הצהרת נגישות

נגישות אתרים
תרבויות עולמי פועלת בכדי שאתר האינטרנט יהיה נגיש ושוויוני לכולם
לצורך כך הנגשנו את האתר לאוכלוסיות הבאות
- מוגבלי ראייה כולל עוורי צבעים, לקויות ראיה ועוד
- מוגבלים מוטורית בידיים , כאלו שקשה להם עם העכבר והמקלדת
- אנשים עם קשיים מסוגים שונים כגון: קריאה, למידה, הבנה, ועוד
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
באתר אנו משתמשים ברכיב עזר להנגשת אתרים על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כמוגדר ב: W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים בנגישות
ישנם מספר חלקים – סעיפים חשובים שמבטיחים הגדרת האתר כנגיש לקהל המוגבל. ואלו הם
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

הסתייגות
יחד עם זאת נסייג ונאמר שמפני שהאתר שלנו כולל מערכות הזנת תוכן שונות שפועלות לפי שיטת WYSIWYG ייתכן שחלקים בדפי התוכן לא יצליחו להיות מונגשים בצורה כוללת, וייתכן שתצטרך התערבות בקוד האתר נוספת. במידה וגילתם מצב כזה, אנא צרו קשר בכדי שנוכל לטפל בכך באופן המהיר ביותר.
כמו כן במקרים מסויימים האתר שלנו מציג תוכן שבא מאתרים אחרים, שחלקם טרם הונגשו ואין לנו אפשרות לאחריות על צד ג', אך נשמח לקבל הערות ולהפנות את תשומת לב הגורמים הקשורים בכך.

פניות
כל שאלה, הבהרה, הצעה ופניה באופן כללי שקשור לאתר אנא שלחו לדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

ביקור בקברי צדיקים - טיולי דתות, תרבות ורוחניות

ביקור בקברי צדיקים

במלכים ב פרק יג' פסוקים 20-21, מסופר על מת שהשליכו לקברו של אלישע, כאשר נגע המת בעצמותיו של הנביא קם לתחיה. "אומר רבי יוסף אלבו, הוא תוצאה של אותו רושם אלוהי שנותר בעצמות הנביא". פסוק זה משמש כצידוק לפופולריות של קברי צדיקים שהולכת ותופשת תאוצה בארץ, ומהווה, לפי דעתי, אצל חלק מהאנשים, חיפוש אחר חוויה של קדושה. שניים מהאתרים המפורסמים והפופלריים ביותר מבין קברי הצדיקים הם קבר רבי מאיר בעל הנס בטבריה וקבר רשב"י במיירון.
פרופסור נגה קולינס קריינר מאוניברסיטת חיפה ביצעה מחקר מקיף למשרד התיירות הכולל מידע לגבי חווית ואופי הביקור באתרים דתיים יהודים. במסגרת המחקר רואיינו 703 מבקרים בשבעה אתרי עלייה לרגל מייצגים ברחבי ישראל. כל אתר נדגם מספר פעמים (בין שלוש לחמש) במועדים השונים: ימי חול, ימי שישי, ראשי חודשים, חול המועד והילולה. בסך הכול נדגמו כמאה איש בכל אחד משבעת האתרים, במטרה להבין את אופי המבקרים במקום ומעשיהם בו. הסקר בוצע על ידי חלוקת שאלונים למבקרי האתר. המידע שנתקבל עבר ניתוח סטטיסטי: הנתונים שהתקבלו בכל שאלה חולקו לקבוצות על פי אפשרויות התשובה, נותחו והוצגו בצורה מילולית וגראפית. סך עיבוד נתונים כלל ניתוח כמותי ואיכותני
התצפיות כללו מאפיינים שונים של המבקרים באתר כגון מספר המבקרים בכל שעה, מאפייני המבקרים כלבוש, התנהגות, ציוד, ותיאור הפעילות שלהם באתר ומשך הזמן בו נערכה כל פעילות. החוקרים נמצאו במשך הרבה שעות בכל ביקור וסיכמו את ממצאי התצפיות על גבי טבלאות. בנוסף על כך נערכו ראיונות עם מדריכי טיולים המתמחים בנושא העלייה לרגל לאתרים יהודים, בעלי חברות אוטובוסים ואחראי אתרים.
בין השאר נבדקו, בפירוט רב, קבר רבי מאיר בעל הנס בטבריה וקבר הרשב"י במיירון.
לפי קולינס "למעלה ל30% מהאוכלוסייה היהודית ישראלית ביקרה בקבר צדיק (מאז 1999). ההערכות המקובלות הם ש 6-7 מיליון עולי רגל פוקדים את 120 המקומות הקדושים ליהודים. יש כאלו שבאים מסיבות רוחניות שאינן דתיות (קולינס, 2006. עמ' 64),
רוב המבקרים ( 63% ) מגיעים לקבר צדיק שהם בחרו באופן אישי. גודל הקבוצה הנפוץ ביותר (44%) הוא 2-5 מבקרים. 14% מגיעים לבד.
האתר המבוקר ביותר הינו קבר רבי שמעון בר יוחאי ( 23% מהתשובות). אחריו באים קבר האר"י וקבר רבי מאיר בעל הנס ( 16% כ"א). 32% מהמשיבים שוהים בממוצע באתר כחצי שעה, 25% כשעה, ועוד 16% נמצאים באתר כרבע שעה, 17% לא קבוע, 7% שעתים, יחד עם זאת קיים "גרעין קשה" של מבקרים ששוהה באתר פרקי זמן ארוכים מאוד- שש שעות ואף ימים, אך הוא קטן מאוד.
רוב הנשאלים ( 64% ) אינם מגיעים להילולה הצדיק, 26% מגיעים מדי פעם ורק 10% מגיעים באופן קבוע. רק 16% מהנשאלים מגיעים לקברי צדיקים בתאריכים קבועים.
רוב המבקרים ( 63% ) נסעו במיוחד לקבר, אך רובם ניצלו את הטיול כדי לבקר גם במקומות אחרים (רבע מהם – בקברי צדיקים אחרים). כ- 2/3 מהמרואיינים מגיעים לאתר כדי לקיים מצוות דתיות. 73% שוהים באתר פחות משעה. הפעילויות המועדפות הן תפילה, בקשת בקשות והדלקת נרות.
נמצא כי מניעי הביקור בקברי צדיקים נעים בין סקרנות והתעניינות גרידא לבין "חיפוש משמעות", כלומר, המניע והמבקר ממוקמים על גבי רצף שצדו האחד הוא סקרנות תיירותית וצדו השני הוא חיפוש אחר אמונה ורוחניות (שם, עמ' 110)

תהליך התפתחות האתרים בשנים האחרונות מקביל להתגברות החיפוש אחר רוחניות והופעות תופעות 'ניו-אייג', ולהתגברות הצדדים המיסטיים ביהדות המודרנית.
המתח בין מקום קדוש, לבין ה"מקום" כאלוהים שנמצא בכל מקום, נוטה כיום, עם החזרה לארצנו, לכיוון של קידוש מקומות פיזיים, דבר שבא לידי ביטוי בכותל, אך גם במקומות אחרים בארץ. הפולחן של מקומות קדושים חדש ביהדות שהגיעה מהגולה, ולכן מתפתחים בו רק עתה היבטים שהם חלק אינטגרלי של מקומות קדושים מוסלמים ונוצרים, כמו למשל החשיבות של אמנות.
למרות שביקור קברי צדיקים הוא מסורת עתיקה, התפוצה שלו והפופולריות העממית השתנו לאחר הקמת המדינה. ישנם מספר מנהגים שאומצו כחלק מהביקור ואלו הם:
הדלקת נרות - מדליקים נרות על הקבר או לידו, באזור שהוכשר לשם כך. על פי האמונה כל מי שמדליק נר ומבקש בקשה- בקשתו תתקבל
בקבוקי מים קדושים - על פי האמונה ניתן לרכוש מים קדושים ליד קבר הצדיק. מים אלו הועשרו בקדושה כתוצאה מהטענתם באנרגיות המצויות בקבר
הנחת אבנים על הקבר - רווח מנהג לשים בעת הביקור בקבר אבן קטנה, כדי להשאיר זיכרון לביקור. לעיתים לוקח המבקר אבן זו אתו הביתה ומיחס לה תכונות של קדושה
לקיחת מזכרות פיזיות מהאתר - לקיחת ענפי עץ קדושים מאתר הקבר הינה תופעה נפוצה, בנוסף ללקיחת אדמה ואבנים בשל היותן קרוב לקבר (שם, עמ' 117).

בכל המנהגים הללו יש מאפיינים וארכיטיפים של קדושה הקיימים גם במקומות קדושים של הדתות האחרות. דוגמא בולטת היא הדלקת נר שהוא חלק מסורתי מביקור בכנסיות, ונהיה חלק מהותי מביקור בקבר הקדושים. גם לפני כן הדליקו נרות, אבל לא באותה כמות ולא באותה חשיבות ופולחניות. הקדוש מבטא תפישות קבליות חסידיות של "צדיק יסוד עולם", או אם נתרגם את זה לעולם המונחים של מדע הדתות – צדיק ציר העולם, ומכאן שגם הקבר שלו הוא ציר עולם, בו מתחדש מעשה הבריאה וחוזרים אל הזמן ההיולי.


קבר רבי מאיר בעל הנס

קבר רבי מאיר בעל-הנס ממוקם על-יד חוף הכנרת שבעיר טבריה והוא אחד מהקברים החשובים והמפורסמים ביהדות. לפי נגה קולינס זה אחד האתרים המבוקרים בארץ, החשוב ליהדות צפון אפריקה. יום ההילולא של רבי מאיר בעל הנס ויום פטירתו מתקיים בתאריך י"ד באייר אך מקום הקבר של רבי מאיר בעל הנס הומה כל השנה באדם. הכיפה הכחולה מציינת את בית הכנסת האשכנזי והכיפה הלבנה מציינת את בית הכנסת הספרדי. ויחד הם נותנים ממד של דואליות ויוצאות דופן למקום.
הכיפה הלבנה היא הקטנה, היא נמצאת מעל חדר מרובע גדול – בית כנסת, שבפינה שלו יש עמוד גרניט עבה וקצר, מעין אומפולוס, בולט מהקיר. ארכיטיפ של אבן ומרכז עולם. מתחת חדר זה ומצדו השני של הקיר ישנו אולם ענק ועליו כיפה כחולה גדולה, בפינה שלו מבנה שיש גדול בגובה יותר משני מטר והוא מורכב ממעין עיטור תמוכות נפתחות כפרחים וביניהם המילים "אלוה דמאיר ענני". המבנה המלבני המסמל כנראה את בית המקדש משמש מוקד של תפילות ותחינות.
מסביב לשני החדרים – אולמות עם הכיפות, הצמודים זה לזה, יש מבנים רבים נוספים המשמשים לפעילות חברתית, לימוד, מסחר, מוסדות צדקה ודת, המתחם הוא כמו עולם בפני עצמו ועונה על ארכיטיפ קדושה שאני קורא לו המורכבות, כשאתר הוא מורכב ויש בו יחסי גומלין, ואעז ואומר אף גדול מספיק, הוא יכול להוות קוסמולוגיה, סדר.

ישנם שלבים שונים בדרך אל הקדושה, ראשית יש את מגרשי החניה, לאחר מכן רחבות כניסה ובהם דוכנים של מכירת תשמישי קדושה, דרכי הגישה הם משני צדי האתר – צפון ודרום, עוברים דרך רחבות גדולות בהם מתנהלת פעילות ציבורית כגון אכילה ואפילו פעילות דתית. בכניסה לאולמות יש חדר נרות בו מבקשים בקשות ואנשים המקבלים תרומות. האתר הוא אקטיבי ומחייב פעילות של המבקר; תרומה, הדלקת נרות, בקשה, הטמנת פתקים, קריאה לתפילה על ידי המשרתים את המקום.
האולם הגדול והכיפה הכחולה שמעליו, וגם החדר הגדול שלידו הם יוצאי דופן, וכך גם סימון הקבר משני הצדדים, בין אם זה מצד בית כנסת, שבתוכו יש אומפולוס ציון קבר - אבן גרניט גלילית, ובין אם זה מצד האולם - מבנה מלבני גדול משיש בעל צורה אמנותית. יש במקום ניצנים של אמנות שנועדה לדבר אל המבקר, החלונות באולם הגדול צבעוניים ועליהם ביטוי אסטרולוגי של השבטים, וכך גם על הקיר החיצוני הפונה לכנרת פסיפס ענק ויפה הקשור לשבטים ואסטרולוגיה, מהדד את בית כנסת טבריה העתיק הסמוך, ובכך מתכתב עם הסביבה, ותורם לקוסמולוגיה שאתר קדוש יכול לייצר.

המיקום של המתחם הוא בין ההרים לאגם, ליד המעיינות החמים של חמי טבריה, מיקום יוצא דופן בשולי העיר טבריה, במקום שהוא חיבור של ניגודים – הר ומים, ותווכים שונים. הנוף מסביב הוא נפלא ונותן תחושת היקסמות, נפלאות והדר.
נדמה כאילו המתחם הוא בקצה העיר, העולם, כששלוחת ההר מסתירה את המשך חוף הכנרת למתבונן. ויחד עם זאת הוא מרכז העולם, דבר המתבטא בכיפה הכחולה ובגודל יוצא הדופן של המבנה והמיקום הדומיננטי שלו בנוף, בדיוק במקום מפגש בין המדרונות לחוף, מעט למעלה מזה.

רבי מאיר בעל הנס היה תלמידו המובחר של רבי עקיבא ונשא לאישה את ברוריה, בתו של התנא חנינא בן תרדיון, שהיה אחד מ"עשרת הרוגי מלכות". על מוצאו ידוע שהיה גר, מצאצאיו של ניירון קיסר. בתלמוד מסופר על נס שנעשה לו - חיילים רומאים שרדפו אחריו הוכו בסנוורים; הוא הבטיח לסוהר ששחרר את גיסתו מבית בושת, שבו הוחזקה על ידי הרומאים כעונש, שיינצל אם יאמר "אלהא דמאיר ענני", והבטחתו התקיימה.
האמונה אומר שמי שייתן צדקה ויגיד "אלהא דמאיר ענני", מבוקשו יינתן לו. וכך התפתח החל מסוף המאה ה19 מנהג לפקוד את הקבר ולתת צדקה, בעודו אומר את התפילה.
וכך, הביקור בקבר מועיל לשלום בית, זיווגים וילדים, בריאות, פרנסה ועוד. הרבה נודרים צדקה, והמהדירים נודרים לשיפוץ וקיום האתר עצמו - משום כך זהו אחד האתרים הגדולים ביותר ומפואר יחסית לאחרים (קולינס, 2006. עמ' 41)."

הסטטיסטיקה של הביקורים במקום היא כדלהלן:
הערכות של כ- 200,000 איש בשנה.
8% מהמבקרים בו הם תיירים מחו"ל, שזה גבוה מאד יחסית למקומות אחרים, (פי ארבע מהרגיל, אחת הסיבות זה ריבוי תיירות יהודית מצרפת – צפון אפריקה)
זה גם אחד המקומות ששוהים בו הרבה זמן 35% מהמבקרים יותר משעה (שם, עמ' 138).
22% מהמבקרים בו הינם חרדים, ועוד 29% דתיים, רק 15% מעמד סוציואקונומי בינוני ומעלה (הכי נמוך מבין האתרים הדתיים שנסקרו) כמעט מחצית מהמבקרים באתר אינם דתיים. הדבר נובע מהיות הקבר מפורסם יחסית בקרב הציבור הלא דתי (שם, עמ' 87)
טענתי היא שקבר רבי מאיר בעל הנס שווה מבחינת כמות המבקרים שבו לקבר הרמב"ם הנמצא מספר קילומטר משם ומבחינת קדושתו לקבר רבי עקיבא. אלא שבגלל מיקומו, הנוף של סביבתו, צורת המבנה, הגישה אליו, הסיפור הקשור אליו (נס), ועוד. הוא מצליח לשבור את האמורפיות וההומוגניות של חולין לא מתבדל וליצור במבקרים בו, המכירים את הסיפור, ובאים מכל קצוות הארץ והעולם בכוונה תחילה, הרגשה של קדושה, דבר המתבטא בסטטיסטיקות של השהות במקום וברגשות המתעוררים במבקרים.
נמצא בקבר רבי מאיר בעל הנס הרבה מהמאפיינים של הקדושה: מים (כנרת סמוכה), עיגול (הכיפה), הבדלה בין קודש לחול, מרכז עולם, קוסמולוגיה, הוא נמצא מחוץ לעיר במקום מבודד יחסית ומחייב גישה רגלית בשביל גישה בחלק האחרון, ועוד
המרכיב הבולט ביותר הבא לידי ביטוי גם באמנות ובאדריכלות הוא סיפור הנס הנקשר למקום, שמהווה מעבר לממד אחר, חיבור בין מישור פיזי ורוחני. הסיפור נותן לגיטימציה לחוויית האחר לגמרי, וזה מביא לניסים וחוויות קדושה בעת הביקור באתר.
אין הרבה מקומות בארץ שבו נושא ה"נס" מודגש בצורה כל כך חזקה.
המשפט "אלוה דמאיר ענני" מופיע בכל מקום, והוא לפי דעתי העיקרון המארגן הנתפש על ידי המבקרים במקום. האפשרות של הנס שמושג דרך תפילה יוצרת תחושה של סדר בתוך הכאוס היומיומי. ומחברת אדם לאפשרות של השגחה אישית בתוך עולם זר ומתנכר. האבן השקועה בקיר בבית הכנסת, ומבנה הקבר המוזר בצד השני של הקיר באולם הגדול, הם סוג של נס בעצמם, עקבות של היירופניה. העיקרון המסדר נמצא כאן במידה רבה ברמה המופשטת, ציר האוריינטציה הוא לא במישור הפיזי, אלא בכוונה הפנימית.
קבר רבי מאיר בעל הנס מלמד אותנו שהעיקרון המארגן שיוצר תחושה של מקום קדוש יכול להיות גם סיפור או אמונה משותפת של המבקרים שמה המתייחסת למשהו שנמצא במקום, חפץ מקודש, סוג של טוטם. הקבר והצדיק חשובים, אך הסיפור חושב יותר והוא מתבטא בצורה המשונה של הקבר ובעמוד, שמרמז גם על קשר לזמן הנס – תקופה רומית.


קבר רשב"י

קבר הרשב"י נמצא במיקום נפלא, למרגלות הר מירון, נושק ליער טבעי ומלאכותי, וצופה אל צפת הסמוכה. המסורת של קדושת המקום עתיקה יותר מהקשר לרשב"י. הר מירון נחשב כמי מירום, מקום מלחמתו וקברו של יהושע בן נון, ולאחר מכן מקום קבורתו של הלל הזקן ותלמידיו.
מתחת לבניין מערה ובה קבר הלל ותלמידיו, בתוכה גומחות קבורה ומעליהם מכסי אבן מרשימים. בזמן החורף הגומחות בסלע מתמלאות איכשהו מים, וזה נס פלאי שמעיד על קדושת המקום. המים החיים היו מרכז פולחן יהודי קדום במקום בזמנים עברו שקשור לגשמים, והתקיים בפסח השני.
בגבעה מעל הקבר שרידי בית כנסת עתיק מזמנו של רשב"י שבו לפי האמונה לימד את הזוהר לראשונה. ובהר שממול נמצא קברו של שמאי, השותף ובר הפלוגתא של הלל הזקן.
המתחם נמצא מעל הישוב מירון, בגבול היער והוא גדול מאד. במרכזו מבנה גדול עם כיפה עגולה הנראה למרחקים, וסביבו מבני עזר רבים, רחבות לאורחים, ומעין רחוב מסחרי המוביל אליו. כמה קברי צדיקים נוספים, ישיבה, מוסדות חברתיים ודתיים. חדרי אוכל, דוכנים לתשמישי קדושה, ועוד.

הרשב"י היה תלמידו של רבי עקיבא ואחד החכמים שהוסמכו על ידי רבי יהודה בן בבא בזמן הרדיפות שלאחר מרד בר כוכבא. הוא היה תלמידו של רבי עקיבא וכשעברה הסנהדרין לאושא, נהיה לאחד מראשיה. לפי המסורת חיבר את ה"מכילתא דרבי שמעון"- מדרש הלכה על ספר שמות ואת "ספרי", מדרש הלכה על הספרים במדבר ודברים. בליבו קיננה שנאה רבה לרומאים והוא לא יכול להתאפק מלדבר בגנותם – כתוצאה מכך השלטון הרומי גזר עליו מיתה. כך שנאלץ לברוח להרים ביחד עם בנו ולהתחבא במערב בפקיעין במשך 12 שנה הדבר התאפשר, לפי האגדה, הודות לנס שנעשה להם: צמח להם חרוב שמפריו ניזונו ומעיין שסיפק להם מים. אליהו הנביא הופיע לפניהם וגילה להם את תורת הסוד. הם התקדשו והתעלו בסולם הרוחני, לומדים את מסתרי התורה. לבסוף יצאו מהמערה כשנודע להם על ביטול הגזירות. רבי שמעון אסף סביבו חבורה שאותה לימד את הסודות הקדושים, אלו נכתבו בספר הזוהר. לפי האגדה, לאחר מותו עלתה מיטתו באוויר, עטופה בלהבות של אש, וטסה למקום שבו לימד ושם נקבר.

במאה ה16 הגיעו מגורשי ספרד לארץ ישראל, רבים מהם ביקשו לגור בצפת מפני קרבתה למקום קברו של רבי שמעון בר יוחאי, כותב הזוהר.
הקהילה הצעירה מונהגת לזמן מה על ידי האר"י שמביא לדרך חדשה של פולחן קדושים, ביקור ותפילות בקברי צדיקים. האמונה שהתפתחה באותה תקופה הייתה שדרך מקום קבורה ועצמות של צדיק ניתן להתחבר לניצוצות נשמתו (בעזרת השתטחויות) להיעזר בכך בכדי לעלות לעולמות רוחניים.
בקבר רשב"י מתרחש באותה תקופה מעבר מקדושת מקום והר אל קדושת צדיק. חג המקום הופך להיות זמן חתונתו ומותו של הרשב"י, ל"ג בעומר, אז עורכים הילולה, במקום חג פסח שני, שהיה האירוע החשוב ביותר עד אז (קשור ליהושע).
המבנה המרכזי של האתר ובניינו נקשר לסיפור פלאי מהמאה 16 על האר"י שגילה בפניו של אחד מפרנסי צפת, אברהם גלנטי, סימן של גזל, בזכות הצלתו מחטא זה תרם הגביר לבניית הבניין עם הכיפה, הבניין והאתר חודשו במאה ה19 על ידי שמואל עבו, שעודד את התהלוכות השנתיות בל"ג בעומר מצפת למירון וההילולה שם.

הטיפולוגיה של הקדושה כוללת הבדלה ברורה בין קודש לחול בדמות שער גדול דרכו עוברים בכניסה אל הבניין הראשי. ממנו והלאה צריך להתלבש בצורה מכובדת, כפי שכתוב בשלט, ומי שלא מתאים נשאר בחוץ. הכניסה נפרדת לנשים וגברים, בלב הבניין המרכזי נמצא אולם גדול מחולק על ידי פרגוד לנשים וגברים כשבצדו קברו של רשב"י ולידו במרכז האולם קברו של בנו רבי אלעזר. הטיפולוגיה  של הדואליות קשורה כאן לאב ובנו.
מסביב לאולם המרכזי חדרים ובהם אנשים לומדים ומתפללים, חייבים לעבור דרכם במעין מבוך בדרך אל אולם הקבר עצמו. כך שיש ערבוב עם המאמינים והשקט נשמר.
פעמים רבות אנשי המקום פונים אל המבקרים בהצעה לשים תפילין, או להתפלל. שמלווה אחר כך בבקשה למתן צדקה.
כלפי הקבר אנשים קוראים תהילים, זוהר, מתפללים. יש מקום להנחת פתקאות והדלקת נרות, שולחנות ללימוד ומדפי ספרים. הדבר הבולט בקבר זה ביחס למקומות אחרים הוא הספרייה ושולחנות הלימוד והקריאה הסמוכים אליו, וכן הלימוד והתפילה המתרחשים בחדרים המובילים למקום, זה מזכיר במקצת ובקנה מידה גדול הרבה יותר את קבר דוד בירושלים.
ביציאה האחורית של הבניין יש בית כנסת ומוסדות צדקה נוספים.
על גג הבניין עמוד מעין ארובה העולה לשמיים ועליו מתרחשת ההדלקה של האש לזכרו בל"ג בעומר.
המתחם מתכתב עם סביבתו, ממנו יוצאים שבילים אל היערות שמסביב ובהם אתרים קדושים יהודיים.

מעל מגרש החניה של המקום, על ראש הגבעה שצופה על מירון, נמצא בית כנסת עתיק, בעל כניסה מפוארת, בו כנראה לימד רשב"י את סודות הזוהר. מעל הכניסה יש משקוף ובו שלושה סדקים, האגדה אומרת שברגע שהסדק האמצעי יתרחב והמשקוף ייפול יבוא המשיח.
מנהגים שונים נקשרו לקבר רשב"י כגון טקס החלאקה, תספורת ראשונה של ילדים בנין שלוש. הרבה מקובלים באים למקום לצורך התייחדות, התקדשות והשראה, ואין להתרשם מהמספר היחסי באחוזים, מכיוון שמה שקובע במקרה זה הוא המספר המוחלט ביחס לכלל הקהל, שהוא גבוה. חסידים מקיימים במקום וביערות שסביבו תקופות ארוכות של התייחדות, תפילות, ריקודים וטבילות, וניתן אף לשמוע חסידי ברסלב צועקים אל העצים את עצמם.

לפי נגה קולינס זהו "הקבר המבוקר בארץ", האתר הגדול וההמוני ביותר בקברי הצדיקים. הערכות מנהל האתר הן של שני מיליון ביקורים בשנה.
זהו מקום ששוהים בו הרבה זמן: 43% יותר משעה (שם, עמ' 38), שזה הרבה מאד.
אחוז המבקרים החילוניים גבוה מאד ( 63% ) וגם 3% תיירים, שזה הרבה יחסית, במיוחד בהתחשב בכמות המבקרים באתר. רבים מהמבקרים באתר הם בעלי השכלה גבוהה 31% ומעמד סוציו אקונומי בינוני ומעלה 35%, יותר מכל מקום אחר, לעומת זאת מספר החרדים קטן (שם, עמ' 138) ועומד על 5% .

המאפיין החיצוני הבולט ביותר של קבר רשב"י, ולפי דעתי אחד הסיבות לפופולאריות שלו, זה המיקום הנפלא לרגלי הר מירון, מעל הישוב מירון, בגבול יערות הגליל. ההגעה אל הקבר היא מעין הגעה למישור עליון, מגג הבניין נשקף נוף נפלא של צפת והגליל העליון. זהו כמו עולם אחר הנמצא בטבע האלוהי שאי אפשר להתחמק ממנו. המקום מוציא את הקהל הדתי, חרדי, וגם החילוני, מהסביבה העירונית אליה הוא רגיל. מרבית המבקרים מסיבות דתיות אינם נמנים על מטיילי ישראל ברגיל, וזאת החשיפה המשמעותית ואולי היחידה שלהם לטבע, הוד וקסם של הארץ. הסיפורים על רשב"י מקשרים אותו ליערות, מערות, מקומות התבודדות בהרים, ומביאים ללגיטימציה לצאת אל הטבע, הנסיעה אל מירון היא מסע אל השוליים, הן מבחינת מרחק והן מבחינה עירונית, אותו מסע שעשה רשב"י עצמו שברח מהרומאים.
לגג תפקיד חשוב בפולחן ובו מופיע מרכיב הגובה – תצפית על כל האזור, והעיגול – הכיפה, צבע התכלת מתקשר אל הקדושה. 

בקבר רשב"י יש דיאלוג ודואליות של אש ואור, במיוחד בהילולה המרכזית המתקיימת בל"ג בעומר. ומצד שני יש גם נס של מים המתחדשים במערת הלל הסמוכה וקשורים לשם העתיק של המקום – מי מירום, אני לא בטוח ששם זה מוכר לרוב המבקרים במקום.
הדגשה על הספרים ולימוד הנמצאת באולמות שליד הקבר קשורה לתורת הקבלה ומהווה מעין בריאת עולם.

הדבר החשוב ביותר במקום בזמנים אלו, ולפי דעתי העיקרון המארגן שלו, הוא הקשר לדמותו האגדית של שמעון בר יוחאי, שהולכת ותופשת ממדים מיתיים ברוחניות הישראלית דתית החדשה. תפילות ותחינות נעשות בשמו, הוא עוזר ומדריך נשמות, דמות שהיא גדולה מהחיים הנוגעת במופלא, בתפישה של האנשים הבאים למקום דמותו של שמעון בר יוחאי גדולה יותר מכל אחד אחר שהם יכולים להזדהות אתו, ועל ידי הגעה למקום קברו הם מתחברים אליו. הנוכחות של בית הכנסת העתיק ומקום הקבר של הלל ותלמידיו מחברת את המבקרים לזמן העתיק. היער וההר מחברים אותם לתקופת גן העדן, הזמן שלפני ההיסטוריה, וכן לסיפור של רשב"י במערה.
יש אוריינטציה להר מיירון מהצד האחד, בו מצא רשב"י מקלט ולמד את סודות הזוהר, ולצפת עיר הקבלה, שנמצאת ממזרח, בצד השני של עמק נחל עמוד, מהצד השני. הסיפור של רשב"י מקבל חיים במקום. התפילה הבלתי פוסקת, לימוד של הזוהר בקרב הנוכחים במקום, המנהגים החסידיים קבליים, מדגישים את מורשתו ותלמודו.
הצדיק מחבר בין העולמות, יוצר סדר – קוסמוס בתוך הכאוס, מביא ממד של השגחה אישית, אפשרות של נס וגאולה. הצדיק מיוצג על ידי מבנה הקבר עצמו בלב הבניין, אך גם על ידי האש, האור וההילולה הנערכת במקום, המחזירה את המשתתפים לזמן המיתי ומחדשת את בריאת העולם והיהדות.



 
 
רשימת
תפוצה
לקבלת מידע נוסף אודות טיולים חדשים ישירות
לתיבת האימייל שלכם, הרשמו למועדון הלקוחות שלנו