הצהרת נגישות

נגישות אתרים
אנו עושים ככל שבידנו על מנת להנגיש את אתר האינטרנט שלנו, ומתן שירות שיוויוני לכלל גולשינו נמצא בראש סדר העדיפות שלנו.
בין פלחי האוכלוסיה שנהנים מהנגשת האתר ניתן למנות:
• אנשים עם מוגבלויות ראייה, מבעלי עיוורון מוחלט, דרך לקויות ראייה ועיוורון צבעים וגוונים ועד למרכיבי משקפיים.
• אנשים עם מוגבלות פיזית, בעלי קשיים מוטוריים בידיים המקשים על תפעול העכבר.
• אנשים עם לקות שמיעה אשר נזקקים לכתוביות לשם צפייה בוידאו.
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
ניתן להבחין בכך שהקהל הרחב בוחר לעשות שימוש ברשת האינטרנט ובהמוניו ואתרים נגישים יסייעו בהנגשת המידע הקיים היום ברשת האינטרנט והפיכתו לנחלת הכלל.
באתר זה אנו עושים שימוש ברכיב עזר להנגשת אתרים, כזה שמסייע להנגיש על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כפי שמוגדרת ב:
W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים חיוניים בעת הנגשת אתר האינטרנט:
כאשר עמלנו על הליך הנגשת האתר שמנו לב למספר סעיפים בסיסיים אשר יבטיחו את הצלחת הגדרתו כנגיש לקהל הרחב ביותר.
בעת הנגשת אתר זה הושם דגש על יישומם של הסעיפים הבאים לכל הפחות:
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

סייגים לנגישות
אתר האינטרנט שלנו דינמי וכולל מערכות הזנת תוכן שונות הפועלות בשיטת WYSIWYG. עלול להיווצר מצב לפיו חלקים מסוימים בדפי תוכן דינמיים אלה כוללים רכיבים שיישומון ההנגשה לא הצליח להנגיש בצורה כוללת כך שאפשר והתערבות בקוד האתר תדרש מצדנו.
במידה ונתגלה למולכם מקרה מעין זה, נודה אם תצרו עימנו קשר וזאת בכדי שנוכל לטפל בסוגיה זו בהקדם האפשרי. נוסף על כן, ייתכן ואתרנו מציג תוכן שמקורו באתרים אחרים, כאלה שטרם הונגשו, כאשר אין ביכולתנו להיות אחראיים
על תוכן של צד ג’, אך למרות זאת נשמח לקבל הערות בנושא, לפנות אל הגורם הנוסף ולהסב תשומת ליבו לנושא.

פנייה בנושא נגישות
כל פניה בנושא נגישות, שאלות, הבהרות או הצעות אשר קשורות לאתר שלנו, ניתן לשלוח בדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

המקדש החשוב ביותר בערד ובנגב כולו הוא במצודה הישראלית בערד.

מדובר במקדש עברי קדום, שהיה קיים בזמן בית המקדש הראשון, ומעיד על כך שבזמן זה היו מקדשים גם במקומות אחרים בארץ, במתכונת דומה לירושלים.

ערד אמנם הייתה נושבת רק בתקופה הכנענית הקדומה, אך המצודה שעל התל שלה ידעה פריחה גם בתקופה הישראלית, עד חורבן בית ראשון. המצודה נבנתה לראשונה כנראה בימי דוד ושלמה, ומאז נבנתה ונחרבה 5 פעמים, עד שנחרבה סופית על ידי האדומים שפלשו לאזור, עם ובמקביל לחורבן הבית. נמצאו כתבים של מפקד המצודה האחרון הכותב על רגעיה האחרונים של המצודה, ומכאן אנו יודעים על גורלה הדרמטי. מכל מקום, בתוככיה נמצא מקדש ישראלי, החשוב מסוגו בארץ.

המקדש בנוי מ3 חלקים: ממזרח למערב, חצר גדולה ובה מזבח, ממנה יש פתח לחדר רוחב ארוך, כך שנוצרים 2 אגפים מ2 צידי הכניסה, ממול לכניסה יש 4 מדרגות המובילות לקודש הקודשים. בכניסה לקודש הקודשים 2 מזבחי קטורת, אחד קצת קטן יותר מהשני, מ2 צידי קודש הקודשים בקצוות המערביים, 2 מצבות אבן, אחת קצת קטנה יותר מהשנייה. המצבה הקטנה יותר עומדת על במה מעט מוגבהת.

 

לפי דברי הארכיאולוג יהודה גרנות:

באגף הימיני של חדר הרוחב, זאת אומרת האגף הצפוני, היה את לחם הפנים, ובאגף השמאלי של חדר הרוחב, זאת אומרת באגף הדרומי, היה את המנורה. מתחת למקדש ולידו יש מערכת מים ששימשה לטהרה.

