הצהרת נגישות

נגישות אתרים
תרבויות עולמי פועלת בכדי שאתר האינטרנט יהיה נגיש ושוויוני לכולם
לצורך כך הנגשנו את האתר לאוכלוסיות הבאות
- מוגבלי ראייה כולל עוורי צבעים, לקויות ראיה ועוד
- מוגבלים מוטורית בידיים , כאלו שקשה להם עם העכבר והמקלדת
- אנשים עם קשיים מסוגים שונים כגון: קריאה, למידה, הבנה, ועוד
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
באתר אנו משתמשים ברכיב עזר להנגשת אתרים על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כמוגדר ב: W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים בנגישות
ישנם מספר חלקים – סעיפים חשובים שמבטיחים הגדרת האתר כנגיש לקהל המוגבל. ואלו הם
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

הסתייגות
יחד עם זאת נסייג ונאמר שמפני שהאתר שלנו כולל מערכות הזנת תוכן שונות שפועלות לפי שיטת WYSIWYG ייתכן שחלקים בדפי התוכן לא יצליחו להיות מונגשים בצורה כוללת, וייתכן שתצטרך התערבות בקוד האתר נוספת. במידה וגילתם מצב כזה, אנא צרו קשר בכדי שנוכל לטפל בכך באופן המהיר ביותר.
כמו כן במקרים מסויימים האתר שלנו מציג תוכן שבא מאתרים אחרים, שחלקם טרם הונגשו ואין לנו אפשרות לאחריות על צד ג', אך נשמח לקבל הערות ולהפנות את תשומת לב הגורמים הקשורים בכך.

פניות
כל שאלה, הבהרה, הצעה ופניה באופן כללי שקשור לאתר אנא שלחו לדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

עכו הצלבנית - טיולי דתות, תרבות ורוחניות

אל זאוויה אל שאזליה אל יאשרוטיה בעכו העתיקה
מאמר מאת אליעזר שטרן – ארכיאולוג מחוז צפון


עכו הקדומה שכנה בתל עכו שמצפון למפרץ עכו, וכשניים וחצי קילומטרים ממזרח לעיר העתיקה. היא התקיימה מתקופת הברונזה ועד לתקופה הפרסית, בשנים 400-2500 לפני הספירה. בתקופה הפרסית, ובעיקר בתקופה ההלניסטית, ניטש התל ונבנו מגורים חדשים במישור שלמרגלותיו, לכיוון מערב. בסוף המאה השלישית לפני הספירה הושלם תהליך זה, ועכו ההלניסטית, שכונתה פתולמאיס, עברה למישור, בחלק הצפוני של המפרץ, בין התל לעיר העתיקה והנמל. בתקופה זו הפכה עכו לעיר מסחר משגשגת, שחלק חשוב בכלכלתה ובתרבותה היה הנמל. היא שמרה על מעמדה גם בתקופות הרומית והביזנטית ועד לכיבוש הערבי במאה השביעית.
 
עכו נכבשה בידי המוסלמים בשנת 636. תושביה נהרגו או גורשו, והעיר נהרסה. שגשוג בן קרוב לאלף שנה בא באחת לקיצו. מעאויה, החליף הראשון מבית אומיה (680-661) חידש את פעילות המספנה בעכו, ה'ארסנל', שהיה בית מלאכה בעכו לבניית אוניות ולתיקונן, ופעל עוד בתקופה הביזנטית. אולם העיר, על חומותיה, נותרה כנראה הרוסה ושוממה. רק לקראת אמצע המאה התשיעית חידש השליט איבן טולון (884-868) את הנמל ושיקם את החומות. המקורות מתארים מפעל בנייה זה, שבו גויס אדריכל מומחה מירושלים, היחיד בכל רחבי האימפריה המוסלמית שידע לבנות מזחים ימיים תוך שימוש בתבניות עץ צפות, שלתוכן נוצקו אבנים וחומרי בנייה מיוחדים ששוקעו בים – מסורת בנייה ימית שפותחה באימפריה הרומית. עם בניית הנמל וחומות העיר זכתה עכו להתעוררות מחודשת. גם שמה הקדום, 'עכו', הוחזר לה, אך היא נבנתה בתוך גבולות צרים בהרבה מאשר בתקופה ההלניסטית, הרומית והביזנטית. עכו עמדה בשורה אחת עם ערי חוף בצורות מוסלמיות נוספות, כמו צור, צידון ואשקלון, שלא נפלו לידי הכובשים במסע הצלב הראשון, שעבר במישור החוף בשנת 1099, והסתיים בכיבוש ירושלים ב-15 ביולי 1099.

