מרונים.

אם סיפורם של הארמנים ושל הסורית הוא של לאום שקיבל על עצמו דת, והדת הופכת להיות לדת לאומית (במקרה של הארמנים), הרי שסיפורם של המרונים הוא הפוך: דת שמקבלת על עצמה לאום. ולמה הכוונה?

בסוף המאה הרביעית תחילת המאה החמישית חי בהרים שבצפון סוריה נזיר אגדי בשם סט מארון. סביב נזיר זה התקבצו נזירים נוספים ולימים נוסד מנזר שהיה גדול מאד והשפיע והיה בקשרים עם סביבתו (מקבילה לזה ניתן למצוא בסיפור של אבתימיוס במדבר יהודה והקמת המנזר במישור אדומים, מדובר על קהילה בת מאות נזירים הקשורה לשבטים ולאוכלוסייה היושבת מסביב למנזר). בזמן שהמחלוקות המונופיזיטית קרעה את המזרח מהנצרות האורתודוקסית של ביזנטיון, קיבלו על עצמם הנזירים של מארון את האמונה הדאופיזיטית האורתודוקסית, במיוחד לאחר שהקיסר הרקליוס בתחילת המאה ה7 הציעה סוג של פשרה אמונתית שנקראה מונוטאליטיות, שבה תמך גם האפיפיור ברומא של אותה תקופה. מה שיצא הוא שהמרונים היו אי של אמונה אורתודוקסית בתוך ים של מונופיזיטים, ולכן הם סבלו מהתנכלויות ורדיפות של שכניהם, כשבשיאם נרצחו כ300 נזירים על ידי המון מוסת. כתוצאה מכך נמלטו הנזירים והאנשים שהיו קשורים אליהם אל הרי צפון הלבנון, שם הם יכלו להמשיך להאמין בשקט. כבר היו להם שלוחות של מאמינים בהרים, וכשעוד ועוד נזירים הגיעו לאזור הם שכנעו חלק מהתושבים המקומיים לקבל את אמונתם. זמן קצר לאחר המעבר להר הלבנון נפלה סוריה לידי המוסלמים, אלא שהמרונים ממעוזיהם בהרים, המשיכו להתנגד במשך 100 שנים לכיבוש המוסלמי ולמעשה שמרו על עצמאות ההר. כאן הכלה להתגבש הלאומיות המרונית. ממנזר של נזירים שקשור לסביבתו, החלה להתגבש אומה בעלת קווים ייחודיים משל עצמה. בדרך פלא הצליחו המרונים להחזיק מעמד אל מול אימפריה מוסלמית אדירה ורק בגידה של קיסר ביזנטיון בהם הביאה לכיבוש הר הלבנון 100 שנים לאחר כיבוש אנטיוכיה. המרונים נסוגו לתוך העמקים בהרים, הופכים את המדרונות הלא נגישים לחקלאות טרסות מדהימה ומצליחים להוציא לחם מארץ שנחשבה ללא מעובדת. בתוך העמקים הם שמרו על ייחודם מבודדים מהעולם, ששכח מקיומם, כך הם התקיימו במשך מאות שנים עד שהגיעו הצלבנים שהופתעו לגלות בעמקים שבהרים קהילה נוצרית אבודה שנחשבה ללא קיימת. המרונים שמחו על בוא הצלבנים והם העדה הנוצרית היחידה שהתגייסה כאיש אחד לטובת מאמץ המלחמה הנוצרי. 50.000 נוצרים מרונים נהרגו במהלך הקרבות של הצלבנים. כשהממלוכים כובשים מחדש את לבנון הם מעניקים זכויות ויחס סובלני בזכות הפחד של הממלוכים מחבירה של המרונים למסע צלב חדש. דבר נוסף שקורה בזמן מסעי הצלב הוא שהקשר של המרונים עם האפיפיורות ברומא מתחזק, ובסופו של תהליך המרונים מוכרים (במאות מאוחרות יותר) כעדה עצמאית במסגרת הכנסייה הקתולית. במאה ה19 יש פריחה תרבותית, כלכלית ופוליטית של המרונים שלמרות תבוסה וטבח שהם סובלים מידי הדרוזים, נהיים העדה המובילה ובעלת ההגמוניה בלבנון. דבר שמוביל ליצירת לבנון העצמאית לאחר מלחמת העולם הראשונה.

המרונים נשענים, אם כן, אל המסורת של הכנסייה הסורית שהתחילה באנטיוכיה, הפטריארך שלהם נקרא גם הוא הפטריארך של אנטיוכיה, אך במהלך הדורות הם התקרבו אל הנצרות של רומא ונכנסו תחת חסותה. בתור מי שהתחילו כנזירים סורים גם אצל המרונים יש דגש על הספרות והרבה ספרות ייחודית עתיקה, השפה בה הם השתמשו בעבר הייתה ארמית, ובמאות האחרונות הם עברו לערבית. יש להם כמה מסדרי נזירות ונזירים, הם מונים כ2.5 מיליון איש בעולם, כשבלבנון יש מיליון איש, ומיליון וחצי מפוזרים בקהילות שונות ברחבי העולם. בארץ יש כמה אלפים המרוכזים בעיקר בכפר גוש חלב שבגליל.


דף הבית
אודות
לוח אירועים
טיולי יום בירושלים
טיולי יום בצפון
טיולים בארץ
טיולים בנגב
חוויה בירושלים
חוויה בצפון
אתרים בירושלים
אתרים בצפון
גיבוש לחברות
סופים בישראל
צבעים וסמלים
ישובים רוחניים
נצרות מיסטית
קבלה ויהדות
הרצאות
מאמרים תרבויות
מאמרים ישראל
המלצות וקישורים
צור קשר
ריקוד ושירה סופית
דמנהור בישראל
נבואה כדרך חיים
פיזיקה רוחנית


אור על גבי אור זאוויה

ניתן לרכוש בדואר
במחיר 50 ש"ח לספר

הזמנת ספרים