הצהרת נגישות

נגישות אתרים
תרבויות עולמי פועלת בכדי שאתר האינטרנט יהיה נגיש ושוויוני לכולם
לצורך כך הנגשנו את האתר לאוכלוסיות הבאות
- מוגבלי ראייה כולל עוורי צבעים, לקויות ראיה ועוד
- מוגבלים מוטורית בידיים , כאלו שקשה להם עם העכבר והמקלדת
- אנשים עם קשיים מסוגים שונים כגון: קריאה, למידה, הבנה, ועוד
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
באתר אנו משתמשים ברכיב עזר להנגשת אתרים על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כמוגדר ב: W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים בנגישות
ישנם מספר חלקים – סעיפים חשובים שמבטיחים הגדרת האתר כנגיש לקהל המוגבל. ואלו הם
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

הסתייגות
יחד עם זאת נסייג ונאמר שמפני שהאתר שלנו כולל מערכות הזנת תוכן שונות שפועלות לפי שיטת WYSIWYG ייתכן שחלקים בדפי התוכן לא יצליחו להיות מונגשים בצורה כוללת, וייתכן שתצטרך התערבות בקוד האתר נוספת. במידה וגילתם מצב כזה, אנא צרו קשר בכדי שנוכל לטפל בכך באופן המהיר ביותר.
כמו כן במקרים מסויימים האתר שלנו מציג תוכן שבא מאתרים אחרים, שחלקם טרם הונגשו ואין לנו אפשרות לאחריות על צד ג', אך נשמח לקבל הערות ולהפנות את תשומת לב הגורמים הקשורים בכך.

פניות
כל שאלה, הבהרה, הצעה ופניה באופן כללי שקשור לאתר אנא שלחו לדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

מה זו קדושה - טיולי דתות, תרבות ורוחניות

מה זו קדושה?
האנתרופולוגית ג'יין היוברט (Jane Hubert) פותחת את ספרה על מקומות קדושים, בהבחנה של משמעות המילה קדושה בשפות השונות, באנגלית המילה "קדוש" sacred   נובעת מלטינית ומשמעותה: נפרד ממקומות ודברי היום יום ומוקדש לאלים. החוקים והמשמעות המיוחדת שלו נגלים (Hubert, 1995) (עמודים). אבל מה בעברית?
המילה קדושה קשורה למקדיש עצמו, מקדש, פעילות של הירתמות לצרכי האל, וכך גם משמעות המילה "עם קדוש". אדם קדוש מקדיש עצמו למען אלוהים ואדם. בנוסף על כך קדוש הוא טהור, ישנן מילים מקבילות באכדית, ארמית, ושפות שמיות אחרות. לפי היהדות יסוד עניין קדושה הוא הבדלה ורוממות. לפי השורש העברי של המילה קדושה הרי שזו מהות פעילה, הקשורה להתקדשות ולהקדשה. אלא שיש בה גם חוויה של הכרת והתאחדות עם האל, רוממות והתעלות, ומכאן שאפשר להגיד שחווית הקדושה קשורה למסע הרוחני ולרמה זו או אחרת של התאחדות מיסטית.

מעניין לציין בהקשר גיאוגרפי שארץ ישראל נקראת הארץ הקדושה במסורת הנוצרית לטינית, אבל הארץ המובטחת במסורת העברית, והארץ המבורכת במסורת המוסלמית.
אלא שלפני שנתעסק בהגדרה של קדושה, כדאי לברר לעצמנו מה זו דת? ולשם כך לפניכם מספר הגדרות מתחום הפסיכולוגיה של הדתות
דת היא "מערכת של אמונות באלוהי או כוח על אנושי, מעשי סגידה או טקסים אחרים שמכוונים כלפי אותו כוח"; (עמודים Argyle and Bet Hallahmi, 1975)
"בבסיס כל דת, קיום נשמות, ישויות על טבעיות וכוחות על טבעיים"; (Wallace, 1966, p. 52)
"כל הדתות מקדמות רעיון של עולם לא נראה המיושב על ידי יצורים, אלים, מלאכים ושדים, ששולטים על מה שקורה לנו". (Loomis, 1948, p. 3).
הגדרות אלו מתכתבות עם הוגי הדעות הראשונים של מדע הדתות כגון טיילור או פרייזר, וכן עם אלו שבאו אחריהם. טיילור, לדוגמא מציע הגדרה של דת כ"אמונה בישויות רוחניות". יהיו אשר יהיו. (Pals, 2006. P. 27)




אנתרופולוגים נוטים לראות בדת חלק מתרבות או מערכת סמלים היוצרת תרבות.
סוציולוגים רואים את הדת במונחים של מעמד וכוח, כלי לחיבור החברה, טוטם קולקטיבי. הם טוענים שדת יכולה להיות מובנת רק בהקשר החברתי למרות שיש לה צד אינדיבידואלי.
פסיכולוגים רבים רואים את הדת כתגובה אנושית לגירויים בעולמות הטבעיים והחברתיים, ולא כתגובה למציאות של עולם על טבעי מדומה או אמיתי. הם מייחסים מניעים נסתרים לאנשים הדתיים, רואים בדת ביטוי של אהבת אב או אם, התחברות לסופר אגו או לתת מודע.
ההיסטוריונים רואים דתות במובן של התפתחות היסטורית, ואף המצאות של מלכים ומלכות בהתפתחותה של אומה. תיאולוגים שונים רואים את עיקר הדת כניסיון להבין את חידת הקיום, בטיעון אונטולוגי, ובשורה של רעיונות. רק בענף מדעי הדתות חוקרים את הדת מתוך הדת עצמה, ומכירים בתופעה הדתית ככושר עצמאי וייחודי של האדם, המתעורר בנסיבות מסוימות.
מנקודת מוצא זו, ולא על בסיס מוסרי או חברתי, צריך להתייחס לנושא הקדושה והדת. אפשר לטעון שאלו הם חלקים תת מודעים בתוכנו ולא מציאות מחוץ לנו, אבל מבחינת ההתייחסות זה אותו הדבר; ישנו עולם אחר, שונה, שהחוויה הדתית נותנת גישה אליו, וחלק ממנה נעזר או קשור במאפיינים של מקום.

בבסיס הדת קיימת ההנחה של עולמות שמעבר, שניתן לקלוט אותם דרך כושר מסוים באדם המופעל במקומות ובתנאים מסוימים. דת איננה בעיקרה פולחן, טקס, תאולוגיה, אלא משהו אחר הקשור לקדושה. ומכאן אפשר לשאול באופן מעמיק יותר מה זו קדושה?
אוטו רודולף (Rudolf, 1958) מדבר על מומנט שנמצא בעיקר בדתות השמיות של קדושה, הנקרא ביוונית hagios, וברומית sanctus או sacer, אלא ששמות אלו מתערבבים עם מושג הטוב, ולכן הוא מציע מונח אחר לתיאור הקדושה שנקרא נומינוזי, הגזור מהשורש numen שמשמעותו מעין כוח אלוהי, ומנסה להגדיר את המומנטים הנומינוזים השונים המתעוררים בהקשר לחוויה הדתית. קדושה, לפי שיטתו, היא הפעלה של הלכי רוח הקשורים ברגשות של התפעמות והתעלות, תלות ואפסות, אל מול האלוהי, יראה ופחד וכל מגוון הרגשות המופיע בספרות הדתית, ובמיוחד בתנ"ך.
לפי הבנתי אוטו מדבר על שני סוגי רגש באדם: האחד הוא רגש רגיל והשני גבוה המתעורר רק בהקשר דתי או אמנותי, המתבטא במילים כגון יראה, סגידה, נפלאות, נבראות, גאולה, הארה, טהרה, רוממות, התעלות, שיש להם מובן אמיתי רק בהקשר של משהו הגדול מהאדם ומכיל אותו. הדת נובעת מהרגשת הנומינוזי, אך מכוונת חוקים ומצוות לחבריה, והופכת להיות מערכת חברתית.

המומנט הנומינוזי הראשון קשור לרגש של נבראות שמתעורר באדם. תחושה של ביטול, עפר ואפר, אל מול האלוהות, המוביל לענווה ושפלות הרוח הדתית, הלך רוח זה הוא כצל לכוח העליון, ומתבטא בצורה הטובה ביותר בתשובתו של אברהם לאלוהים "אנוכי עפר ואפר" (מראה מקום).
המומנט הנומינוזי השני נקרא מסתורין נורא (לטינית mysterium tremendum), ולפי אוטו הוא נמצא מסביב לכנסיות, בתי כנסת, ובאווירה של הטקסים והפולחן (מראה מקום, עמודים). המושגים המקראיים הבעייתיים של חרון אפו וזעמו של אלוהים, מוסברים דרך אותו הלך רוח נומינוזי, הקשור גם למילים פחד ויראה. אלו לא פחדים רגילים, והכעס איננו תכונת אנוש, אלא כוח מתפרץ שאין להסבירו. (מראה מקום, עמודים)
מומנט נומיניזי שלישי נקרא "הוד מלכות" (לטינית majestas). (מראה מקום)
מומנט נומינוזי רביעי נקרא "המקסים" (לטינית fascinans) חוויית אושר של שהייה בנומן, הימשכות אליו, האושר שמכילה האהבה. (מראה מקום)
מומנט נומינוזי חמישי נקרא נורא הוד (deinos ביוונית). משהו שלא מהעולם הזה, נורא במשמעות המקורית והלא מפחידה שלו. חורג מגבולות תפישתנו. (מראה מקום)
מומנט נומינוזי שישי נקרא הקדושה (לטינית sanctum), רגש הנשגב (לטינית (augustum. האל זוכה לתהילה כי הוא ראוי לה.
 




וויליאם ג'יימס (ג'יימס, 1949) טוען שהחוויה האנושית של רוממות הרוח, קדושה, דומה בכל הדתות ויש לה את המאפיינים הבאים:
א. הרגשת אדם כי הוא נתון בחיים רחבים יותר, של כוח אידיאלי – אלוהים.
ב. הרגשה כי יש קשר ידידותי בין כוח אידיאלי זה לבינינו וכניעה מרצון לשלטונו.
ג. התרוממות רוח עצומה וחרות רבה הפורצים את גבולות העצמי.
ד. היסט המרכז הרגשי אל תחום הרגשות ההרמוניים והחיבה, מהלא אל הכן.
עניין זה בא לידי ביטוי בארבעה אופנים:
1. פרישות
2. גבורת הנפש
3. טהרה
4. רחמים

מצבים מיסטיים דומים למצבי הרגשה, אין איש יכול להסביר לזולתו את איכותה או חשיבות של הרגשה מסוימת אם הלה לא הרגיש אותה בעצמו מעולם. זאת ועוד, המצב המיסטי הוא גם ידיעה – איכות נואטית, "מעמקי אמת כאלה, שאינם כלל לפי תפישתו של השכל ההיקשי" (ג'יימס, 1949. עמ' 250).
מצב מיסטי מאופיין על ידי פאסיביות, "כוח נעלה השתלט עליו ומחזיק בו". החוויה המיסטית קשורה הרבה פעמים לאמרה מסוימת שמקבלת פתאום משמעות אחרת. לעיתים היא כ"פעולות אור על יבשה וים, צלילים מוסיקליים וריחות". יש גם הרגשה של בית, מוכרות, כאילו היינו כאן בעבר, זיכרונות פתע מעומעמים, "מצבי חלום". הרגשת מסתורין ושניות מטאפיסית (היוונים קראו לכך "היזכרות", אנאמנזיס)

לפי ג'יימס תודעתנו הנורמאלית בהקיץ, הקרויה בפינו בשם התודעה הרציונאלית, אינה אלא טיפוס מיוחד של תודעה, ומסביב לה נמצאות צורות תודעה שונות לגמרי, צורות שבכוח, שרק דוק דק מן הדק מבדיל ביניהן ובינה. יכולים אנו לחיות את כל חיינו ולא להרגיש במציאותן של אלה, ברם די להשתמש באמצעי הגירוי הדרוש ומיד הן מופיעות במלוא ישותן" (ג'יימס, 1949, עמ' 255).

מירצ'ה אליאדה מתייחס לנושא הקדושה בספרו פורץ הדרך "תבניות בדת השוואתית" (אליאדה 2003). הוא עצמו היה מיסטיקן שחווה התאחדות עם האל דרך שיטות שונות, מזרחיות, נוצריות ואחרות, ומשלב את המדע עם החוויה האישית שלו. יש לכך יתרונות וחסרונות, במיוחד בתחום זה, וזאת גם הטענה המרכזית נגדו, אלא שכיצד יכול אדם לחקור נושא כמו קדושה, אם אין לו את החוויה האישית? גם זו שאלה.
מכל מקום, מירצ'ה אליאדה טוען לגבי הקדושה שהיא נובעת מכך שישנו זמן לפני הזמן, שאליו מתחברים בעיתות משבר, בריאה נצחית שמתחדשת כל הזמן, על זמנית ועל היסטורית, אך גילויה הוא בהיסטוריה. זהו המרכז שממנו נובע הכול. חווית הקדושה היא התחברות למקור, בין אם זה אישי (לפני שנולדנו, קיומנו כרוח) ובין אם זה עולמי.
לא רבים יודעים זאת, אך אליאדה נשען הרבה בתיאוריות שלו על פרייזר, אוטו רודולף
, וגם על קרל גוסטב יונג שאותו הכיר אישית. 



 
רשימת
תפוצה
לקבלת מידע נוסף אודות טיולים חדשים ישירות
לתיבת האימייל שלכם, הרשמו למועדון הלקוחות שלנו