הצלבנים הגיעו במסע יבשתי מאירופה לארץ ישראל, נמנעו מלתקוף את ערי החוף המוסלמיות החזקות, והמשיכו לעבר ירושלים. רק לאחר בחירת מלך בירושלים, בולדווין הראשון, והתבססות ראשונית של הצלבנים, הם עמדו על חשיבותו של נמל עכו, שהיה המוגן ביותר בחופי הארץ ואפשר את הקשר עם אירופה. ניסיונו של בולדווין לכבוש את עכו בשנת 1103 נכשל בעיקר בשל נחיתותו הימית, שכן עכו נהנתה בימי מצור זה מאספקה שוטפת של ציוד, מזון ולוחמים, שהגיעו דרך הים. לקח זה נלמד היטב, ושנה מאוחר יותר, בשנת 1104, שוב הטיל בולדווין מצור על עכו. היה זה מצור יבשתי וימי משולב, תוך הסתייעות בצי הגנואזי. השליט המצרי של עכו הבין כי הפעם אין בכוחו להציל את העיר ונמלט ממנה מיד בתחילת המצור. נכבדי העיר ביקשו להיכנע ולמסור את עירם לצלבנים. למרות הסכם הכניעה פרצו הגנואזים לעיר, טבחו בתושביה המוסלמים ושדדו את רכושם. המוסלמים השאירו עיר מבוצרת היטב, עם נמל מפותח ומבדוק לאוניות, אך הייתה זו עיר מדוללת מאוכלוסייה, ושטחים רבים בתוך החומות היו פנויים, או בנויים בבנייה פשוטה ודלילה. רק מעט מבני ציבור גדולים שרדו, עובדה הניכרת היטב בממצא האדריכלי והחומרי שהתגלה בחפירות בעכו מתקופה זו. הצלבנים נכנסו, אפוא, לעיר שהתאימה למפעלי הבנייה המרשימים שלהם במשך מאתיים השנים הבאות.
 
עכו הפכה עתה לעיר השנייה בחשיבותה בממלכה הצלבנית, וראשונה בחשיבותה הכלכלית. האישים היותר חשובים בממלכה התיישבו בה וביססו את מעמדם ברובעים אוטונומיים מוגדרים. הראשון שבהם היה המלך, שבנה בחלקה הצפוני ארמון מבוצר (קסטרום), ושלט על הנמל, שכונה 'רובע השרשרת', שם היו בית המכס, המחסנים ומנהלת הנמל. על פי הסכם בין המלך לערי המסחר האיטלקיות, שהעמידו לעזרתו את צי האוניות שברשותן, מיהרו להתיישב בעיר בני ונציה, גנואה ופיזה, ברבעים משלהם בקרבת הנמל. לצדם בנו המסדרים הצבאיים רבעים משלהם, שאפשרו קשר ישיר עם אירופה. ברבעים אלה טיפלו המסדרים בעולי הרגל, שהגיעו בדרך הים לנמל עכו, שהיה שער הכניסה היחיד כמעט של הצליינים לארץ. החשובים שבמסדרים היו ההוספיטלרים, הטמפלרים והטבטונים. רבעים חשובים נוספים בעכו היו: רובע קתדרלת הצלב הקדוש, משכנו של בישוף עכו, רובע האנגלים והרובע הפרובנסלי. עשרות מבני ציבור נבנו בעיר, בהם מבנים מבוצרים, כנסיות רבות, בתי משפט, בתי הארחה לצליינים ולסוחרים, שווקים מקורים, בתי מרחץ, מאפיות ובתי מגורים. במשך מאתיים שנות השלטון הצלבני התפתחה עכו לעיר משגשגת ומאוכלסת היטב. רבים מהמבנים התנשאו לגובה שלוש וארבע קומות. יותר מכל עיר אחרת, הפכה עכו לגשר בין מזרח למערב. לנמלה הגיעו סוחרים וצליינים מכל רחבי העולם. עושר זה בא לידי ביטוי בממצא החומרי ובממצא האדריכלי באתר. לאחר מצור מוסלמי של הממלוכים בשנת 1291 נהרסה העיר הצלבנית, והשלטון הצלבני בארץ ישראל הגיע לסיומו.
 
לאחר מצור בן ארבעים וארבעה ימים, חיל המצב הממלוכי בראשותו של אשרף אל מאלכ העלה את העיר באש והרס את חומותיה ובנייניה. לכובש הממלוכי, כקודמו, הכובש מבית אומיה, היה עניין להשאיר את עכו בשיממונה, כדי למנוע מהנוצרים לכבוש את הארץ. שוב נותרה עכו ריקה מאדם ונתונה לבליה מתמשכת במשך למעלה משלוש מאות וחמישים שנה.
היא נשארה חרבה ונטושה עד לסוף התקופה הממלוכית בשנת 1517, ובמשך עשרות שנים בתחילת התקופה העות'מאנית. רק באמצע המאה ה-17, בימי פהר א-דין, שליט דרוזי מקומי, נעשה ניסיון ראשון לשקמה. עיקר המאמץ התמקד בחידוש הנמל והמסחר, אך רק בימי דאהר אל עומר (1775-1750), שליט בדווי מהגליל, שהשתלט על המסחר בנמל עכו, יצאו דרך הנמל סחורות מרחבי הגליל והגולן, בעיקר חיטה וכותנה, לאירופה. מסחר זה, שהיה רווחי ביותר באותם ימים, הביא את דאהר לנטוש את מקום מושבו הקודם בטבריה ולהתיישב בעכו. במשך עשרים וחמש שנות שלטונו הוא בנה בה את ארמונו, שיקם את חומותיה והפך אותה בשנית לבירת הגליל ולעיר נמל משגשגת. בבואו לבנות את עכו מחדש, גילה דאהר אל עומר את שרידיה המפוארים של העיר הצלבנית שננטשה שלוש מאות וחמישים שנה קודם לכן. שרידים אלה היו כעת מבנים הרוסים, מלאים מפולות אבנים, חול, אשפה ועוד. הוא החליט כי הם לא ראויים למגורים ולשיפוץ, ולכן הוא המשיך את תהליך מילוי הקומות התחתונות, ובנה את עירו החדשה מעל שרידי העיר הצלבנית. כך ניצלו שרידי עיר חשובה זו.
 

מרכז המסדר ההוספיטלרי

כבר בשנים הראשונות להתיישבות הצלבנים בעכו זכו ההוספיטלרים לקבל רכוש בעיר. עדות ראשונה לכך נמצאה בתעודה משנת 1110, שבה כתוב כי המלך בולדווין הראשון מאשר להם להחזיק מבנים מצפון לכנסיית הצלב הקדוש, שאותם קיבלו כתרומות. בשנת 1135 נפגעו חלק ממבני המסדר בעת הרחבת מתחם הכנסייה לצד צפון. אירוע זה הביא את ההוספיטלרים לנטוש מתחם זה, ולגשת להקמת מרכז חדש בחלק הצפוני-מערבי של העיר, סמוך לחומה הצפונית של עכו. זהו המרכז ההוספיטלרי, המפקדה. עדות ראשונה למרכז זה נמצאה בתעודה מימי המלכה מליסנדה (1149), שבה מתוארת בניית כנסייה על שם יוחנן הקדוש, שנבנתה ברובע ההוספיטלרי, מדרום למרכז החדש. בשנת 1169 ביקר בעכו הנוסע תאודוריק. ברשמי מסעו הוא מתאר את המרכז ההוספיטלרי בעכו כמבנה מבוצר ומרשים ביותר, אשר רק המצודה הטמפלרית תשווה לו.
 
לאחר מפלת הצלבנים בקרני חיטין ב-1187 נפלה עכו לידי המוסלמים, ותושביה הנוצרים נטשוה. הם חזרו לעכו כעבור ארבע שנים, עם כיבושה בידי ריצ'ארד לב הארי מלך אנגליה, שעמד בראש מסע הצלב השלישי. ההוספיטלרים חזרו לעכו, אך המבנים ששימשו אותם במאה ה-12 לא מילאו עוד את צורכיהם, שכן ירושלים לאחר מסע הצלב השלישי לא חזרה לידי הצלבנים. המסדר איבד את מעוזו הראשי ואת מפקדתו שהיו בירושלים. זיכיונות מחודשים שהוענקו על ידי שליטי הממלכה החדשים, גי דה לוסיניאן ב-1192 והנרי משמפאן ב-1193, אפשרו להוספיטלרים להרחיב את מרכזם בעכו עד לרחוב הצמוד לחומות העיר מצפון. הדבר סייע למפעלי בנייה חדשים שנועדו להעברת ראש המסדר ומפקדתו לעכו. הבנייה החלה בראשית המאה ה-13, ונמשכה, כנראה, עד לנפילת הממלכה לידי הממלוכים בשנת 1291.
 המקורות ההיסטוריים מתארים ארבעה מבנים עיקריים שהיו ברובע ההוספיטלרי: בית מגורי האחים שכן ברובע המונמיזר ((Montmusard ובו התגוררו אבירי המסדר; המרכז ההוספיטלרי (המפקדה), שבו התגוררו ראש המסדר ונושאי התפקידים הראשיים, אשר שימש גם כמרכז לוגיסטי וכמפקדת המסדר. מרכז זה שכן בצמוד לחומה הצפונית של העיר מהמאה ה-12; כנסיית יוחנן הקדוש, שניצבה מדרום למרכז ההוספיטלרי; ובית החולים של ההוספיטלרים, ששכן מדרום לכנסייה.
 
בשנים האחרונות נערכו חפירות רחבות היקף במתחם זה מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד התיירות והחברה לפיתוח עכו העתיקה. במקום נחשפו שרידי מבצר מרשים ביותר, שהוכשר לביקורי קהל. המרכז ההוספיטלרי הוא מבנה רחב ידיים בגובה שלוש קומות. מבנה אגף צפוני, שכלל בעיקר מחסנים, ואגף דרומי בו מאגר מים תת קרקעי ומעליו חדר אוכל מפואר. באגף המזרחי היה חדר התכנסות ראשי, והאגף המערבי שימש כאגף המגורים לראש המסדר ולאביריו. מעל אגף זה שוכנת הזאוויה. שרידים מרשימים של אגף מגורים זה מהתקופה הצלבנית ניתן לראות בקיר המזרחי של הזאוויה השייך לשרידי הקומה השנייה מהתקופה הצלבנית.
 


סיור בעקבות הצלבנים ההוספיטלרים בעכו - זאב בן אריה

נתחיל את סיורנו בכניסה לאולמות האבירים, הנמצאת ליד החניה של האוטובוסים בכניסה לעיר העתיקה. במקום גן קסום של עצי פיקוס, שהוא חלק מחצר המצודה של עכו, הנראית מכל מקום בעיר.
 ממגרש החניה ניכנס דרך שער רחב לחצר, ומייד נמצא את עצמנו בעולם אחר. במרכז החצר מזרקה מפכה בין עצי הפיקוס הענקיים, ומסביבה ספסלים. מצד דרום נמצאים המשרדים של החברה לפיתוח עכו והאולמות של תיאטרון עכו. מצד צפון נמצא מרכז מבקרים ובו מודל של העיר וכמה אולמות להקרנת סרטים על עכו. ממערב לנו הקופות ומאחוריהן אולמות האבירים. ממולנו מתנשא המגדל של המצודה ולפניו יש מעבר לחפיר ולמוזיאון אסירי המחתרות שנמצא בחלקים העליונים של המצודה ובמגדל, אך הכניסה אליו היא מצפון מערב, מחוץ לחומות.
 נרד אל אולמות האבירים במדרגות ונגיע למערכת של אולמות ענקיים הנסמכים על עמודים כבירים וקשתות או קמרונות חבית. המקום שאליו נכנסנו היה בעבר הקסטרום – המצודה הראשית של המסדר ההוספיטלרי בתקופת מסעי הצלב. המבנה נבנה על פי תוכנית אב במשך עשרות שנים. מדובר על מבנה ענק בגודל מאה מטר על מאה מטר, ובגובה כמה קומות, שבמרכזו חצר ומסביב לה אולמות ענקיים. האולם הראשון שנכנס אליו, לאחר אולמות המבוא, הוא האולם המזרחי, אולם ענק שתקרתו נסמכת על עמודים עבים וקשתות, וששימש מקום הכינוס של כל אנשי המסדר וחדר האוכל כללי.
 
להוספיטלרים היו שלוחות בכל ארצות אירופה שבהן היו מתארגנים 'גרעינים' של נזירים לוחמים, מגישי עזרה רפואית, ורופאים, שהיו יוצאים למסעות 'הגשמה' בארץ ישראל. גרעין כזה כלל אחווה של צעירים שגדלו יחד באחד ממנזרי המסדר באירופה, ושקיבלו בו הכשרה דתית, רפואית וצבאית. לאחר כמה שנים שבהן הגרעין גובש והתנסה בפעילות מקומית באירופה, הוא נשלח למלא את ייעודו בארץ ישראל. לאחר שאנשיו הגיעו לארץ הם היו מגיעים לקסטרום, שוהים במקום במשך כמה חודשים, מקבלים הדרכה ועוברים השתלמויות בנושאים הקשורים לשירות שלהם בארץ. הם היו לומדים מעט מילים בשפה הערבית, את המנהגים המקומיים, מסיירים בארץ, לומדים את מערך הארגון ואת מבנה הביצורים המקומיים, מכירים את מפקדי הארגון, מקבלים סוסים, כלי נשק, חומרי רפואה ושריון מהמחסנים המקומיים, לומדים על צמחי הארץ ואת תנאי החיים בארץ. לאחר כמה חודשי הכשרה הם יצאו למלא את שליחותם במצודה כזו או אחרת לאורך הגבול, כשהם שומרים על קשר עם המרכז בעכו.
 
הקסטרום בעכו שימש גם כמרכז המנהלי של רשת המצודות של ההוספיטלרים בארץ ישראל. שם ישב ראש המסדר, שם מוקמו המחסנים הראשיים, האורוות, מחלקת האוצר והכספים וספריית המסדר. בעכו קיבלו את פני האורחים מהמסדרים האחרים ואת אצילי הארצות האחרות, ושם נחתמו הסכמים ונערכו ארוחות חגיגיות.
 
מאולם חדר האוכל המרכזי נצא אל החצר ונראה את המבנה המרובע שלה ואת האולמות מארבעת צדדיה. האולמות בצד המזרחי עדיין לא נחפרו וניתן לראות פתחים בקיר ממולאים בעפר. מעבר לקיר נמצא מרכז הסופים השאזלים ולכן לא חפרו עדיין צד זה של הקסטרום.
ניכנס לאולם שבצד הדרומי של הקסטרום, ושוב אנחנו בעולם אחר. זהו אולם מקסים, מסתורי, עם עמודים מרשימים וקשתות גותיות יפות התומכות בתקרתו. היה זה האולם החגיגי של המבצר, מקום קבלת האורחים, חדר האוכל של ה'קצינים'. בין האורחים המכובדים היו, בין השאר, מלכי אירופה ואישים רמי מעלה אחרים שבאו לארץ. ההוספיטלרים היו גורם חשוב באירופה וברשותם היו אדמות רבות בארצות שונות. מלכים כמו לואי התשיעי התארחו במרכז של ההוספיטלרים. קיימת סברה שלואי התשיעי, ששהה בארץ שנתיים, היה זה שבנה את האולם שלפנינו, ואומנם בקצה הצפון מזרחי של האולם, בתחתית הקשת, נמצא את סמל ה'פלייר דה לי', פרח הלילך, הסמל של מלכי צרפת, החרות בבסיס העמוד.

נצא שוב אל החצר וניכנס אל האולמות שבצד הצפוני. ישנם עשרה אולמות אורך גדולים עם תקרת קמרונות חבית. לפי הסברה האולמות היו מחסנים, וייתכן שכל אחד מהם היה קשור לאחת מהמצודות שברחבי הארץ והיווה את מקום אחסון האספקה שהגיעה לאותה מצודה מארצות מעבר לים. הצוותים שהיו מיועדים למצודות השונות לנו בחדרים שבקומות העליונות, ואילו הקומה התחתונה שימשה כמקום אחסון הציוד לצוותים השונים.
 נצא שוב אל החצר, משמאלנו (מערב) נראה גרם מדרגות רחב שהוליך לקומות העליונות. יכלו לעבור בו שני סוסים במקביל והוא היה קיים עוד במאה ה-17, כפי שאפשר לראות ביצירת אומנות שנמצאת במקום. מעלינו ניתן לראות את החדרים של כלא עכו. בזמן פעילות הכלא החצר הייתה ממולאת עפר עד לגובה החדרים וכך גם האולמות. הארכיאולוגים הוציאו את העפר וגילו את הקומה התחתונה של הקסטרום שמורה בשלמותה, אך לפחות לפי תפישתי המקום נראה קצת ריק וחסר. השרידים של המצודה והאולמות מרשימים ביותר אך אין בהם חיים, אין בהם תוכן.
 
לפני הרבה שנים פניתי לחברה לפיתוח עכו בבקשה להכניס קצת חיים לאולמות הריקים: לשחזר משתאות אבירים, קרבות כידונים, שבועות אבירים, נשפי גבירות, כל מה שקרה באופן כללי במבצרי האבירים באירופה וכל מה שקשור למסדר ההוספיטלרי. שיחזור אירועים חשובים כמו פולחן הבתולה מרים, שבועת שירות החולה שלהם, דוגמאות לציוד האבירים ולסמלי המסדר, הקמת מוזיאון של תולדות המסדר מימי שגשוגו ועד ימינו, ועוד. יש לקוות שעם השנים יוכנסו קצת חיים לאולמות הריקים ויוסיפו נופך נוסף לביקור המרשים ממילא בעולמות ואולמות שכוחים ונפלאים אלו.
 
להמשך הסיור בעקבות ההוספיטלרים ניכנס לפתח מנהרת הביוב שהוליכה מהמקום אל הים. אל דאגה, הביוב אינו זורם שם כבר שמונה מאות שנה, וכיום המנהרות יבשות. הכניסה נמצאת ליד המבואה לאולם 'חדר האוכל של הקצינים' בדרום החצר. נרד במדרגות אל המנהרה המוליכה למרתף גדול של מה שהיה כנראה הכנסייה של הרובע ההוספיטלרי. במרתף יש מצבות של אבירי מסדר שנקברו במקום בסביבות סוף המאה ה-13. הכתב והציורים מחזירים אותנו לתקופה אחרת, של אבירים, דרקונים ועלמות במצוקה, תקופה שבה ברור מי הטוב ומי הרע ושיש משמעות לחיים.
מהמרתף עם המצבות נצא אל חנות מזכרות המוליכה לאחד השווקים העתיקים של עכו, כיום שוק נטוש, ואל סמטאות העיר. לא רחוק מפתח היציאה נמצא קיר המצודה של ימינו ומרכזם של השאזלים יאשרוטים.
רשימת
תפוצה
לקבלת מידע נוסף אודות טיולים חדשים ישירות
לתיבת האימייל שלכם, הרשמו למועדון הלקוחות שלנו