נשאלת השאלה מדוע יש במקדש 2 מצבות אבן. לפי יהודה גרנות ההסבר שהוא מקבל הוא שמדובר ב2 לוחות הברית, הסבר נוסף הוא שמדובר ב2 אלוהויות, אלוהות זכרית – יהוה, ואלוהות נקבית – אשרה. מעניין לציין שהאבן הקטנה יותר הולכת עם מזבח הקטורת הגדול יותר, ולהפך.

במקדש בערד נמצאה אסטלה מהתקופה הכנענית ובה דמות שוכבת ודמות עומדת כשלשני הדמויות יש פנים של חיטה. זה מזכיר כמובן את עמוד הדגד במצרים, עמוד היה שוכב והיו מעמידים אותו כל שנה בפסטיבל שסימל את התחדשות הצמחייה.

במקדש בערד מצאו באגף הצפוני של אולם הרוחב אבני שחיקה גדולות וכן אבנים שטוחות ענקיות שהיו מחממים אותם ועליהם היו אופים את הלחם. את הלחם היו אופים במקדש עצמו, ויש עדויות באבנים של תהליך האפייה. במקדש מצאו גם שמות של משפחות כהונה המופיעות בתנ"ך.

בימי יאשיהו או חזקיהו הייתה רפורמה בפולחן ביהודה, המקדשים האזוריים נסגרו וכל הכוהנים נקראו לירושלים, הפולחן רוכז בירושלים. בזמן הזה נסגר המקדש בערד. מזבחות הקטורת הושכבו אחד כלפי השני כך שהם חוסמים את הפתח של קודש הקודשים. וכל המבנה כוסה באפר, וכך הוא נשמר

 

 

תל ערד העיר הראשונה בישראל

לפני 5000-5500 שנה מתחילה התרבות האנושית יש מאין. עד אז אנשים גרו בכפרים, עשו כולם אותו הדבר פחות או יותר, כמו חברות שבטיות פרימיטיביות בימינו ברחבי העולם. פתאום קמו ערים של עשרות אלפי אנשים, שהגדולה וראשונה שביניהם היא ארך בשומר, הופיע ריבוד מעמדי והתמחות, הבדלי עושר ומערכת מיסוי מרכזית, דת ממוסדת ומקדשים, במקביל לכך הומצא הכתב, אולי בכדי לאפשר ניהול ותקשור של מערכות גדולות והחל השימוש בגלגל. הערים הגדולות הביאו לפרויקטים הנדסיים מורכבים וגדולים, ורמת ארגון גבוהה וריכוזית בכדי שאפשר יהיה להבטיח רווחה ומזון לכולם, סדר ציבורי, יצירה של חברה שתחליף את התא המשפחתי והשבטי.

שומר הייתה מורכבת מערי מדינה גדולות, מייד אחר כך מתחילה התרבות המצרית, עם איחוד מצרים התחתונה והעליונה על ידי המלך מנס ב3200 לפנה"ס. במקביל לכך מתחילות לקום ערים גדולות ומתקדמות בארץ ישראל, שאחת הגדולות והחשובות שביניהם היא ערד.

במשך אלף שנים התקיימה בישראל תרבות מתקדמת שהתבססה על ערי מדינה מפותחות, זאת הייתה תקופת הברונזה הקדומה. לאחריה נעלם הישוב העירוני והייתה תקופת נסיגה קצרה, עד שהתרבות שבה לבכורתה ומוקמות ערים חדשות בברונזה תיכונה ב'.

בתל ערד ניתן לראות חומות קיקלופיות עם אבני ענק, מזג האוויר בתקופה העתיקה היה יותר טוב מאשר היום ובקעת באר שבע בואכה ערד קיבלה יותר גשמים מאשר כיום. בלב העיר הכנענית העתיקה שמתפרשת על פני שטח גדול, באר מרשימה ועמוקה. נדמה כאילו ערד הייתה החיבור בין הארץ הנושבת לבין המדבר, ממנו היא קיבלה את האמונה הדתית העמוקה והמורכבת והרעיונות הפילוסופיים של האחדות

 

 

מאמרים על אתרים בנגב - לחצו לקישור

תל ערד

עבדת וממשית

המכתשים וסביבתם

עיר אובות ומואה

בקעת עובדה

הר כרכום

סדום ובוקק

פולחן המדבר

הר כרכום

בקעת תמנע

מכתש רמון וסביבתו

נחל הבשור 

 

הצעות לסופי שבוע וטיולים בנגב ובמדבר יהודה - לפי הזמנה

סוף שבוע מדבר יהודה - לחצו לפרטים

סוף שבוע הרי אילת - לחצו לפרטים

סוף שבוע נבטים בנגב - לחצו לפרטים

טיול יום איסיים וקנאים

טיול יום מדבר יהודה

 

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics