משמעות הצבעים ביהדות.

הצבע הלבן:
מיוחס לספירת חסד: "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, מקריב קורבנו לאש שהוא אדום, זורק הדם סביב למזבח שהוא אדום, מידת הדין אדום, מוצקין אותו (הריח) ועולה העשן כולו לבן, ואז האדום נהפך ללבן, נהפך מידת הדין למידת הרחמים" זוהר חלק ב דף כב עב.

החטא האדום מגיע למזבח בדמות הדם האדום, נשרף ומתכלה על ידי האד, ועולה כעשן לבן השמימה, אל האלוהים.

בכתבי הארי מיוחס ערך נוסף ללבן כצבע המורה על נצחיות ואינסופיות, ובשל כך חייבו לבישת בגדי הלבן ביום השבת, שהוא כמעין עולם הבא, עולם הנצח. כותב חיים ויטל:

"צריך האדם ללבוש בגדי לבן ולא של צבעים אחרים וקבלתי ממורי ז'ל שכפי הצבע וגוון המלבושים שלובש האדם ביום שבת בעולם הזה, כן ממש יתלבש האדם בעולם הבא אחרי פטירתו..."

המקובלים רואים בלבן או חוסר צבע מוחלט או התכללות כל הצבעים. וכך הספירה העליונה, שבה אין עדיין צבעים, קשורה ללבן. או, לחילופין, הספירה התחתונה, שבה הצבעים כבר לא באים לידי ביטוי, אלא יש בה ריקנות, גם היא מיוחסת ללבן. ספירה נוספת הקשורה ללבן הנה ספירת החסד. הראשונה בזעיר האנפין. מסיבה זו ממש, הספירה העליונה – כתר, מיוחסת לעיתים לשחור, או הספירה התחתונה - מלכות.

הצבע האדום:
מיוחס לספירת גבורה. "ומפעולותיה שלל הגבורה כל הדברים שהם בסוד האדמימות והחום כאש, וכח האבנים שבהם גוון אדום, וסגולתם להטיל אימה על הבריות" אור נערב חלק ו פרק ג'

הצבע הירוק:
מיוחס לספירות בינה ותפארת. נחשב לצבע משלב, יוצר קשר, הזוהר מדבר על "קו ירוק מחדש חדשים, חדשים" המקיף את העולם וממנו נברא העולם. הירוק של הבינה היה ירוק בהיר, לעומת ירוק כהה של ספירת התפארת, שגם היא ספירה משלבת. הצהוב נחשב להופעה הנמוכה של הירוק ולפעמים סימל את ספירת התפארת.

התכלת:
מיוחס לספירת מלכות ובינה: "והנה ידוע שנקודה של הנוקבא הוא לעולם בחינת מלכות שבה. והיינו סוד נפש של הנוקבא סוד גוון תכלת שהוא במלכות. אבל בעת שנבנית בסוד פרצוף, אז מאירים בה גם ג' גוונין דאבהן חג'ת והם בדוס אי'ל אודם ירוק לבן. וז'ס אילת השחר שבקדרותא דצפרא..." הרב יצחק איזיק, ספר פתחי שערים.

התכלת נחשב לעיתים גם כצבע ספירת הבינה, מכיוון שהאור של היום מופיע לראשונה במעין תכלת חיוור על פני האופק, נגזר משחור.

שחור:
יוחס לספירת מלכות או אין סוף. שתי הקצוות של 10 הספירות.

צהוב:
יוחס לספירת תפארת

וורוד:
בשיטות אחדות – חב"ד הוא קשור לנצח ולהוד

סגול:
קשור לספירת תפארת

כתום:
קשור לספירת יסוד

 

4 צבעים בסיסיים שמהם נוסד העולם הם: אדום, לבן, שחור, וירוק.

"ואומנם כמו שההוויה האמיתית שבו הייתה מ4 קצוות העליונים, כן נרתק זאת ההוויה הייתה מ4 קצוות התחתונים, והוא שאמרו (בפרק יא מפרקי רבי אליעזר) התחיל לקבץ את עפרו של אדם הראשון מ4 פינות הארץ, אדום, שחור, לבן, וירוק..."

רבי אשלג כותב בהקשר זה במבוא שלו לספר הזוהר: "והמשיל הזהר אלו הע'ס חו'ב תו'מ לארבעה צבעים שהם: לבן לספירת החכמה, אדום לספירת הבינה, ירוק לספירת התפארת, שחור לספירת המלכות. פירוש, שהוא בדוגמא לאספקלריא, שיש לה 4 זכוכיות צבועות ב4 צבעים הללו. ואף על פי שהאור שבה אחד הוא, מכל מקום שהוא עובר דרך הזכוכיות הוא מצטבע ונעשה 4 מיני אורות..."

הגדרת הצבעים הקבלית הבסיסית היא ראיית הצבעים כמהויות חסרות ממשות, אך כמשנות ונותנות הגדרות מחודשות לעצם שאותו הם צובעות, ללא החלפת התכונות הטבועות בו. כלומר, התכונות והאיכויות המאפיינים את אותה הדמות נשארים כשהיו, אלא שלעיני המתבונן מן הצד, נראים הדברים בצורה, בצבע, מסוים.
כותב רבי יצחק נהור בפירושו לספר היצירה: "אותיות ואותות יש בהם הפרש, כי האותות פעמים שאין בהן דמיון אלא מראה כגון מראה הלובן והאודם וכיוצא בו (צבע הוא אות), כי האות הוא מראה השתנות העניין שנשתנה מצבעו ומהווייתו.."
 


דף הבית
אודות
לוח אירועים
טיולי יום בירושלים
טיולי יום בצפון
טיולים בארץ
טיולים בנגב
חוויה בירושלים
חוויה בצפון
אתרים בירושלים
אתרים בצפון
סופים בישראל
צבעים וסמלים
ישובים רוחניים
נצרות מיסטית
קבלה ויהדות
הרצאות
מאמרים תרבויות
מאמרים ישראל
המלצות וקישורים
צור קשר
ריקוד ושירה סופית


אור על גבי אור זאוויה

ניתן לרכוש בדואר
במחיר 50 ש"ח לספר

הזמנת ספרים
מפתחים