לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

המקדש החשוב ביותר בערד ובנגב כולו הוא במצודה הישראלית בערד.

מדובר במקדש עברי קדום, שהיה קיים בזמן בית המקדש הראשון, ומעיד על כך שבזמן זה היו מקדשים גם במקומות אחרים בארץ, במתכונת דומה לירושלים.

ערד אמנם הייתה נושבת רק בתקופה הכנענית הקדומה, אך המצודה שעל התל שלה ידעה פריחה גם בתקופה הישראלית, עד חורבן בית ראשון. המצודה נבנתה לראשונה כנראה בימי דוד ושלמה, ומאז נבנתה ונחרבה 5 פעמים, עד שנחרבה סופית על ידי האדומים שפלשו לאזור, עם ובמקביל לחורבן הבית. נמצאו כתבים של מפקד המצודה האחרון הכותב על רגעיה האחרונים של המצודה, ומכאן אנו יודעים על גורלה הדרמטי. מכל מקום, בתוככיה נמצא מקדש ישראלי, החשוב מסוגו בארץ.

המקדש בנוי מ3 חלקים: ממזרח למערב, חצר גדולה ובה מזבח, ממנה יש פתח לחדר רוחב ארוך, כך שנוצרים 2 אגפים מ2 צידי הכניסה, ממול לכניסה יש 4 מדרגות המובילות לקודש הקודשים. בכניסה לקודש הקודשים 2 מזבחי קטורת, אחד קצת קטן יותר מהשני, מ2 צידי קודש הקודשים בקצוות המערביים, 2 מצבות אבן, אחת קצת קטנה יותר מהשנייה. המצבה הקטנה יותר עומדת על במה מעט מוגבהת.

לפי דברי הארכיאולוג יהודה גרנות: באגף הימיני של חדר הרוחב, זאת אומרת האגף הצפוני, היה את לחם הפנים, ובאגף השמאלי של חדר הרוחב, זאת אומרת באגף הדרומי, היה את המנורה. מתחת למקדש ולידו יש מערכת מים ששימשה לטהרה.

נשאלת השאלה מדוע יש במקדש 2 מצבות אבן. לפי יהודה גרנות ההסבר שהוא מקבל הוא שמדובר ב2 לוחות הברית, הסבר נוסף הוא שמדובר ב2 אלוהויות, אלוהות זכרית – יהוה, ואלוהות נקבית – אשרה. מעניין לציין שהאבן הקטנה יותר הולכת עם מזבח הקטורת הגדול יותר, ולהפך.

במקדש בערד נמצאה אסטלה מהתקופה הכנענית ובה דמות שוכבת ודמות עומדת כשלשני הדמויות יש פנים של חיטה. זה מזכיר כמובן את עמוד הדגד במצרים, עמוד היה שוכב והיו מעמידים אותו כל שנה בפסטיבל שסימל את התחדשות הצמחייה.

במקדש בערד מצאו באגף הצפוני של אולם הרוחב אבני שחיקה גדולות וכן אבנים שטוחות ענקיות שהיו מחממים אותם ועליהם היו אופים את הלחם. את הלחם היו אופים במקדש עצמו, ויש עדויות באבנים של תהליך האפייה. במקדש מצאו גם שמות של משפחות כהונה המופיעות בתנ"ך.

בימי יאשיהו או חזקיהו הייתה רפורמה בפולחן ביהודה, המקדשים האזוריים נסגרו וכל הכוהנים נקראו לירושלים, הפולחן רוכז בירושלים. בזמן הזה נסגר המקדש בערד. מזבחות הקטורת הושכבו אחד כלפי השני כך שהם חוסמים את הפתח של קודש הקודשים. וכל המבנה כוסה באפר, וכך הוא נשמר

 

מאמרים על אתרים בנגב - לחצו לקישור

תל ערד

עבדת וממשית

המכתש הגדול

עיר אובות ומואה

בקעת עובדה

הר כרכום

סדום ובוקק

פולחן המדבר

הר כרכום


 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics