לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

שיווק ומסחר נבטי

האימפריה הנבטית נבנתה על בסיס כלכלה ולא על בסיס כוח פוליטי מרכזי וצבא גדול. הנבטים היו עם של סוחרים, הם קנו סחורה בתימן, הודו, מזרח אסיה, והעבירו אותה בספינות וגמלים לפטרה, ומשם לכל רחבי העולם העתיק. הנבטים מכרו את סחורתם ברווח יפה ליוונים, מצרים, רומאים. הם העבירו מגוון מוצרים ופיתחו ענפי כלכלה נוספים. המודל הכלכלי שלהם היה לשלוט על כל שלבי הייצור והמסחר, מהיצרן ועד ללקוח. הם לא הסתפקו בלהיות סוחרים פסיביים, אלא דאגו כל הזמן לפתח שווקים, להשתלט על עוד ועוד נתחי שוק ועל עוד ועוד חלקים מתהליך הייצור והמסחר.

הנבטים השתלטו על המסחר בנחושת ובזפת בכל רחבי המזרח התיכון, לצורך כך הם ניהלו פרויקטים של כריית נחושת, בפונון שבערבה למשל, ואת השיווק והמכירה. הם השתלטו עם על הסחר בקטורת והיו מעין מונופול - רכשו את כל התוצרת של תימן ושילמו עליה בזהב. כתוצאה מהמסחר בקטורת נוצרו ציוויליזציות עשירות בתימן ועומן. את הקטורת הם מכרו למקדשים בכל רחבי האימפריה הרומית, תוך כדי כך שהם מעודדים שימוש בקטורת על ידי הרומאים.

הנבטים רכשו סחורות בסין והודו, והשתלטו על חלק מדרכי המשי של העולם העתיק. הם השתמשו בכוח ובערמומיות בכדי לשמור על מעמד המונופולין שלהם בסחר העולמי, עודדו פיראטיות בים האדום ובים התיכון כדי להגדיל את רווחיהם, והמציאו סיפורים על הקושי בהשגת המוצרים שלהם.
המונופולין שלהם אפשר להם לווסת את הסחורות כך שיקבלו את המחיר המקסימאלי שהשוק יכול לסבול. לצורך שימור המונופול הם היו צריכים לנהל את תהליך הקנייה.

הרגלי הצריכה של הרומאים השתנו עם התפשטות האימפריה כך שהיחידה הבסיסית של הבית החלה לצרוך יותר ויותר קטורת למזבח הביתי, וכן תבלינים, בגדים, ושאר מוצרי מותרות. התרבות הרומית יוונית הייתה תרבות של צריכה, תרבות של סביבה מלאכותית שצריכה את האספקה שלה מבחוץ. הנבטים היו מהירים לקלוט זאת. גם התרבות הציבורית הייתה תרבות של ראוותנות והחצנה שהתבטאה בטקסים דתיים בומבסטיים שצרכו המון קטורת.

בשנת 195 לפני הספירה מבוטל החוק האופאי ברומא, המונע מנשים לצבור רכוש ולהחזיק ברכוש. הו אז עולה הביקוש למוצרי מותרות בקצב מדהים. הנבטים מבינים את הפוטנציאל של השוק הרומאי, משתלטים עליו והופכים להיות לספקים בלעדיים של האימפריה הרומית למוצרי מותרות, הם קולטים את החולשה הרומית לראוותנות שהתבטאה ברצון של העשירים לרכוש את האקזוטי והיקר ביותר, ומספקים צורך זה. 

כותב סטרבו היווני: "הנבטים הם אנשים הגיוניים, ויש להם נטייה לעושר, הם קונסים כל מי שמפסיד כסף ונותנים אותות כבוד לכל מי שמרוויח..."

הנבטים עשו ים של כסף, אך שמרו על אורח חיים צנוע, והמציאו סיפורים על כמה הם צריכים לשלם לספקים שלהם, כך שאיש לא יוכל לשער את הרווח העצום שהם עשו. הכוח הכלכלי של אומה יכול לבוא מבחוץ או מבפנים: מבחוץ על ידי כיבוש צבאי או מסחר. מבפנים על ידי מוצרים שמיוצרים או נחצבים. לנבטים היה את שתי מקורות הכוח הכלכלי.
הם ייצרו: זפת – היה להם מונופול על הוצאת זפת מים המלח ומכירתה למצרים. גידלו סוסים, בעיקר למרוצים. גידלו כבשים שנמכרו כבשר או כצמר. ייצרו קדרות ברמה הכי גבוה. חצבו נחושת בפונון ומכרו אותה בכל רחבי המזרח התיכון.
בנוסף לכל זה הם סחרו במוצרים מתימן, אפריקה, הודו וסין, מוצרי מותרות וקטורת.

 

 

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics