הלילה האפל של הנשמה - יוחנן של הצלב.

 

יוחנן של הצלב הוא אולי המיסטיקן הנוצרי החשוב ביותר, הוא חי בספרד במאה 16 והיה ממחדשי המסדר הכרמליתי. שירו המפורסם ביותר שהוא מסביר אותו בספר שכתב נקרא "הלילה האפל של הנשמה". זהו הלילה של ישו בגת שמנים, המדבר שכל אחד מאיתנו צריך לעבור בדרך אל האלוהים. להלן השיר והתחלת הפירוש שלו. ניתן להשיג את הספר "הלילה האפל של הנשמה" בתרגום עברי בהוצאת נמרוד של יותם ראובני - מומלץ

 

שורות השיר:

בלילה אפל, בוער באש עם געגועים, הו, מזל מבורך - הלכתי מבלי להיות מורגש, ביתי נח כרגע.

בחושך ובטוח, בעזרת סולם סודי, מחופש, הו, מזל מבורך – בחושך ובהסתר, ביתי במנוחה כעת.

בלילה השמח, בחשאי, כשאיש לא ראה אותי, ואני לא ראיתי איש, מבלי אור או מדריך, פרט לזה אשר בער בלבי.

האור הזה הדריך אותי בצורה בטוחה יותר מאור הצהרים, למקום שבו הוא (ידעתי מי הוא) חיכה לי – מקום שבו איש לא הופיע.

הו, לילה שהדריך אותי, הו, לילה יפה יותר מהשחר, הו, לילה שחיבר את האהוב עם האוהב, אוהב להפך לאהוב.

על פני חזי הפורח, השמור לו לבדו, שם הוא נשאר לישון, ליטפתי אותו, והארזים הנעימו עלינו משבי רוח.

רוח נעימה נשבה מצריחי הארזים כשהפרדתי את תלתליו, בידו העדינה הוא פצע את צווארי וגרם לכל חושי לקפוא.

נשארתי, אבוד בתוהו, פרצופי נוטה אל אהובי.

הכול חדל ועזבתי את עצמי, משאיר את דאגותיי נשכחות בין השושנים.

 

בית ראשון:

אם נפרש עתה בית זה ביחס להיטהרות, התבוננות או עניות הרוח, שכאן הן כמעט היינו הך, נוכל להבין זאת כאילו הנשמה אומרת כך:

מתוך עוני, ללא כל הגנה מפני הדאגות שבנפשי, כלומר, כאשר הבנתי הייתה שרויה באפלה והזיכרון שלי היה אטום, כשהייתי שקוע באמונה אפלה וטהורה (כלומר, בלילה האפל של הכשרים הטבעיים), ורק הרצון היה נגוע בכאב וכיסופים והשתוקקות אל אהבת האל, יצאתי מתוך עצמי, כלומר מתוך אופן ההבנה הנחות שלי, מן האהבה הנרפית שלי ומן הדרך המוגבלת והעלובה שבה התנסיתי עד אז באל, בלא שהשטן או התאווה יחסמו אותי.

דבר זה גרם לי אושר רב, וידעתי שזהו מקרה רב חסד. כי, לאחר שכל הכשרים, התאוות והתשוקות נמחו מנשמתי, נישאתי הלאה מן האופן האנושי שבו הבנתי את האל, עד אופן הפעולה של האל עצמו.

ההבנה שלי התרחבה מאליה, הפכה פניה מן האנושי והטבעי לעבר האלוהי. כאשר היא מאוחדת עם האל, בעקבות טיהור זה, היא כבר אינה מתנהלת על פי האור והכוח הטבעי של, כי אם על פי החוכמה האלוהית שאתה היא התאחדה.

הרצון שלי התרחב אף הוא מאליו והיה לאלוהי. כי לאחר שהתאחד עם האהבה האלוהית, הוא כבר איננו אוהב בכוחו הטבעי ועל פי מנהגיו השפלים, אלא בכוח וטוהר שנובעים מרוח הקודש. אשר על כן, הרצון, שהוא עתה קרוב לאלוהים, אינו פועל עוד בדרך אנושית. גם הזיכרון שלי השתנה והיה ליראה נצחית של הוד האל. ולבסוף, בלילה זה האדם הישן טוהר, וכל כוחותיה של הנשמה התחדשו כליל במזג אלוהי ובהנאה אלוהית. מכאן השורה: בלילה אחד אפל.

... כאשר אור זה של התבוננות תוקף את הנשמה, שעדיין אין בה הארה כללית, הוא גורם בה לאפלה רוחנית. לא זו בלבד שהוא גובר עליה, אלא שהוא מאפיל את מעשה התבונה הטבעית שלה. זאת הסיבה לכך שדיוניסוס הקדוש ותיאולוגים מיסטיקנים נוספים כינו את ההתבוננות המלאה הזאת בשם "קרן חשכה" – מבחינת הנשמה שאיננה טהורה ואיננה שרויה בהארה – כיוון שהכוח הטבעי של התבונה נמחץ כליל על ידי האור הכביר שלה.

 

"יצאתי בלא שיראו אותי, את ביתי שבו הכול נרגע".

הנשמה יצאה למעשה הרואי ונדיר, שהוא האיחוד עם האהוב האלוהי, ולשם כך עזבה את ביתה, משום שניתן לאהוב את האהוב רק כשהוא לבדו בחוץ. "מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי אמצאך בחוץ אשקך גם לא יבוזו לי – שיר השירים ח, 1, על מנת שהנשמה המאוהבת תשיג את תכליתה, היא צריכה ללכת באותה דרך, ולצאת בלילה, כאשר כל המשרתים ישנים, כלומר כאשר כל התשוקות והרצונות של הנשמה (שהם בני הבית) שקועים בשנת הלילה. כאשר הם ערים הם מפריעים לנשמה להשיג את תכליתה, משום שאינם רוצים לשחרר אותה. ולכך מתכוון ישוע אדוננו כשהוא מדבר על אויבי האדם – מתי י 36.

 


דף הבית
אודות
לוח אירועים
טיולי יום בירושלים
טיולי יום בצפון
טיולים בארץ
טיולים בנגב
חוויה בירושלים
חוויה בצפון
אתרים בירושלים
אתרים בצפון
סופים בישראל
צבעים וסמלים
ישובים רוחניים
נצרות מיסטית
קבלה ויהדות
הרצאות
מאמרים תרבויות
מאמרים ישראל
המלצות וקישורים
צור קשר
ריקוד ושירה סופית


אור על גבי אור זאוויה

ניתן לרכוש בדואר
במחיר 50 ש"ח לספר

הזמנת ספרים
מפתחים