לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

תצפית גגות ירושלים בדגש קבלה


ראשית קצת רקע:

כשאלוהים רוצה לברוא את העולם הוא חייב לצמצם את עצמו תחילה. הוא יוצר חלל עגול שנקרא טהירו, לתוך החלל העגול הזה חודרת קרן אור ראשונית, קרן האור הופכת לאדם קדמון לכל קדומים, ארכיטיפ האדם הבנוי לפי עיקרון הספירות. מאדם זה יוצאים אורות מהעיניים (למרות שהם עצומות), מהאוזניים, מהנחיריים ומהפה. האור שיוצא מהעיניים הוא אור משותף לשני העיניים, האור שיוצא מהאוזניים הוא אור מופרד, אבל מתייחס אחד לשני, האור שיוצא מהנחיריים הוא מופרד אבל נוגע אחד בשני. ורק האור שיוצא מהפה יש בו שני שלבים: מחשבה ודיבור. מהאור הזה נברא העולם של הספירות. זה קורה קודם כל על ידי זקן שנוצר מהפה ועד לטבור. מקצה המעגל של הטהירו ועד למרכזו שמסומל על ידי הטבור. הטהירו מחולק למעשה לעשרה עיגולים אחד בתוך השני, ועל רקע זה יש את אדם קדמון לכל קדומים.

אדם קדמון מכיל קדומים מכיל בתוכו את עשר הספירות:
כתר מעל הראש, חוכמה ובינה - שני הצדדים של המוח. חסד ודין - יד ימין ויד שמאל, תפארת – הלב. נצח והוד - שני הרגלים, יסוד – איבר המין הזכרי, מלכות - דמות הפוכה נקבית.


המבנה הטופוגרפי של ירושלים מסמל את הדרמה הקוסמית של יצירת הבריאה. ירושלים בנויה בצורת מעין מכתש, עיגול, "ירושלים הרים סביב לה". המקום של כיפת הסלע מוקף בפסגות הרים, שמקום החיבור של נקודות חיתוך החיבור ביניהם הוא בדיוק בכיפת הסלע.

לתוך העיגול הזה נבנה בית המקדש, על ציר מזרח מערב, ציר זריחת השמש, כך שהוא פונה אל הר הזיתים. למעשה קרן שמש של זריחה – קו הישר, חודרת אל העיגול של ירושלים במקום בית המקדש, וכך נוצר דמות אדם קדמון לכל קדומים, המתבטא במבנה בית המקדש עצמו:
קודש הקודשים זה הראש - חוכמה ובינה זה שני הכרובים שעל הארון, אבא ואימא, הכתר זה כבוד אלוהים שביניהם.
ההיכל הוא הגוף - חסד, דין ותפארת. את החסד מייצגת המנורה, האור הוא השפע האלוהי. את הדין לחם הפנים, עולם החומר של הצמצום. ותפארת זה הקטורת, שזה כמו תפילות עם ישראל שעולות מהארץ ישירות לשמיים.
שני העמודים לפני האולם – בועז ויכין, הם שתי הספירות נצח והוד, נצח זה עמוד ימין והוד עמוד שמאל. הפתח שביניהם הוא ספירת יסוד, זהו איבר המין שדרכו נכנסים ויוצאים כוהנים. לאחר עבודת המקדש הם עומדים על המדרגות ואומרים את ברכת הכוהנים, מפזרים את השפע האלוהי בעולם. מול הפתח יש את עבודת הקודש, את המזבח, המנוהל על ידי הלווים. מול הפתח מתבצעת עבודת החיבור בין הזכרי והנקבי - שמים וארץ.

 

שינוי אוקטווה – הנהגת העיגול אל מול הנהגת הישר

לפי הקבלה (כתבי הארי) בבריאת העולם נוצרו שתי בחינות של הנהגה: הנהגת העיגולים והנהגת היושר. "הנהגת העגולים ענינה הנהגה כללית, בה הכל מתנהל בשוויון. דוגמא לכך היא הנהגת הטבע. לעומתה הנהגת היושר ענינה הנהגת הפרטים, שהיא הנהגת השכר והעונש של העולם הזה. הנהגת התורה כיום הנה הנהגת היושר, בעוד שהנהגת העולם לעתיד לבא תהיה הנהגת העגולים. אולם ישנם מצבים בהם מתגלה הנהגת העגולים אף בעולם הזה." (מתוך אורו של המקדש. מקובר).

העיגול תכונתו הוא שלמות, השמש עגולה, הירח עגול, כדור הארץ עגול, החיים הם עגולים. הכל חוזר למקום שממנו הוא בא, והרוח שלנו שבא מאלוהים שואף לחזור אליו. האדם נפל מגן העדן והוא שואף לחזור אליו. הנהגת העיגולים הנה עץ החיים. החלק העגול של העץ, הצמרת העגולה.

לעומתה הנהגת היושר קשורה לעץ הדעת. עץ הדעת תכונתו היא הידיעה של טוב ורע. טוב ורע מחלקים את העולם לשניים, בעקבותיהם באים גם כל שאר החלוקות, כן ולא, שחור ולבן, וכו'... קו ישר תכונתו היא שהוא מחלק את העולם לשניים, לימין ולשמאל. האדם בנוי כך שיצעד קדימה ויחלק תוך כדי כך את העולם לשניים. המבט שלנו מופנה לכיוון אחד בלבד, קדימה. אנחנו צריכים להתקדם קדימה בחיים תוך כדי חלוקת העולם לטוב ורע, לנכון ולא נכון בשבילנו, לעשה ולא תעשה, כמו המצוות של עשרת הדברות. כל מהותה של מוסריות האנושית היא לעשות טוב ולהימנע מרע, אלא שהאדם צריך להבדיל ביניהם וזה קשה. הקו הישר הוא הגזע שעליו הצמרת העגולה של עץ החיים נשענת.

 

בית המקדש היה בנוי כולו מקווים ישרים. מכאן שחיצוניותו של המקדש עניינה היה הנהגת היושר. ואכן חיצוניותו של המקדש קשורה לחוקי התורה והפולחן, שהרי שם היו מקריבים את הקורבנות, עולים לרגל, מקריאים את התורה. אולם פנימיותו של המקדש הייתה קשורה להנהגת העיגולים. לעולם שנמצא בממד אחר. הכרובים שעל ארון הברית היו אלו ששומרים על השער לגן עדן, שמעבר לו יש מציאות אחרת, הנהגת עיגול.


 

 
הרשמו לרשימת התפוצה שלנו
Web Analytics