הצהרת נגישות

נגישות אתרים
תרבויות עולמי פועלת בכדי שאתר האינטרנט יהיה נגיש ושוויוני לכולם
לצורך כך הנגשנו את האתר לאוכלוסיות הבאות
- מוגבלי ראייה כולל עוורי צבעים, לקויות ראיה ועוד
- מוגבלים מוטורית בידיים , כאלו שקשה להם עם העכבר והמקלדת
- אנשים עם קשיים מסוגים שונים כגון: קריאה, למידה, הבנה, ועוד
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
באתר אנו משתמשים ברכיב עזר להנגשת אתרים על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כמוגדר ב: W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים בנגישות
ישנם מספר חלקים – סעיפים חשובים שמבטיחים הגדרת האתר כנגיש לקהל המוגבל. ואלו הם
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

הסתייגות
יחד עם זאת נסייג ונאמר שמפני שהאתר שלנו כולל מערכות הזנת תוכן שונות שפועלות לפי שיטת WYSIWYG ייתכן שחלקים בדפי התוכן לא יצליחו להיות מונגשים בצורה כוללת, וייתכן שתצטרך התערבות בקוד האתר נוספת. במידה וגילתם מצב כזה, אנא צרו קשר בכדי שנוכל לטפל בכך באופן המהיר ביותר.
כמו כן במקרים מסויימים האתר שלנו מציג תוכן שבא מאתרים אחרים, שחלקם טרם הונגשו ואין לנו אפשרות לאחריות על צד ג', אך נשמח לקבל הערות ולהפנות את תשומת לב הגורמים הקשורים בכך.

פניות
כל שאלה, הבהרה, הצעה ופניה באופן כללי שקשור לאתר אנא שלחו לדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

עיר אובות ומואה - טיולי דתות, תרבות ורוחניות

עיר אובות ומואה.

 

עיר אובות.

באמצע הערבה, מקום של שיחי ערבה, מושבים ונוף ערבתי, מתרוממות מספר גבעות צבעוניות קטנות, על אחד מהם יש תל מתקופת המלוכה הישראלית שימש בעבר כמבצר בדרך לעציון גבר, כיום נקרא המקום עיר אובות והוא נמצא ליד חצבה. יורדים מהביש הראשי לאילת מרחק כמה מאות מטר נמצא את התל שנחפר באופן אינטנסיבי בשנים האחרונות. כיום ניתן לראות במקום 6 שכבות של ישוב, מתקופת דוד ועד התקופה המוסלמית הקדומה. השרידים המרשימים ביותר הם מתקופת מלכי יהודה במאה ה7-8. מתקופה זו יש חומה מרובעת שסוגרת את כל התל במידות של 100 על 100 מטר ויותר. החומה היא חומת סוגרים קלאסית ברוחב 3 מטר ובה 3 מגדלים ובליטות ושקעים והיא נשתמרה עד לגובה מרשים לאחר החפירות. אבני הגזית מהוקצעות וניתן לראות גם את מבנה השער. לא רחוק מהשער, לרגלי החומה, ישנו מקדש אדומי. במרכז המקדש במה ובו אוסף של אבני מצבה שנאספו במקום, במקדש נתגלו הרבה שברי חרסים של כלים מקודשים, חלק מפולחן האדומים היה כנראה סוג כלשהו של נסך שבו שברו את כדי הנסך שעוצבו בצורה פולחנית. המקום מרגיש מאד אנרגטי והמיקום שלו לרגלי החומה נותן תחושה מיוחדת של אדם היוצא מן העיר ומתפלל במקדש לפני שהוא יצא לדרך הארוכה והמסוכנת, דרך המדבר. ייתכן גם שהוא מודה ומתפלל לאחר שבועות ארוכים בדרכים, לפני שהוא נכנס אל ה"ציוויליזציה" להטיב את כרסו וליבו. הפולחן האדומי בראשיתו היה פולחן לאל קוס – אלוהי ההרים, שנתפס בדמות מופשטת של ריבוע אבן לא מהוקצע וללא קישוטים, מכאן הגיע בהמשך האמונה ב"כעבה", אבן קדושה הנמצאת במבנה מרובה אף הוא. הריבוע ייצג את השלמות והאבן את היסוד הראשוני שממנו נוצר הכל. הפולחן של מצבות היה נפוץ מאד במזרח הקדום, ואף אצל אבותינו העברים בתקופת מלכי יהודה, מוצאים מצבות בהרבה ערים מקדשים ישראלים קדומים. מעבר למצבות ישנה במקדש אבן מלבנית גדולה שאולי היא היא האבן שמייצגת את קוס.

 

מואה.

בכניסה לדרך הבשמים העתיקה, ההולכת מהערבה אל עובדת (ומשם אל עזה), כמה קילומטר לאחר תחילתו של אפיק נחל עומר, נמצאת מצודה עתיקה וחאן המתפרשים על 2 גבעות והשטח שביניהם, בתוך מפתח של הנחל. חלק מהחוקרים מזהים את המצודה עם מואה העתיקה שהייתה אחת מתחנות הדרך החשובות של הנבטים. ייתכן שהזיהוי לא נכון ואין זה מואה, אך בכל מקרה יש שם שרידי חאן ומצודת דרכים עתיקה. החאן עצמו הוא מבנה מרובע גדול של חצר ומסביב לה חדרים, לא רחוק מהחאן שרידי בריכת מים עתיקה, בעבר הייתה כאן נביעה של מים והעמק כולו היה מעובד. החאן נמצא בין 2 גבעות. על הגבעה המזרחית שרידי מבנה שלפי שיטת הבנייה שלו נראה שהוא מהתקופה הרומית המאוחרת, וכנראה מימיו של הקיסר דיוקליטיאנוס מקסימוס, ששלט על רומא משנת 285 עד305 והצליח לייצב את האימפריה לאחר תקופה של משבר שנמשכה 50 שנה. אחד מהדברים שעשה דיוקליטיאנוס היה לייצב את גבול המדבר בכדי למנוע פשיטות של שבטים נודדים. במסגרת זאת הוא בנה מצודות לאורך כל ה"לימס" הארץ ישראלי. בניית קירות המצודות בתקופתו מתאפיינת בכך שהאבנים הם אבני גוויל, שבין שורות האבנים הגדולות יש טריזים של אבנים דקות. אפשר אולי להגיד שהבנייה של דיוקליטיאנוס היא בנייה חפיפניקית מבחינת צורת התוצר המוגמר, בניגוד לבניה הקודמת לו, כמו למשל זו של מלכי יהודה בעיר אובות שבנו עם אבני גזית מהוקצעות, או הבנייה של הורדוס. הסיבה לחפיפניקיות הזו היא שבזמנו של דיוקלטיאנוס כבר לא היה זמן להצטעצעות מיותרת והדגש היה על מעשיות, ואכן הבנייה יציבה ונשארה עומדת על כנה לגובה ניכר במשך אלפי שנים, אך אופי סידור האבנים מעיד על גישה מאד פרקטית לחיים שמתרכזת בעיקר ולא בטפל, ואין לה זמן לקישוטיות ולהתייחסות אסתטית.

בתוך המבצר על הגבעה נמצא חדרים, חצר פנימית, ובאחד החדרים הארוכים ים וממל לכתישת זיתים ואבני רחיים. ייתכן והזיתים גודלו במקום או שהובאו לכאן ממקומות אחרים

 

לפי עוזי אבנר מואה של היום היא לא מואה ההיסטורית אלא מוואות עווד, יש שם שרידי מקדש, מצודה, חאן, חניות גמלים ואזור חקלאי בו גידלו זיתים. ממנה יוצאת דרך הבשמים הקלאסית דרך נקב נחל עומר, הר מסע (מצד עם צורה חריגה), נחל נקרות, מצד נקרות (בור נבטי), מצד סהרונים, מעלה מחמד, מצד מחמד.
רואים לאורך הדרך חניוני אוהלים, עד התקופה הממלוכית אוהלי המדבר היו עגולים, רק עם הכיבוש העותומאני הגיעו אהלים מלבניים עם פלישה של שבטים ערביים מחצי האי ערב במאה ה15.

 

 

מאמרים על אתרים בנגב - לחצו לקישור

תל ערד

עבדת וממשית

המכתש הגדול

עיר אובות ומואה

בקעת עובדה

הר כרכום

סדום ובוקק

פולחן המדבר

הר כרכום

בקעת תמנע

 

הצעות לסופי שבוע וטיולים בנגב ובמדבר יהודה - לפי הזמנה

סוף שבוע מדבר יהודה - לחצו לפרטים

סוף שבוע הרי אילת - לחצו לפרטים

סוף שבוע נבטים בנגב - לחצו לפרטים

טיול יום איסיים וקנאים

טיול יום מדבר יהודה

 

רשימת
תפוצה
לקבלת מידע נוסף אודות טיולים חדשים ישירות
לתיבת האימייל שלכם, הרשמו למועדון הלקוחות שלנו