבה, אל הרחוב המוביל משער יפו לרובע היהודי. לאחר שנחלוף על חדר השומר ניכנס שמאלה לחצר של כנסיית יעקוב. משם דרך שער נמוך בקצה החצר לרחבה הנפתחת מדרום לכנסייה, מקום שם הייתה פעם הכניסה הראשית של הכנסייה. הרחבה היא רחבת אבן מרוצפת רחבה שממנה מובילים שערים לרחבות וחצרות נוספים. החצר הבאה תוביל אותנו למוזיאון הארמני, מבנה אכסניה יפה ובו פריטי אומנות מקוריים. שם נסיים את הביקור.

הכניסה לכנסיית יעקוב היא רק משעה 15.00 עד 15.30 בזמן התפילה. (שהיא חוויה בפני עצמה), הכניסה לחצרות מחייבת אישור מהשומר. הכניסה למוזיאון כרוכה בתשלום קטן, ובמקרה ואי אפשר להיכנס לחצרות בדרך הרגילה, אזי מהכניסה למוזיאון ניתן לראות חלק מחצרות הרובע.

ארמנים וארץ ישראל.

עם קבלת הנצרות באים הרבה עולי רגל ארמנים רבים לארץ (מרחק של 700-1000 קילומטר). הדרכים הרומאיות והסדר הציבורי מאפשרים זאת. חלק גדול מנזירי ישראל הם ארמנים, הדמות הבולטת ביותר מביניהם זה אבתימיוס, אב נזירות מדבר יהודה. הארמנים מקימים יותר מ70 כנסיות ומנזרים בארץ (לפי אנסטס). החשיבות של הארמנים במזרח התיכון היא שהם קיבלו את הנצרות ככנסייה לאומית, ששייכת רק לגזע מסוים ולעם מסוים שמדבר שפה מסוימת. הארמנים תמיד היוו גורם באוכלוסייה של המזרח התיכון, ולכן כל כובש, גם לא נוצרי, היה צריך להתחשב בהם. כבר החליף עומאר נותן להם כתב זכויות שמאושר שוב ושוב במהלך הדורות. האומה הארמנית התערבבה והופיעה במדינות השכנות, תוך כדי שהיא שומרת על זהותה ונאמנותה. יועצים ארמנים היו לכל השליטים, כמו למשל לאיובים, וכך גם אנשי צבא. התכונה הבולטת של הארמנים הייתה, כנראה, יושר ונאמנות. כמו כן הנשים הארמניות נחשבו ליפות ביותר בעולם ובאו בקשרי חיתון עם שושלות מלכים נוצריות ומוסלמיות.

ב1300 לספירה יש אפיזודה מיוחדת בקשר שבין הארמנים לישראל. המלך הארמני של קיליקיה הקטנה, קיתום השני, כובש את ירושלים בעזרת בני בריתו המונגולים, לזמן קצר.

כתובות בבית הקברות הארמני על הר ציון.

ביתו של כיפא הכהן הגדול לפי המסורת הארמנית, יש שם מנזר וקבורים שם כל הגדולים, כל הפטריארכים והאנשים החשובים בקהילה. להלן תרגום של כמה כתובות, שמעבירות את הרוח הדתית הארמנית המיוחדת:

הו אתה, שמבקר בזה הקבר, שתול וורד על הקבר הפשוט שלי.
אני, החזן קריקור ששר תפילות והדליק מנורות במשך 40 שנה על הקבר של ישו.

זה הקבר של האם המשגיחה סרפואי, ששמה את הצעיף בגיל 16 ונפרדה לישו בגיל 100

כאן נח גוונד מואן, אוהב המילים, הכותב, שהעתיק כתבים כה רבים, ישנים וחדשים, העתיק תפילות כה רבות. ועכשיו, השארתי כל אלו בחשכה. אהבתי – הכתבים, אני משאיר כל אלו, הו אבי, כעדות לי.

בקבר זה נמצאים השרידים הפיזיים של וורתנס הנזיר, שהיה כומר במשך 55 שנה, מוודא במשך 20 שנה, יועץ לכל, הוא היה ער ועובד למען המקומות הקדושים, תיקן הרבה ומת באל בגיל 92. תנו לצלב הזה לתווך עם האל למען מדליק הנרות אברהם, בקבר זה אחכה בתקווה לביאתך השניה, קרא לי לתהילתך.

על הארץ ארמניה והעם הארמני.

ארמניה היא ארץ גבוהה עם קיצוניות של מזג אוויר, בהרים כמעט ולא גדלים עצים, אך מה שנשתל גדל. המרעה שופע. תוואי הנוף הבולט הוא הר אררט, והשם אורטו מופיע כשמה של ממלכה עתיקה.

