עיר אובות ומואה.

עיר אובות.

באמצע הערבה, מקום של שיחי ערבה, מושבים ונוף ערבתי, מתרוממות מספר גבעות צבעוניות קטנות, על אחד מהם יש תל מתקופת המלוכה הישראלית שימש בעבר כמבצר בדרך לעציון גבר, כיום נקרא המקום עיר אובות והוא נמצא ליד חצבה. יורדים מהביש הראשי לאילת מרחק כמה מאות מטר נמצא את התל שנחפר באופן אינטנסיבי בשנים האחרונות. כיום ניתן לראות במקום 6 שכבות של ישוב, מתקופת דוד ועד התקופה המוסלמית הקדומה. השרידים המרשימים ביותר הם מתקופת מלכי יהודה במאה ה7-8. מתקופה זו יש חומה מרובעת שסוגרת את כל התל במידות של 100 על 100 מטר ויותר. החומה היא חומת סוגרים קלאסית ברוחב 3 מטר ובה 3 מגדלים ובליטות ושקעים והיא נשתמרה עד לגובה מרשים לאחר החפירות. אבני הגזית מהוקצעות וניתן לראות גם את מבנה השער. לא רחוק מהשער, לרגלי החומה, ישנו מקדש אדומי. במרכז המקדש במה ובו אוסף של אבני מצבה שנאספו במקום, במקדש נתגלו הרבה שברי חרסים של כלים מקודשים, חלק מפולחן האדומים היה כנראה סוג כלשהו של נסך שבו שברו את כדי הנסך שעוצבו בצורה פולחנית. המקום מרגיש מאד אנרגטי והמיקום שלו לרגלי החומה נותן תחושה מיוחדת של אדם היוצא מן העיר ומתפלל במקדש לפני שהוא יצא לדרך הארוכה והמסוכנת, דרך המדבר. ייתכן גם שהוא מודה ומתפלל לאחר שבועות ארוכים בדרכים, לפני שהוא נכנס אל ה"ציוויליזציה" להטיב את כרסו וליבו. הפולחן האדומי בראשיתו היה פולחן לאל קוס – אלוהי ההרים, שנתפס בדמות מופשטת של ריבוע אבן לא מהוקצע וללא קישוטים, מכאן הגיע בהמשך האמונה ב"כעבה", אבן קדושה הנמצאת במבנה מרובה אף הוא. הריבוע ייצג את השלמות והאבן את היסוד הראשוני שממנו נוצר הכל. הפולחן של מצבות היה נפוץ מאד במזרח הקדום, ואף אצל אבותינו העברים בתקופת מלכי יהודה, מוצאים מצבות בהרבה ערים מקדשים ישראלים קדומים. מעבר למצבות ישנה במקדש אבן מלבנית גדולה שאולי היא היא האבן שמייצגת את קוס.

מואה.

בכניסה לדרך הבשמים העתיקה, ההולכת מהערבה אל עובדת (ומשם אל עזה), כמה קילומטר לאחר תחילתו של אפיק נחל עומר, נמצאת מצודה עתיקה וחאן המתפרשים על 2 גבעות והשטח שביניהם, בתוך מפתח של הנחל. חלק מהחוקרים מזהים את המצודה עם מואה העתיקה שהייתה אחת מתחנות הדרך החשובות של הנבטים. ייתכן שהזיהוי לא נכון ואין זה מואה, אך בכל מקרה יש שם שרידי חאן ומצודת דרכים עתיקה. החאן עצמו הוא מבנה מרובע גדול של חצר ומסביב לה חדרים, לא רחוק מהחאן שרידי בריכת מים עתיקה, בעבר הייתה כאן נביעה של מים והעמק כולו היה מעובד. החאן נמצא בין 2 גבעות. על הגבעה המזרחית שרידי מבנה שלפי שיטת הבנייה שלו נראה שהוא מהתקופה הרומית המאוחרת, וכנראה מימיו של הקיסר דיוקליטיאנוס מקסימוס, ששלט על רומא משנת 285 עד305 והצליח לייצב את האימפריה לאחר תקופה של משבר שנמשכה 50 שנה. אחד מהדברים שעשה דיוקליטיאנוס היה לייצב את גבול המדבר בכדי למנוע פשיטות של שבטים נודדים. במסגרת זאת הוא בנה מצודות לאורך כל ה"לימס" הארץ ישראלי. בניית קירות המצודות בתקופתו מתאפיינת בכך שהאבנים הם אבני גוויל, שבין שורות האבנים הגדולות יש טריזים של אבנים דקות. אפשר אולי להגיד שהבנייה של דיוקליטיאנוס היא בנייה חפיפניקית מבחינת צורת התוצר המוגמר, בניגוד לבניה הקודמת לו, כמו למשל זו של מלכי יהודה בעיר אובות שבנו עם אבני גזית מהוקצעות, או הבנייה של הורדוס. הסיבה לחפיפניקיות הזו היא שבזמנו של דיוקלטיאנוס כבר לא היה זמן להצטעצעות מיותרת והדגש היה על מעשיות, ואכן הבנייה יציבה ונשארה עומדת על כנה לגובה ניכר במשך אלפי שנים, אך אופי סידור האבנים מעיד על גישה מאד פרקטית לחיים שמתרכזת בעיקר ולא בטפל, ואין לה זמן לקישוטיות ולהתייחסות אסתטית.

בתוך המבצר על הגבעה נמצא חדרים, חצר פנימית, ובאחד החדרים הארוכים ים וממל לכתישת זיתים ואבני רחיים. ייתכן והזיתים גודלו במקום או שהובאו לכאן ממקומות אחרים.


דף הבית
אודות
לוח אירועים
טיולי יום בירושלים
טיולי יום בצפון
טיולים בארץ
טיולים בנגב
חוויה בירושלים
חוויה בצפון
אתרים בירושלים
אתרים בצפון
גיבוש לחברות
סופים בישראל
צבעים וסמלים
ישובים רוחניים
נצרות מיסטית
קבלה ויהדות
הרצאות
מאמרים תרבויות
מאמרים ישראל
המלצות וקישורים
צור קשר
ריקוד ושירה סופית
דמנהור בישראל
נבואה כדרך חיים
פיזיקה רוחנית


אור על גבי אור זאוויה

ניתן לרכוש בדואר
במחיר 50 ש"ח לספר

הזמנת ספרים