הצהרת נגישות

נגישות אתרים
תרבויות עולמי פועלת בכדי שאתר האינטרנט יהיה נגיש ושוויוני לכולם
לצורך כך הנגשנו את האתר לאוכלוסיות הבאות
- מוגבלי ראייה כולל עוורי צבעים, לקויות ראיה ועוד
- מוגבלים מוטורית בידיים , כאלו שקשה להם עם העכבר והמקלדת
- אנשים עם קשיים מסוגים שונים כגון: קריאה, למידה, הבנה, ועוד
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
באתר אנו משתמשים ברכיב עזר להנגשת אתרים על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כמוגדר ב: W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים בנגישות
ישנם מספר חלקים – סעיפים חשובים שמבטיחים הגדרת האתר כנגיש לקהל המוגבל. ואלו הם
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

הסתייגות
יחד עם זאת נסייג ונאמר שמפני שהאתר שלנו כולל מערכות הזנת תוכן שונות שפועלות לפי שיטת WYSIWYG ייתכן שחלקים בדפי התוכן לא יצליחו להיות מונגשים בצורה כוללת, וייתכן שתצטרך התערבות בקוד האתר נוספת. במידה וגילתם מצב כזה, אנא צרו קשר בכדי שנוכל לטפל בכך באופן המהיר ביותר.
כמו כן במקרים מסויימים האתר שלנו מציג תוכן שבא מאתרים אחרים, שחלקם טרם הונגשו ואין לנו אפשרות לאחריות על צד ג', אך נשמח לקבל הערות ולהפנות את תשומת לב הגורמים הקשורים בכך.

פניות
כל שאלה, הבהרה, הצעה ופניה באופן כללי שקשור לאתר אנא שלחו לדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

ארץ הקודש - טיולי דתות, תרבות ורוחניות

אנחנו חיים בארץ "קדושה", למרות שלפעמים נדמה שהיום יומי רחוק מאד מזה. מה המשמעות של הקדושה? האם יש מקומות "קדושים"? והאם זה חוש, כושר, טבעי באדם?
על שאלות אלו ואחרות אני מנסה לענות במסגרת עבודת הדוקטורט שאני שוקד עליה במסגרת החוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה. להלן חלקים מתוך פרק המבוא של עבודה זו, ובדפים הנגללים מכאן אני פותח את הנושא לעומק, בהתייחסות ספציפית למרכיבים של הקדושה תחילה, ולאחר מכן למקומות ספציפיים שכולכם מכירים
מאחל לכם קריאה מהנה לתוך נושא מרתק זה:





התפישה של ארץ "קדושה" יוצאת מתוץ נקודת הנחה שמקומות קדושים מעוררים את תחושת הקדושה באדם, כפי שהיא מתבטאת בתיאוריו של רודולף אוטו (אוטו, 1999), שישנו באדם כושר של תפישת הקדוש שניתן להשוות אותו לחוש האסתטי, והוא איננו נמצא במחוזות האנתרופולוגיה או הסוציולוגיה הנורמטיביים, אלא נוגע בחוויה ייחודית ושונה שאיננה בנמצא ברגיל.
זאת לא הקדושה שגורמת למלחמות, אלא משהו אחר לגמרי. 

במקומות מסוימים בארץ ישנו משהו שמעורר את חוויית הקדושה, אותו כושר מופלא באדם, כשם שיש דברים מסוימים המעוררים את החוש האסתטי. נאמר על הפסל היווני הקלאסי המפורסם פידאס שביצירותיו במקדשים הוא נתן "מימד חדש לדת". ושכל מי שראה לדוגמא את הפסל של זאוס באולימפיה נזדעזע עד עמקי נשמתו והחל לבכות. זה היה משהו שנגע במיתרי הנפש העדינים והגבוהים של האדם היווני המבקר במקום.

ההנחה שמקומות קדושים מעוררים את תחושת הקדושה באדם נשענת על חוקרי מדעי הדתות הגדולים כגון מירצה אליאדה, אוטו רודוף, וויליאם ג'יימס ואחרים ולא מסתפקת בהתייחסויות לדת, מקומות ותפישת החלל של האדם, בהן עוסקים סוציולוגים, פסיכולוגים, היסטוריונים, תיאולוגים ואנתרופולוגים. היא איננה מקבלת את הפרשנות של קדושה ומקומות קדושים אך ורק כתהליכים חברתיים או תרבותיים, מערכת סמלים או השלכה כזו או אחרת, אלא מציעה שיש תחום של רגשות שנמצא רק בתחומי החוויה הדתית (מיסטית) המתעורר במקום קדוש. מילים כמו יראה, טהרה, סגידה, נפלאות, נבראות, גאולה, הארה, טהרה, רוממות, התעלות, נשגבות, צדיקות, זכות, רוח, נפש, נשמה, אין להן משמעות מחוץ להקשר הדתי.

רודולף אוטו, מגדולי חוקרי הדת. טען שכל התייחסות לנושא הדת לא יכולה לבוא מההבנות של מדעים אחרים כגון סוציולוגיה, פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה, אלא חייבת לעמוד בפני עצמה. הדת "לא ניתנת להפחתה" (רודולף, 1999). היא נובעת מהנומינוזי, אך מכוונת חוקים ומצוות לחבריה, ומכוונת את חייהם, הופכת להיות מערכת חברתית.

חוקרי דת במאה ה20 ניסו להגדיר את הופעת הקדוש, כפי שהיא מתבטאת באמנות ואדריכלות של מקומות, ולתת לה מאפיינים כלליים. החוקר הבולט בתחום הוא מירצ'ה אליאדה ( 1907-1986 Mircea Eliade נחשב לאחד מחוקרי הדתות הגדולים. יליד רומניה, חי בהודו כמה שנים והתעניין במיסטיקה) שטבע את המונח הירופאניה (hierophania  יוונית, הופעת קודש), וטען שמקומות קדושים בנויים לפי אב טיפוס שמימי של מעשה וסדר הבריאה, מחברים בין המישור הרגיל והיומיומי למישור המופלא (קדושה). הוא השתמש במונחים כגון ציר העולם, גבול בין קודש לחול והצביע על שימוש באבנים, עצים, הרים ומעיינות, כמסמלים את הקדוש (ציר עולם). לפי דבריו: "כל קרטופאניה – התגלות של כוח, והירופאניה – התגלות של קדושה, משנות את המקום שבו התרחשו, והמרחב שהיה עד אז חילוני הופך לקדוש" (אליאדה, 2003).
לפי שיטתו ישנו זמן לפני הזמן, שאליו מתחברים בעתות משבר, בריאה נצחית שמתחדשת כל הזמן, על זמנית ועל היסטורית, אך גילויה הוא בהיסטוריה. היא מתגלה בזמן ובמקום ומקדשת אותם. הקדוש מופיע ביום יומי ומחייב אותו, בלעדיו הוא לא קיים, אין לו משמעות.
לפי שיטתו ישנם מקומות שמעבירים אותנו מהעולם הרגיל אל הקדוש. החוויה הדתית של ביקור במקומות מסוימים יכולה לעזור בהעברת האדם ממצב של משבר – כאוס, למצב של סדר – קוסמוס. להחזיר אותו למצב הראשוני שממנו נפלנו.
תפישה זו מהדהדת את התפישה הדתית הקדומה של מקומות קדושים כמשקפים את העולם השמימי, הכוכבים, הסדר הקוסמי ומעשה הבריאה, תפישה שהייתה רווחת בתרבויות עתיקות מאגיות כגון אלה של מצרים, בבל, ואף של ביוון, באדריכלות המקדשים ברומא ובבית המקדש היהודי.




גם חוקרים אחרים טענו שמקומות מסוימים מעוררים, בגלל המבנה שלהם, את תחושת הקדושה, אוטו רודולף, לדוגמא, מסביר איך מבנים מונומנטאליים כגון קתדראלות וכנסיות אחרות מעוררים את הרגש הנומינוזי ותחושה של האלוהים (רודולף, 1999, עמ' 82).
וויליאם ג'יימס מספר בספרו "החוויה הדתית לסוגיה" על התעוררות התחושה של הקדושה אצל עולי רגל המבקרים במקומות קדושים (ג'יימס, 1949) ואפילו מזכיר מרכיבים מסוימים התורמים לתחושה זו כמו "גובה".

הספרות הדתית והרוחנית (וגם המדעית בהקשר של עולי רגל) מלאה בתיאורים של רגש הקדושה המתעורר באדם תוך כדי ביקור במקומות קדושים, החל משירי תהילים של עולי הרגל לירושלים, וכלה בחוויות אנרגיית אדמה של תנועות ניאו פגאניות עכשוויות.
התפישה של מקום כקדוש מופיעה במסורת היהודית, נוצרית ומוסלמית, שלוש הדתות החשובות המיוצגות בארץ ישראל, וגם באתרים הקשורים למסורות הבהאית, דרוזית, ופגאנית (כנענית, יוונית, רומית, מצרית, פיניקית) העתיקה.

חוקרים שונים של ארץ ישראל חקרו את תופעת העלייה לרגל, מאפייניה הפיזיים והדתיים, התפתחות המקומות הקדושים, הטופוגרפיה והגיאוגרפיה שלהם, מתבססים על מחקר שטח היסטורי, ארכיאולוגי, תרבותי. אולם מחקר כולל של מאפייני הקדושה באתרים קדושים מרכזיים בישראל לפי התיאוריות של מירצ'ה אליאדה ותיאורטיקנים אחרים של מדע הדתות כמעט שלא נעשה עד כה.
תוצאות בדיקת התיאוריות השונות בעשרת המקומות שנבחרו  הביאה אותי להגדרה חדשה של מקום קדוש, והיא: "מקום קדוש הוא מקום שיש בו עיקרון מארגן שנתפש (מהדד) על ידי המערכת הקוגניטיבית ערכית של זה שמבקר במקום."
עיקרון מסדר זה נמצא בכל המקומות הנבדקים בצורה כזו או אחרת והופך את ה"כאוס לקוסמוס", שזאת מהות הקדושה.

המשמעות של מקום קדוש היא קודם כל נקודת התייחסות שממנה מתחילה בריאת העולם, הרגיל הופך למקודש, הכאוס לקוסמוס, זאת יכולה להיות אוריינטציה (מירצ'ה אליאדה מביא את מושג "ציר העולם") אך זה יכול להיות גם סיפור הקשור למקום, אלמנט אדריכלי, חפץ בולט, כל דבר היוצר הבדלה בין הרגיל והסתמי למקודש ובעל המשמעות.
הטענה שלי היא שלא כל מקום קדוש הוא קדוש, לא כל קבר צדיק או כנסייה מעוררים את אותן תחושות. יש כאלו שמעוררים תחושות והרגשות שונות מהרגיל, ומתלוות לביקור בהם חוויות ותובנות שלא מתרחשות באופן אוטומטי, אלא מופעלות באלו שיש בהם מערכת ערכים ותפישה המכוונת לאותו התדר.
ליהודים המבקרים בקבר רבי מאיר בעל הנס יש סיכוי רב יותר להרגיש את הקדושה מאשר לנוצרים. לא כולם ירגישו התעלות רוח או חוויה מיסטית, זה תלוי באדם המבקר ולא רק במקום, אבל הסיכוי שלהם להרגיש את הקדושה הרבה יותר גדול בקבר רבי מאיר בעל הנס מאשר בקבר הרמב"ם הסמוך, בגלל המבנה המיוחד של האתר והסיפור הקשור אליו. זאת ועוד, מערכת הערכים והתובנות שלהם תגרום להם להרגיש את הקדושה באתרים שבהם מתוארים ניסים יהודיים ויש בהם סממנים יהודים, ולא באתרים של ניסים נוצרים או מוסלמים. ויחד עם זאת ייתכן שירגישו התעלות בהר תבור, אם יהיו פתוחים לאמנות ולאדריכלות המיוחדות של המקום.




חווית הקדושה נושקת לתחומי הטקס האנתרופולוגי, נוגעת במבנה החברתי, מוסברת על ידי התיאולוגיה של הדת, אמנות, אדריכלות והתפישה החושית שלנו. החוויה המיסטית מתועדת בהיסטוריה על פני  תרבויות ודתות, וקיימת בפני עצמה ככושר טבעי של האדם (ג'יימס, 1949). המקבילה הכי טובה להסביר אותה זה הכושר האסתטי, היכולת להבחין באמנות וליהנות ממנה, להיות מועשר ומושרה על ידה. החוויה האמנותית קרובה במידה רבה לחוויה המיסטית, וזו מתערבבת עם הרגש הגבוה הדתי. נכון הוא ש"היופי הוא בעיני המתבונן", כפי שנאמר, ובמידה רבה אמנות היא סובייקטיבית, ויחד עם זאת יש חוקים מסוימים של פרופורציות, צבעים, פרספקטיבה, שגורמים לנו לראות דבר מסוים כיפה או אסתטי, זה קשור לאופן פעולת החושים שלנו, הקוגניציה, ונכון באותה מידה לסיני וגם לאיש הלבן. בסופו של דבר היופי הוא דבר שאי אפשר לכמת אותו, או להכניס אותו למסגרת, ויחד עם זאת הוא צריך תנאים מיטביים בכדי להתבטא באופן מלא. (מראה מקום לאפיון הכללי של החווייה האסתטית של האמנות).  
המשורר הנפלא רומי אומר ש"החמור בשוק הגדול של בגדד רואה רק את החציר שנופל מהעגלה שלידו". אבל זה לא אומר שהשוק לא קיים.
הבעיה היא שלא כל שימוש במילה "קדושה" מתכוון לאותו הדבר, המילים זולות, ולכן השלב הראשון הוא להגדיר מה זאת קדושה? ואני נעזר לצורך כך בתאורטיקנים כגון אוטו רודולף וויליאם ג'יימס. הטענה שלי שאותו הדבר שהם מדברים עליו צריך עזרה בכדי להופיע, והוא מופעל במקומות מסוימים, ואעז ואומר בתנאים מסוימים דרך אנשים שבשלים לקלוט אותו.


קראו את המאמרים הבאים - לחצו לקישור
מה זו קדושה?
 
 
רשימת
תפוצה
לקבלת מידע נוסף אודות טיולים חדשים ישירות
לתיבת האימייל שלכם, הרשמו למועדון הלקוחות שלנו