מהר אררט התפזרו בני האדם על פני כל האדמה, והארמנים, כמו רבים אחרים, רואים בקווקז את מקום המקור של הגזעים האנושיים. הארמנים הם גזע נפרד. הארמנים טוענים שהם צאצאי הייק שהוא בן של תוגורמה שהוא בן של גומר המופיע בבראשית. דור שלישי מאדם. בכל מקרה הם כנראה גזע ארי שהתיישב בארמניה והגיע לשלטון במאות ה7,6 לפני הספירה. ארמניה זכתה לעצמאות לאחר מפלת הסלווקים לרומאים, ואף שלטה על המזרח תקופה קצרה, והמלך הנודע ביותר בשושלת שלה (הארסכינים) היה תיגראן, ששלט על כל המזרח התיכון אך בסופו של דבר נוצח על ידי הרומאים. הרומאים והפרתים נלחמו על ארמניה במהלך מאות שנים. בשנת 226 מורדים הארמנים בפרתים ומתחילה תקופה של כ200 –300 שנה של מאבק של הארמנים בפרתים שבשיאה במאה החמישית.

הנצרות בארמניה מתחילה כבר ב301 לספירה, אך לפי האגדה מי שהתחיל את הנצרות בארמניה היו ברתולמו ותאודוסוס שהיו שליחים ישירים של ישו, זאת אומרת שהכנסייה הארמנית היא אפוסטולית. תאודוסוס נחשב לקבור בארמניה.

ישנה גם אגדה על מלך ארמני בשם אבגד שהיה מלך אדסה והיה בקשר ישיר עם ישו שכתוצאה ממנו קיבל עליו את הנצרות. מקורה של האגדה כנראה מאוחר, אך אין ספק שהנצרות הגיע לארמניה מוקדם מאד מסוריה. בכל מקרה, בשנת 301 הופכת ארמניה לארץ הראשונה המאמצת את הנצרות כדת רשמית וזאת תודות לגרגורי המאיר. הוא היה בן למשפחה מלכותית ארמנית. שבורח עם משפחתו לקפדוקיה מלחץ הפרתים, ושם מוטבל לנצרות. הוא חוזר לארמניה בכדי לנצר את חבריו, אך נכלא ונשלח לבית הכלא. שם היה כלוא במשך שנים רבות עד שבנו של המלך חלה וחלם שרק גרגורי יכול לרפא אותו. גרגורי נקרא מהכלא, ריפא את בן המלך, והעביר את המשפחה המלכותית לנצרות. הוא שולח שליחים לכל רחבי הממלכה להפיץ את בשורת הנצרות ובכדי לרכוש את לב האוכלוסייה ממנה את משפחות האצולה המקומיות לתפקידי מפתח בכנסייה, תפקידים שעברו בירושה במשפחה. את תפקיד הקתוליקון מילאה משפחתו שלו. את ימיו האחרונים בילה גרגורי המאיר בהתבודדות. הוא מת ב311. לאחר מותו נעצרה התקדמות הכנסייה בארמניה.

עם קבלת הנצרות כדת רשמית של האימפריה הרומית החלה תמיכה מסיבית של הנצרות הביזנטית בנצרות הארמנית. בסיליוס הגדול מנסה להביא את הנצרות הארמנית תחת חסותו, הוא ממנה שושלת קתוליקנים חדשה מטעמו ומסייר לרוחב ואורך הארץ, מנסה לכוון את הנצרות הארמנית לפסים של הנצרות היוונית. דבר זה מביא לתגובת נגד מצד הארמנים ובעיקר מצד המלוכה. המלך מבטל את משרת הקתוליקון ויוצא נגדו, ממנה קתוליקון משלו כנגדו ואותו כאחראי עליו, ואף חוזר אל הפגאניזם. בכך נקבע שגורלה של הנצרות בארמניה יהיה נפרד מהנצרות הביזנטית. ושלמעשה הנצרות הארמנית תהיה זרם נפרד בנצרות.

לאחר מכן יש כמה מלחמות בין הפרסים לביזנטים שבהם נקבע שארבע חמישיות משטחה של ארמניה יהיו בשליטה פרסית. הפרסים מתחילים לרדוף את הנצרות מצד אחד ולעודד כל מיני כפירות מהצד השני. הארמנים הנוצרים נמלטים להרים ושומרים על אמונתם בחירוף שיניים, הרדיפות רק מחזקות אותם.

איש השעה הוא יצחק הגדול – הקתוליקון של תקופתו, הוא ממסד ומייצב את הנצרות הארמנית, מחזק את הלימוד, ואף היה לו חלק ביצירת שפה ארמנית ואלף בית ארמני חדש. האדם האחר החשוב לאותה תקופה שהיה לו חלק המכריע בהמצאת הכתב הארמני הוא סט מסרופ. בשנת 404 הוא יוצר את האלף בית הארמני בן 36 האותיות, כל אות מקבילה לצליל. כתב זה נחשב לכתב המתקדם בעולם. אולם בכך לא תם העניין. לאחר המצאת הכתב נעשית עבודת תרגום אדירה של יצירות יווניות, דתיות ואחרות, וכן של שפות אחרות, לארמנית. ספר היסטוריה של ארמניה נכתב וכן שיחות של גרגורי המאיר ומגוון ספרים במגוון נושאים, מרפואה ועד מתמטיקה.

המצאת הכתב הארמני הופכת את הארמנים בזמן קצר מעם בור לעם משכיל, המאמץ הנלווה אל המצאת הכתב הופך את הארמנים לעם אוהב ספר. בעזרת מאמץ לאומי מכוון מתווסף לאופי הלאומי תו שלא היה בו קודם. כשם שהארמנים מאמצים את הנצרות כאיש אחד, כך גם הם עוברים להיות אוהבי ספר כאיש אחד, ותכונה זו נשארת בהם עד היום.

במאה החמישית מאמצים הארמנים את האמונה המונופיזיטית, אך בגרסה משל עצמם. הם ממשיכים לפתח את דתם העצמאית, למרות שבמשך המאה החמישית, השישית ותחילת השביעית ממשיכים הניסיונות של השליטים ואנשי הדת הביזנטיים להחזיר את הארמנים לחיק האמונה האורתודוכסית. חלק מניסיונות אלו אף כוללים הכתבה של בעלי המשרות השונים וניסיון לכופף את ידם. ניסיונות אלו הצליחו על פני השטח לזמן קצר, במיוחד בזמנו של הרקליוס, אבל לא החזיקו מעמד לאורך זמן. בשנת 641 כובשים את ארמניה הערבים והנצרות הארמנית המונופיזיטית מתקבעת ומתחזקת ומתנתקת סופית מזו של ביזנטיון.

בימי הביניים מוקמת ממלכה ארמנית בטאורוס, בקיליקיה, ממלכה שיש לה קשרים הדוקים עם הצלבנים ומתקיימת עד 1375. ממלכה זו מבשרת פריחה ארמנית מחודשת בארכיטקטורה, שירה, פילוסופיה, ועוד... נסיכות ארמניות מתחתנות עם מלכי הצלבנים, אך גם עם מלכי הסלגוקים. לארמנים תפקיד חשוב במצרים האיובית, ונראה שקשריהם מכסים את כל המזרח התיכון.

ארמניה הקטנה הייתה תחת החסות של האפיפיור ושל מלך גרמניה. היא הוחרבה ב1375 על ידי הממלוכים.

ארמניה הקטנה קרובה ברוחה לרומא ומאמצים רבים נעשו עד המאה ה17 לחבר בינה לבין רומא. הקתוליקון שלה נפרד מזה של ארמניה הגדולה ויושב בסיס, בעוד שזה של ארמניה הגדולה יצב בצמידן, מקום מושבו עד היום.

במאה ה16 בעקבות כיבוש פרסי מחודש ואכזרי במיוחד מתחילה פזורה הארמנית באירופה. נמצא ארמנים בוונציה, פריז, מילן ורומא.

הדמיון שבין היהודים לארמנים:

2 עמים קטנים הנמצאים בין אימפריות אדירות. שניהם נמצאים באותו אזור גיאוגרפי והיו תחת שלטון אותם אימפריות (בבל, אשור, רומא). 2 עמים שמספר האנשים בגולה שלהם גדול יותר מאשר במולדת, אך גם אלו שבגולה קשורים למולדתם, 2 עמים שלהם גולות עתיקות. 2 עמים שנחשבים לאוהבי ספר, שהפזורה שלהם מצליחה ללא פרופורציה ליחס המספרי שלה בהשתלבות בעולם שמסביב. 2 עמים שיש להם דת לאומית משל עצמם. 2 עמים שנחשבים לטובים במסחר ושידעו להתקדם בסולם החברתי וההשכלתי בקרב העמים שבהם חיו, 2 עמים שעוררו עקב כך את קנאת שכניהם וסבלו מרדיפות, 2 עמים שסבלו משואה.

קשרים נסתרים בין היהודים לארמנים.

לפי המסורת הארמנית, משפחת המלוכה הארמנית שהתנצרה ב301 הייתה משושלת בית דוד, וסיפור שהיה כך היה: משפחה של גולים יהודיים לבבל מגיעה לארמניה, משתלב באוכלוסייה, ומקבלת על עצמה את האמונה במיתרה – אל השמש, האל הקדום של הארמנים. גם חלק משושלות האצילים של הממלכה נחשבו לצאצאי שבט יהודה.

לפי המסורת הארמנית השירה הארמנית שמושרת בכנסיות מקורה בזמירות של הלוויים בבית המקדש. במסורת הכנסייה המזרחית, ובמיוחד הסורית והארמנית, יש חשיבות רבה לשירה, חלק מגדולי הדת הלחינו מנגינות דתיות. עד היום כששומעים את פרחי אחוות יעקוב שרים את השירים שלהם בכנסיית יעקוב, ניתן לשמוע דרכם את שירת הלוויים בבית המקדש. 

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics