הצהרת נגישות

נגישות אתרים
אנו עושים ככל שבידנו על מנת להנגיש את אתר האינטרנט שלנו, ומתן שירות שיוויוני לכלל גולשינו נמצא בראש סדר העדיפות שלנו.
בין פלחי האוכלוסיה שנהנים מהנגשת האתר ניתן למנות:
• אנשים עם מוגבלויות ראייה, מבעלי עיוורון מוחלט, דרך לקויות ראייה ועיוורון צבעים וגוונים ועד למרכיבי משקפיים.
• אנשים עם מוגבלות פיזית, בעלי קשיים מוטוריים בידיים המקשים על תפעול העכבר.
• אנשים עם לקות שמיעה אשר נזקקים לכתוביות לשם צפייה בוידאו.
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
ניתן להבחין בכך שהקהל הרחב בוחר לעשות שימוש ברשת האינטרנט ובהמוניו ואתרים נגישים יסייעו בהנגשת המידע הקיים היום ברשת האינטרנט והפיכתו לנחלת הכלל.
באתר זה אנו עושים שימוש ברכיב עזר להנגשת אתרים, כזה שמסייע להנגיש על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כפי שמוגדרת ב:
W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים חיוניים בעת הנגשת אתר האינטרנט:
כאשר עמלנו על הליך הנגשת האתר שמנו לב למספר סעיפים בסיסיים אשר יבטיחו את הצלחת הגדרתו כנגיש לקהל הרחב ביותר.
בעת הנגשת אתר זה הושם דגש על יישומם של הסעיפים הבאים לכל הפחות:
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

סייגים לנגישות
אתר האינטרנט שלנו דינמי וכולל מערכות הזנת תוכן שונות הפועלות בשיטת WYSIWYG. עלול להיווצר מצב לפיו חלקים מסוימים בדפי תוכן דינמיים אלה כוללים רכיבים שיישומון ההנגשה לא הצליח להנגיש בצורה כוללת כך שאפשר והתערבות בקוד האתר תדרש מצדנו.
במידה ונתגלה למולכם מקרה מעין זה, נודה אם תצרו עימנו קשר וזאת בכדי שנוכל לטפל בסוגיה זו בהקדם האפשרי. נוסף על כן, ייתכן ואתרנו מציג תוכן שמקורו באתרים אחרים, כאלה שטרם הונגשו, כאשר אין ביכולתנו להיות אחראיים
על תוכן של צד ג’, אך למרות זאת נשמח לקבל הערות בנושא, לפנות אל הגורם הנוסף ולהסב תשומת ליבו לנושא.

פנייה בנושא נגישות
כל פניה בנושא נגישות, שאלות, הבהרות או הצעות אשר קשורות לאתר שלנו, ניתן לשלוח בדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

שולחן עגול בירושלים

כשמבקרים כיום בירושלים נהנים מהנוף היפה של העיר העתיקה הטבולה בגנים וירק המדגישים את החומות, חלק מהאווירה המיוחדת של העיר נובע מכך שיש בה שלושה מעגלים, מעגל חיצון הוא העיר הגדולה, מעגל ביניים הוא חומות העיר העתיקה, ומעגל פנימי הוא מקומות הקדושה, בין אם יהיה זה כנסיית הקבר עבור הנוצרים, הכותל עבור היהודים או מתחם הר הבית עבור המוסלמים. מעבר לכך שיש כאן ארכיטיפ של קדושה הקשור למספר שלוש, הרי שהבידול של העיר העתיקה מסביבתה הוא תוצאה של תכנון עירוני וקו מחשבה שכל העיר העתיקה צריכה להיות בעצם מעין אגן קדוש, מקדש לאנושות, ומי שעמד מאחורי זה הייתה חברה אוטופית, מעין שולחן עגול, שנקראה האגודה למען ירושלים, ובה היו חברים טובי האנשים משלושת הדתות והדמויות המובילות בעיר.

 

האגודה למען ירושלים pro Jerusalem council

הוקמה על ידי המושל הבריטי הראשון של העיר דונלד סטורס, שראה את העיר כולה כ"מתחם אחד המקודש לתרבות העולם, שעל השלטונות מוטלת חובה לשמרו ולהבליט את ערכיו ההיסטוריים והאסתטיים." היא הייתה מעין מועצה עירונית ואסתטית ליד המושל הצבאי.

לפני זמנו נשקו לחומות העיר העתיקה בניינים, כפי שקיים בעכו, והוא ציווה להרוס אותם ולתכנן בצמידות לחומה פארק של שטחים פתוחים, התכנון העירוני הזה הושלם רק ב1967 בהוראתו של טדי קולק, אך האב הרעיוני כותב כבר בשנות ה20: "אלו היה בשנת 1850 כובש בעל טעם וחוש לעניינים אלה, היה מקים את החנויות, המנזרים ובתי המלון הרחק מן העיר העתיקה, והיה משאיר את החומה האפורה בתוך כר של עשב, זיתים וברושים".
בנוסף על כך היו בניינים מכוערים שהולבשו על החומה כגון מגדל שעון מעל שער יפו, שאותם סטורס ציווה להוריד. שהציעו לו, שומו שמיים, לבנות מסילת רכבת בין העיר העתיקה להר הזיתים, הוא אמר "בהנאה רבה הודעתי בתשובה לבקשה לזיכיון לסול מסילה חשמלית לבית לחם ולהר הזיתים, כי המסילה הראשונה תעבור על גופתו של המושל הצבאי". זה היה חלק מתפישתו על חשיבות שימור אופייה של העיר. דבר שהתבטא בחוק עירוני שממנו אנו נהנים עד היום, על בנייה באבן.

