לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

תרבות מגאליתית – תל גזר

במקומות שונים בארץ יש עקבות של תרבות מגאליתית גדולה שהתקיימה כאן לפני אלפי שנים. במאמר שלפניכם אסקור את המקומות השונים, מה יש לראות בהם? ומה המשמעות של מה שרואים?

 

תל גזר.

בלב השפלה, בין עמק איילון לבקעת אונו, ישנו רכס גבעות קטן שבצפונו נמצא תל גזר. התל נמצא צמוד למושב כרמי יוסף, ויש כאן אולי את הנוף הכי יפה בארץ. השפלה כולה נראית מחוף הים ועד ההרים. צריך להבין שבימי קדם הראות הייתה הרבה יותר טובה מאשר כיום, כשיש חלקיקים רבים של אבק וזיהום באוויר. התל עצמו מאורך וסביבו שביל היקפי שלאורכו יש כמה אתרים מעניינים לראות. גזר הייתה מיושבת אלפי שנים, הציון הראשון שלה הוא בכתבי המצרים, תותמוזס השלישי מזכיר אותה בין כיבושיו, לפני 3500שנה. במקום נמצא שרידי מגדל כנעני מהמרשימים בארץ. גזר הייתה עיר חשובה בתקופה הישראלית, נמצא בה הכתב העברי הקדום בעולם, לוח גזר המפרט את חודשי השנה לפי עבודות חקלאיות, שער ישראלי קדום ואפילו מפעל מים כמו במגידו וחצור. המקום המרשים ביותר, לדעתי בתל גזר, הוא מקדש האבנים העומדות, וכאן אנו חוזרים לעניינו: המקדש הוא מלפני 4000 שנה, ייחודי מסוגו בארץ, מזכיר את האבנים העומדות בסטונהג ומקומות אחרים ברחבי העולם.

מדובר על עשר אבנים עומדות שהגדולות שביניהם שוקלות כמה טונות ומגיעות לגובה של מעל שלוש מטר. כל האבנים מוחלקות מצד אחד ומחוספסות מהצד השני ומסודרות כך שצידם המוחלק פונה אל שקיעת השמש ביום הקצר בשנה. ישנם רווחים לאחר האבן השנייה והאבן השביעית, וכמו כן האבן השביעית שונה מכל השאר בכך שהיא עשויה מאבן קשה יותר שהובאה מאזור ירושלים.

 

נשאלת השאלה לשם מה הובאו האבנים לכאן, ומדוע דווקא מירושלים? וכאן המקום להסביר כמה דברים:

 

לפני 5000 שנה מתפתחת בארץ תרבות מגאליתית. משמעות השם היא "אבנים גדולות". אנשי אותה תרבות מקימים מעגלי אבנים, חלקם גדולים מאד, כמו למשל רוגום הירי ברמת הגולן, ודולמנים – מבנים הבנויים מאבנים גדולות, פעמים רבות בצורת שער, ששמשו כנראה לקבורה. כמו כן האבן העומדת משמשת כסמל לאלוהות ובמקדשים של אותה תקופה אנו מוצאים בקודש הקודשים אבנים כמייצגות את האל, מסורת זו נמשכה עד תקופת הנבטים והערבים הקדומים, כשהאל דושרא הוצג בצורת אבן מרובעת, ואילו באסלאם יש לנו את האבן השחורה ובניין הכעבה במכה. ביהדות מסורת האבנים העומדות נמשכה בתנ"ך בהקמת מצבות ומזבחות לאל. יעקוב מקים גלעד אבנים לאחר מאבקו עם המלאך ובמקרים נוספים. במקדשים של הכנענים כמו למשל בחצור או דן מוצאים אבנים עומדות כמייצגות את האלוהות, אבן גבוהה וצרה כמייצגת אלוהות זכרית ואילו אבן שטוחה ורחבה כמייצגת אלוהות נשית. מסורת זו מופיעה גם במקדש יהודי שהתגלה בערד ושנבנה בתקופת בית ראשון המוקדמת. בקודש הקודשים יש שני אבנים עומדות, אחת זקופה וצרה והשנייה רחבה יותר ונמוכה. לפי חלק מהארכיאולוגים שחפרו את התל. האבנים מסמלות את יהוה ואשרתו. אלוהים נתפש בימי בית ראשון הקדומים כבעל בת זוג שנקראה אשרה, ומוצאים הקדשות בעברית (כונתילה עג'ור) ליהוה ואשרתו.

 

מעניין לציין שגם במסורת גני הזן יש אותה משמעות לאבנים: אבן עומדת צרה מסמלת את עיקרון היאנג – הזכרי, ואילו אבן שטוחה ורחבה מסמלת את העיקרון הנקבי – יאנג.

 

התרבות המגאליתית שהתפתחה בישראל ובמיוחד בגולן ובעבר הירדן התפשטה מהארץ אל אירופה ומשם אל האיים הבריטיים, ומכאן שכל המנהירים, מעגלי האבנים, והאבנים המקודשות באנגליה, סקוטלנד, אירופה, ואולי גם במקומות אחרים בעולם, הם בעצם הופעה של תרבות כלל עולמית, שלמעשה התחילה כאן בארץ ישראל, איך התפשטה תרבות זו ומה הייתה רמת ההתפתחות שלה הם נושאים ששרויים במחלוקת (מי שפרסם וחקר נושא זה בארץ היא החוקרת קלייר אפשטיין), אבל כדי להביא בחשבון שהיו תרבויות בתקופה זו, כמו למשל מצרים, שהיו מפותחות מאד ובנו כבר את הפירמידות. 

 

לחצו לקריאה על אתרים באזור המרכז

קיסריה

סידני עלי

לטרון

מראשה ובית גוברין

תל גזר

רמלה

לוד

תל לכיש

חיפה הרוחנית

אליהו במוחרקה

אום אל פחם

מגידו

 

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics