הצהרת נגישות

נגישות אתרים
תרבויות עולמי פועלת בכדי שאתר האינטרנט יהיה נגיש ושוויוני לכולם
לצורך כך הנגשנו את האתר לאוכלוסיות הבאות
- מוגבלי ראייה כולל עוורי צבעים, לקויות ראיה ועוד
- מוגבלים מוטורית בידיים , כאלו שקשה להם עם העכבר והמקלדת
- אנשים עם קשיים מסוגים שונים כגון: קריאה, למידה, הבנה, ועוד
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
באתר אנו משתמשים ברכיב עזר להנגשת אתרים על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כמוגדר ב: W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים בנגישות
ישנם מספר חלקים – סעיפים חשובים שמבטיחים הגדרת האתר כנגיש לקהל המוגבל. ואלו הם
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

הסתייגות
יחד עם זאת נסייג ונאמר שמפני שהאתר שלנו כולל מערכות הזנת תוכן שונות שפועלות לפי שיטת WYSIWYG ייתכן שחלקים בדפי התוכן לא יצליחו להיות מונגשים בצורה כוללת, וייתכן שתצטרך התערבות בקוד האתר נוספת. במידה וגילתם מצב כזה, אנא צרו קשר בכדי שנוכל לטפל בכך באופן המהיר ביותר.
כמו כן במקרים מסויימים האתר שלנו מציג תוכן שבא מאתרים אחרים, שחלקם טרם הונגשו ואין לנו אפשרות לאחריות על צד ג', אך נשמח לקבל הערות ולהפנות את תשומת לב הגורמים הקשורים בכך.

פניות
כל שאלה, הבהרה, הצעה ופניה באופן כללי שקשור לאתר אנא שלחו לדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

החיים בזאוויה - טיולי דתות, תרבות ורוחניות

החיים בזאוויה

בתו של עלי נור א-דין יאשרוטי מספרת בכתביה על החיים בזאוויה בתקופת חייו של עלי נור א-דין יאשרוטי, בשנות ה-90 של המאה ה-19:

"התלמידים בלטו באהבתם לשיח' והעדיפו חיים של התבודדות בזאוויה על פני עבודה בחוץ, כך שיוכלו להיות לידו כל הזמן. השיח', לעומת זאת, לא עודד אותם לעזוב את עבודתם, את עסקיהם ואת מעמדם. האדם השלם הוא זה שנע בין אנשים בעודו ממלא את חובותיו הארציות והרוחניות. אין אף עבודה חוקית שלא עוזרת לממלא אותה להתקרב לאל. היא רק מפריעה לאלה שאין להם כוונות טהורות בעבודתם – בין אם בתחום הלימוד, העבודה או הקריירה המקצועית. פעם בא תלמיד לשיח' וביקש ממנו רשות לעזוב את עבודתו ולהקדיש את כולו לסגידה ולתפילות. השיח' ענה לו: "הישאר בחנותך ועבוד והתפלל לאלוהיך, זה טוב יותר מאשר לקבץ נדבות מאנשים".

 "התלמידים התגאו בכך שהשיח' היה מסתכל עליהם. הם התחרו אחד עם השני, בהאמינם שאם רק מבטו של השיח' ינוח עליהם, הם יזכו להגיע לספירות גבוהות בהרבה ויזכו להארה. השיח' עצמו ידע שהאור האלוהי לא הוגבל בדרך זו, ויכול להגיע לתלמיד בכל דרך ובכל מקום".

מקום הטקסים הדתיים 

"הזאוויה היא מקום הטקסים הדתיים. מקום של תפילה, צום, לילות שימורים, התבוננות, תחינה, הגות והתרכזות באל. בזאוויה אומרים את הברכות, עושים את מעגלי הזיכר, התרגולות שבהם הפקיר מנתק עצמו מכל דבר, פרט לאל המהולל. בזאוויה מחפשים ידע והארה. הזאוויה עדה ומממשת את האחדות עם האל המהולל והעצום. שם התלמיד נכחד באהבתו לאל ולשליחו".

"התקיה היא האולם הגדול עם הכיפה הגבוהה, בו נערכות חמש תפילות ביום ותרגולים של זיכר. לתקיה יש חדרים רבים המיועדים לאירוח ולמגורי התלמידים החיים בה שנמצאים בבידוד מהוויות עולם. כמו כן, יש בתים קטנים שבהם חיות המשפחות של אלה הנמצאים בבידוד. ישנם חלקים מיוחדים לזקנים ולחולים, לחסידים, לעניים, וחלק נפרד לנשים. הבית של השיח' היה בקרבת הזאוויה ובו הוא גר עם אשתו וילדיו". 

"גדולתה של הזאוויה נבעה לא מיופיה וממראה החיצוני, אלא מקדושתו של השיח', מפני שהאל השרה עליו מברכתו והעניק לו הבנה ברזי הסודות, האורות המיסטיים והידע. כל ערב התקיימו מעגלי לימוד בהם נלמד החוק המוסלמי ונערכה חדית' - פרשנות הקוראן והכתבים הסופים. באותם ימים הזאוויה הזכירה מוסד לימוד ששימש לא רק את אלה שהולכים בדרך הרוחנית, אלא גם קבוצות שונות שרצו להרחיב את השכלתם הדתית והכללית. בטקסי הזיכר נכחו הן ההולכים בדרך האיזוטרית והן ההולכים בדרך הדת החיצונית. הגיעו אליהם אנשי שלטון, עשירים ועניים, ולעיתים אי אפשר היה למצוא מקום לשבת באולם הגדול מפני גודש האנשים שבאו לשמוע את השיח'".

 "לכל תלמיד בזאוויה היו חובות משלו, אותם הוא נדרש לבצע בצורה הטובה ביותר, לפי השכלתו ומוכנותו. חובות אלה לא היו נטל, אלא חלק מחיים, ונעשו באהבה ובידידות כלפי הזולת. כל התלמידים היו שווים לפני האל. החכמים והמלומדים לימדו את הבורים ואת האנשים הפשוטים, והשתדלו להפוך את החניכה, כבדרך מוחמד, נגישה לכל. החזקים התנהגו בעדינות עם החלשים, והמורמים מהם הדריכו את הענווים". 

"החיים בזוויא לא היו כמו החיים של דרווישים, אלא הם היו חיים של התקדמות רוחניתם המשלבת תפילות, לימוד, סגידה והארה. דרך מילוי חובות חברתיות והתקדמות חרוצה דרך הרמות של דרך השלמות הרוחנית – התחנות הרוחניות. בזוויא אדם יכול להגיע לרמה של קרבה לאל".

"הזוויא שלנו הציעה אוכל לתלמידים מבקרים ותכופות היו לנו לא פחות מארבע מאות או חמש מאות מבקרים כל יום, בחגים זה יכלו להיות כמה אלפים כל יום. הם שהו בזוויא והוגש להם אוכל על מפות שולחן שנערכו על ידי התלמידים שחיו בזוויא. חלק הגישו את האוכל וחלק עברו עם כדי מים שרים שירים רוחניים".

עבודת האל 

"בזוויא גרו תלמידים שהקדישו עצמם רק לעבודת האל, הם נקראו מתבודדים, והם גרו שם לעיתים עם משפחותיהם – אישה וילדים. רוב המתבודדים היו ממשפחות אצילות ומיוחסות, אבי דרש מהם לתת ללימודיהם את כל ליבם ולהכחיד את עצמם באהבת האל ושליחו, הוא התייחס להם כאב לילידיו ולעולם לא הבדיל בינם לבין אחי מוהידין שהיה חלק מהם. למעשה הוא אמר: "אם מוהידין לא היה תלמיד בדרך לא יכולתי לאהוב אותו. לאחר מות מוהידין הגיע אחי איברהים מתוניס עם אשתו וילדיו. ולמרות שלאבי לא היה בן זכר אחר הוא ציווה עליו לעבור את דרך החניכה כמו כל האחרים במשך כמה שנים לפני שהוא יעבור לגור בביתו. איברהים ישן עם התלמידים האחרים ועזר להם לבנות את הבניינים. מספר סידי עבדאללה: "היינו בזוויא ושמענו על בואו של סידי איברהים, הייתי עם קבוצה של תלמידים בזוויא, השייך היה קרוב אלינו ושראה אותנו אמר: "אל תתנהגו איתו כמו התלמידים של שייך זה וזה, כפי שהם מתנהגים עם בניו, הם מלבישים אותם במשי ומכרכרים סביבם, כתוצאה מכך הילדים מתחילים ללכת ולהסתכל על עצמם במקום על אלוהים"...."

"התלמידים נכחדו באהבתם לשייך והעדיפו חיים של התבודדות בזוויא על פני עבודה בחוץ, כך שהם יוכלו להיות לידו כל הזמן. השייך, לעומת זאת, לא עודד אותם לעזוב את עבודתם, עסקיהם, עמדתם. האדם השלם הוא זה שנע בין אנשים בעודו ממלא את חובותיו. אין אף עבודה חוקית שלא עוזרת לממלא אותה להתקרב לנוכחות האל. היא רק מפריעה לאלו שאין להם כוונות טהורות בעבודתם – בין אם זה יהיה בתחום הלימוד, עבודה, קריירה מקצועית. פעם בא תלמיד לשייך ושאל אותו רשות לעזוב את עבודתו ולהקדיש עצמו כולו לסגידה. השייך אמר: "השאר בחנותך ועבוד והתפלל לאלוהיך, זה יותר טוב מאשר לקבץ נדבות מאנשים"."

"כך הייתה הזוויא בימיו של אבי. החיים הרוחניים שם הומתקו בסגידה, היזכרות, מסתורין והארות אלוהיות. רוחות של חסד וקדושה נשבו בתחומי הלימוד הדתי, גם פנימי וגם חיצוני, במהלך פגישות הזיקר, בשיעורים של ספרות ואומנות, בזמן המדיטציות ובשירה של שירה דתית. הרוח הקדושה הזו הורגשה באוויר...." 

מאמרים על המסדר השאזלי יאשרוטי

זאוויה בעכו כללי

מבנה הזאוויה

עלי נור א דין

קדושי המסדר

חיים בזאוויה

 

מאמרים על עכו לחצו לקישור

עכו מבוא כללי

מסגד אל גזאר

בהאים בעכו

זאוויה בעכו

 

מאמרים על הסופים באתר "תרבויות עולמי חוץ לארץ" - לחצו לקישור

הדרווישים המחוללים

הדרווישים הבקטשים

סופים במרכז אסיה

סופים בעולם

 

מאמרים על הסופים ב"תרבויות עולמי ישראל" - לחצו לקישור

שיעורי סופיזם

סופים בישראל

רשימת
תפוצה
לקבלת מידע נוסף אודות טיולים חדשים ישירות
לתיבת האימייל שלכם, הרשמו למועדון הלקוחות שלנו