סטורס גדל באווירה של מסדרי האבירים הבריטים של מיכאל הקדוש וסנט ג'ורג', ולכן באופן טבעי, עם מינויו למושל ירושלים, חשב שיהיה זה רעיון טוב להקים שולחן עגול, ברוח אבירי המלך ארתור, בו יפגשו כשווים בין שווים מיטב אבירי הממלכה. למרבה הפלא החלום הפך למציאות, באכסניית סנט פאול הגרמנית לשעבר שליד שער יפו הוצב השולחן העגול באולם המפואר בבניין, ואליו היו מגיעים פעם בשבוע רבנים, שייחים, כמרים, פוליטיקאים ואנשי אקדמיה. "לראשונה בתולדות העיר התאחדו בני הדתות, העדות והקהילות הירושלמיות למאבק משותף על שימור נכסיה ההיסטוריים והדתיים של העיר, והטו שכם אל שכם בניסיון לעיצוב מראה דמותה של העיר הקדושה".

"מאחורי ההקמה של "האגודה למען ירושלים" עומד רעיון נשגב. יותר מכול זקוקה העיר הקדושה לאחדות. היא מבקשת שולחן עגול שסביבו יועדו בני כל הגזעים והדתות, ישכחו לרגע את עצמם ואת מריבותיהם הקטנות ויחשבו אך ורק על העיר הקדושה ועל משמעותה לאנושות כולה", כותב סטורס

 

 

"איני יכול להעמיד פנים שיש בכוחי לתאר או לנתח את שורש אהבתי לירושלים, היא אינה גובלת כולה על הרגשות, האסתטיקה או הרגש הדתי – ופחות מזה על הגבול התיאולוגי או הארכיאולוגי, סבורני שהיא מכילה משהו מחמשת הדברים גם יחד... בעיני נראית ותראה ירושלים כעיר לעצמה בקרב ערי תבל." הוא כותב באוטוביוגרפיה שלו.

ועוד הוא אומר באחד מנאומיו ב1920: "במשך מאות בשנים הצטלבו בירושלים האינטרסים הגדולים ביותר של שלוש הדתות הגדולות בעולם. מירושלים יצא בזמנים שונים קול אורגן שמימי שהלהיב את העולם ושלט בו. אינני מעז לנבא משום שהמזרח הוא אוניברסיטה שבה התלמיד אינו מקבל לעולם תעודה, אבל אני כן מעז להאמין שמה שארע בעבר יקרה שוב, ושאם נצליח במילוי צודק של המשימה שהוטלה עלינו על ידי רצון העמים, ואם נוכל ישב או לאחד את המנהיגים והמאמינים של שלוש הדתות הגדולות. יתכן ששוב יתקיים למען טוב העמים, קול מציון."

 

אמן ואומן – ראש השולחן העגול - צרלס אשבי

התנועה הזו החלה באנגליה בסוף המאה ה19 על ידי רסקין ומוריס, ודגלה בחזרה לאומנות של ימי הביניים, איכות של יצירה, טיפוח בעלי מלאכה מקומיים ומסורתיים, למרבה ההפתעה הייתה לה עדנה בירושלים לאחר הכיבוש הבריטי.

אחד המתכננים הבריטים הבולטים ביותר שהגיעו לעיר בהזמנתו האישית של סטורס המושל היה צרלס רוברט אשבי, שהיה אמן ואדריכל ולימים ראש התנועה של אמנות ואומנות, הוא חי כמה שנים בקהיר קודם לכן והתרשם מהאומנים המקומיים, ערג על עיר ימי הביניים, ורצה להגכן על ירושלים המסורתית. אשבי הפך לחבר מרכזי באגודה למען ירושלים, וימים מזכירה וראש ועד התכנון העירוני. הוא עודד מלאכות מסורתיות כגון: עבודות מתכת ונחושת, צורפי כסף, קדרות, זכוכית ופסיפס, כלי נגינה, ועד, שיקם את ייצור אריחי הקרמיקה, ניפוח הזכוכית החברונית וטווית הכותנה. הוא הביא אמני קרמיקה ארמנית ובראשם דוד אוהניסיאן מטורקיה, הפעיל את שוק הכותנה, הביא מנפחי זכוכית מחברון, העביר תכנית עירונית ביחד עם גדס, אדריכל יהודי שהיה קרוב לוועד הציוני, במסגרתה שוקמה טיילת החומות ופונה פארק ירק מסביב לחומות העיר.

הוא עזב את ירושלים ב1922 לאחר ארבע שנות פעילות סוערות אותם העלה על כתב, עם עזיבתו ירד קרנה של האגודה למען ירושלים

 

 

 

מאמרים על ירושלים - לחצו לקישור

מקומות בירושלים

סודות ירושלים

היסטוריה ירושלים

כנסיות ירושלים

ירושלים היהודית

ירושלים המוסלמית

ירושלים הנוצרית

הר הזיתים

הר ציון

הרובע הארמני

ספר באבן

 

 

 

 

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics